סבּל שמוביל משאות, פרחים שצומחים במדבר, אדם שמנחה דיון - הפעם על הקשר בין כל אלה ו ... סבלנות.

הכל התחיל קצת לפני חודש - נסענו לטיול עם החבורה הדרומית באזור מכתש רמון. נוסעים בכביש המוביל מבה"ד 1 לכיוון מעבר הגבול. משמאל לדרך מזהים פריחה סגולה. סקרנות. עוצרים ויורדים לבדוק. גילינו כמה כחליות. כשהתקרבנו אליהן שמנו לב שהן לא לבד. מוקפות מכל עבר בעשרות מינים של פרחים. גבוהים, רעננים, בריאים - אחו שלם של צבעים וריחות ... בלב המדבר.
במהלך הטיול הרגלי לא הרפתה המחשבה וההתפעלות מהתופעה. ואז הבנתי מה גורם להתפעלות שלי ...
הרי הפרחים האלה לא הגיעו לכאן השנה. מן הסתם, הזרעים שלהם נחו להם מתחת לפני השטח בכל השנים האחרונות, שנים בהן לא ירד גשם. הם נחו שם והמתינו. אני בטוחה שהתרחש שם תהליך מסוים שאפשר להם לשמור על חיות כלשהיא. יש סיכוי שהיו מהם שלא היתה להם סבלנות, התייאשו ואיבדו את הידיעה שההזדמנות לפרוח תגיע. אלה ששמרו על סבלנותם בדקו, הרגישו וקיבלו את ההזדמנות שנקרתה ברגע שהגיעו גשמי הברכה שירדו ואז - חגיגה של ממש. חגיגה בצבע, במגוון, בריחות משכרים.
שיעור אמיתי בסבלנות!

ואז ידעתי - אני סקרנית להרהר בסבלנות על סבלנות ...

מהי בעצם סבלנות? זו היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, וכן היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים. הניגוד של סבלנות הוא קוצר רוח.

בדתות השונות או בתרגולים רוחניים אלה ואחרים סבלנות מתוארת כמידה טובה:

• בזרם המהאיינה הבודהיסטי, הסבלנות היא אחת משש (או עשר) מידות ודרכי פעולה טובות שהמתרגל נוהג כדי להגיע להתעוררות.
• באסלאם, הסבלנות היא אחת מהמידות הטובות החשובות בחיים. המוסלמי מאמין שהאדם יכול להגיע לקרבת אלוהים וכך להשכין שלום. עוד בולט באסלאם שאלוהים נמצא עם אלה בעלי אורך הרוח, במיוחד תחת סבל.
• ההינדואיזם מתייחס לסבלנות כיכולת חיונית בהשגת שליטה בחמשת החושים כחלק מהשגת המוקשה - השחרור ממחזור החיים, מוות ולידה.

"הסבלנות מובילה להשלמת המשימה טוב יותר מן העוצמה." (פלוטארכוס - פילוסוף, היסטוריון וסופר יווני)

לפי המילון - סבלנות (patience) - אורך רוח, היכולת לחכות למשהו מבלי לאבד עניין או להתרגז. למשל: להקשיב למישהו בסבלנות, להמתין בתור בסבלנות. על מי שנמאס לו לחכות אומרים שהוא איבד את הסבלנות או שפקעה סבלנותו. ההיפך מסבלנות הוא קוצר רוח או פזיזות.

אפילו באגדות אפשר לראות שסבלנות משתלמת - בסיפור על היפהפיה הנרדמת קללת השינה אמורה לפוג לאחר מאה שנה. כל הנסיכים שניסו להגיע אל הנסיכה קודם לכן מתו בייסורים כשניסו לעבור את גדר הקוצים. הנסיך שחיכה בסבלנות מאה שנים זכה שהגדר תהפוך לגן פרחים יפים וגדולים. הוא המתין בסבלנות לזמן המתאים.

כן, יש דברים שאי אפשר לזרז. בטבע אפשר לראות הרבה הוכחות לכך. למשל, תינוק גדל ברחם 9 חודשים ...
זהו תהליך של אינקובציה. שלב בדרך שנראה על-פניו כשלב פאסיבי לחלוטין, אך בעצם משהו בפנים קורה שם בכדי שמשהו חדש יוכל להיוולד.
כך קורה גם בתהליכים פנימיים, בתהליכי יצירה וגם ... בהליכה בדרך חדשה ולא מוכרת או לא ברורה דיה.
כדאי שהסבלנות תהיה בת לוויה נאמנה להולך בדרך. בעזרת הסבלנות אפשר יהיה לתת לדרך להיסלל ואז אפשר יהיה ללכת בה בשמחה.
בזמן שינויים גדולים בחיים דרושות גם תקופות פעילות וגם תקופות של שקט, בהן בדרך-כלל תהיה התכנסות שתאפשר לאותם תהליכים פנימיים להתרחש. ההתכנסות הממושכת, הרגיעה ואי-העשייה דרושות בכדי שתהליכים שהתחילו ישלימו את עצמם או לפחות יבשילו - זהו מסר הפוך מהאמונה שרק עשייה ופעולה מביאות תוצאות. כאן באה לידי ביטוי הסבלנות.
אנשים פעילים ומשיגנים, כמוני, רוצים לראות תוצאות ועדיף קודם מאשר אחר-כך. הראש כל הזמן בודק "אז מה אני עושה עם זה?" או "איך אני מקדמת את העניין?"
בתקופה האחרונה הבנתי שדברים צריכים להשלים את המהלך של עצמם וגם שיש מקרים שיתרחשו בזמן המתאים להם - סבלנות היא שם המשחק.
זוהי סבלנות עירנית - כזו שמחכה ובודקת את האפשרויות וההזדמנויות, סבלנות קשובה שיודעת שבשלב כלשהוא יגיע הזמן המתאים. ממש כמו הפריחה המיוחדת שפגשנו באזור מכתש רמון בתחילת אפריל.

האם סבלנות קשורה רק בזמן? האם בהכרח סבלנות מצריכה לחכות?
האם סבלנות בהכרח מובילה לפסיביות?
בעיני סבלנות היא חיכיון פעיל שמאפשר לדברים להתהוות בדרכם ובזמנם. כאשר אנחנו פחות דוחפים יש התרחבות ופינוי מקום לדברים שיקרו. בסבלנות יש מתן כבוד לאי-ודאות, לאפשרות, למסתורין, לפוטנציאל להתממש בדרכו שלו, להבשיל, להראות את עצמו. סבלנות היא סוג של רגיעה והתבוננות.
בחוסר סבלנות יש משהו שמבקש לדעת, להיות בטוח.
תורת הקוונטים טוענת שהעתיד אינו המשך דטרמיניסטי לחלוטין של ההווה. העתיד מביא איתו מאורעות חדשים ובלתי צפויים, מאורעות שאי-אפשר לחזות מתוך הבנה וידיעה של המצב בהווה. אז בעצם אנחנו לא יכולים באמת לדעת או להיות בטוחים. כשמפתחים תחושה נוחה עם חוסר הוודאות, נפתחות בחיים אינסוף אפשרויות.

"התשוקה לבטחון עומדת בדרכה של כל יוזמה דגולה ואצילית. כאשר חוסר הוודאות אינו מקובל עליכם, הוא הופך לפחד. כאשר הוא מקובל עליכם לחלוטין, הוא הופך לחיוניות מוגברת, לדריכות וליצירתיות"
(טאקיטוס, פילוסוף רומאי)

אז בעצם סבלנות היא לא היכולת לחכות אלא הלך הרוח החיובי שמאמצים כשמחכים בסבלנות.

"המילה המתנה חובה בתוכה את המונח מתנה, תמתין והזמן יעניק לך מתנה" (פתגם ברסלבי)

יש מקרים בהם נראה כי מיצינו את מה שאנחנו עושים או מתעניינים בו. ואז יש רצון לעבור לדבר "הבא בתור".
האם היינו סבלניים למה שעוד יכול להיווצר בתוך מה שיש כרגע? בתוך הנושא או העיסוק בו אנחנו שרויים עכשיו?
או שאולי יש בנו רצון להמשיך ולגעת בדבר הבא, להספיק...
מה יותר חשוב - מעט מהרבה דברים או הרבה ועמוק ממעט דברים?
סבלנות היא איכות מרפאה - ללמוד להישאר עם מה שיש.

מה לגבי הסבילות (פאסיביות) שאולי מרומזת בתוך סבלנות?
עבורי אורך רוח (שהוא סוג של סבלנות) פירושו לוותר על "לכעוס". לוותר על הידיעה איך ומתי דברים אמורים להתרחש.
סבּל הוא הסוחב ונושא משאות. אפשר גם לומר שהוא מעביר משאות ממקום למקום ובעצם מוביל אותם. כשאנחנו חושבים על הובלה, ברור לכולנו שאין בה פאסיביות.
מה לגבי ה"סבל" שבתוך סבלנות? הרי משא הוא בדרך כלל כבד, לא נוח. אני מאמינה שמה שאנחנו פאסיביים לגביו הופך אותנו לסובלים ממנו. ואם נושא המשא הוא זה המוביל ומנהיג אותו הרי שאין בעצם סבל.
זוהי המתנה ערנית ומובילה ולכן אין בה לא פאסיביות ולא סבל אלא להיפך.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות; סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת" (סנגאי)

יש נגזרת אחרת של סבלנות והיא סובלנות (tolerance) - היכולת לכבד אנשים גם אם דרכם ומחשבתם שונה משלך. ההיפך מסובלנות - קנאות או צרות מוחין.
סובלנות היא הכרה חד-משמעית שהראייה האחרת היא טעות ואני מוכנה לסבול אותה למרות זאת. 
פלורליזם - ההכרה שלאנושות פנים רבות ובכולם יש אמת.

"אני מוכן להגן בכל כוחי על עמדתך שאינני מקבל" (וולטר)

איך זה קשור לסבלנות?
סובלנות היא בעצם סבלנות לכל אדם, יצור ובעיקר לכל רגש. גם רגשות חשופים ומסוכסכים יש בהם חיים ואנרגיה.
אפשר להשתמש בהם בצורה חיובית בכדי לראות לתוך מקומות שבדרך כלל נסתרים מעינינו.
כל רגש, אפילו זעם או חוסר סבלנות, טומן בחובו ידע, תובנה. הם יכולים להיות לנו לזמן מה למורה.. דבר שאין להשליכו מהר מדי.
גם כאן חשוב שתהיה סבלנות לחוסר הסבלנות - אולי אפשר ללמוד ממנה משהו ואז לעצבה למשהו מועיל, או לדבר מה שנוכל לשמוט חזרה לעפר.
לפעמים כשאומרים "תהיה סבלני" מבקשים להדחיק את הרגשות העולים בעקבות נושאים שאין עליהם הסכמה. בעצם אומרים "תסבול בשקט". מנקודת המבט הבודהיסטית לסבלנות יש מובן אחר.
סבלנות מונעת על-ידי הרצון לשלום פנימי וחיצוני, כמו גם על-ידי האמונה ביכולת לקבל את הדברים כמו שהם.
שיפוטיות, את עצמנו ואת האחרים, היא המקור העיקרי לחוסר סבלנות. בכל פעם שנרצה שהחיים יהיו שונים ממה שהם - אנחנו נתפסים בחוסר סבלנות ובדרך כלל מאבדים את חוש ההומור שלנו ומקדמים בברכה לחיינו רחמים עצמיים, ייאוש ואשמה. חוש הומור וסקרנות לגבי חיינו יכולים לסייע להתמודד עם חוסר סבלנות.

"אמנות השחרור, לתת לדברים להתרחש, פעילות של אי-פעילות, להרפות מעצמך, זה המפתח. אנו חייבים לתת לדברים להתרחש בנפש. זו אומנות שרוה האנשים אינם יודעים עליה מאומה. המודע תמיד מפריע, עוזר, מתקן ושולל, לעולם לא מאפשר לתהליך הנפשי לצמוח בשקט" (קרל יונג)

לימודי השחיה שלי בשיטת TI (כן זה קשור גם לסבלנות) - השיעורים הראשונים נראו כאילו לקוחים מתוך עולם הזוי, לא להפעיל רגליים, לא ידיים ולנסות להתקדם. ממש לא הבנתי איך זה יקדם אותי לשחיה הרמונית וחלקה.
וככה זה נמשך - עוד תרגיל שנראה לא שייך ואיך הכל בעצם מתחבר ועוד המון שאלות ובעיקר - אז מתי אני שוחה מקצה לקצה בשמחה?
גם בסוף שיעורי השחייה לא ממש הבנתי איך הדברים בעצם התחברו. כמעט חודש אחרי סיום הקורס ואני עושה את צעדי הראשונים בבריכה - מתאמנת שוב ושוב - ואז נפל האסימון - פתאום אני שוחה בלי מאמץ, הכל התחבר.
המוכנות לעשות את המסלול ולא תמיד להבין את הדרך, לתת לדברים הלא-קשורים להתחבר בעצמם. המוכנות הזו, הסבלנות לדעת שתהיה תוצאה בהמשך אפשרו לדברים להיטמע בי ולנבוט אל שחיית בוקר יומית מהנה ומרגשת.

אשתף אתכם בתרגום של קטע שמצאתי באינטרנט שמסכם את הדברים בצורה מדוייקת:
"סבלנות - לחכות יחד עם ודאות - האומנות של מתן ההרשאה לחיים לשאת אותנו.
לחכות יחד עם כוחה של הידיעה מה אפשרי ... ללא היסוס או פקפוק ... להישאר יציבה ... להישאר נאמנה למטרות ולאפשר לחיים לשאת אותי.
לדעת שהדבר המשתלם והכדאי לפעמים מתהווה באיטיות"
ואני מוסיפה - שחשוב לזכור שכל דבר מתהווה בקצב ובזמן שלו (לא תמיד על פי הזמן שלנו, או זה שהיינו רוצים)

ולסיום משחק מילים קצר ...
אחת המילים הנרדפות לסבלנות היא מתינות.
המילה מתינות היא גם "יישוב הדעת" ומכאן אולי סבלנות היא האפשרות לתת לדעת לשבת ולשהות בדבר או במקום מסוים עד שנמצא מה היא מעוניינת לספר לנו, מה יופיע?
או בשפה ציורית יותר - להציע לדעת כסא לשבת עליו ואז פשוט לחכות ולהתבונן בתשומת לב מה מתרחש שם או מה רוצה להציג את עצמו?

באנגלית מתינות היא Moderation. ומי שמנהל דיון בין מספר משתתפים הוא Moderator - אפשר לראות שמנחה הדיון הוא בעצם הגורם המבקש להכניס סבלנות לתוך הדיון. הוא המאפשר לכל דובר להביע את דעתו ומבקש מהאחרים סבלנות והקשבה. בעצם הוא זה שמציע לדעה לשבת יחד עם דעות אחרות, של אחרים. זאת בעצם סבלנות או סובלנות.

ובנימה אופטימית מתוך הקורס בניסים "סבלנות אינסופית מניבה תוצאות מיידיות".

sigal@briah.co.il

www.briah.co.il