הסופר ליאור עזיז בתביעת לשון הרע נגד המשורר אילן שיינפלד

0 תגובות   יום שישי , 21/5/10, 00:11


בית משפט השלום: ת"א   10-05-25061  עזיז נ' שיינפלד.
התובע: עזיז ליאור.
נגדהנתבעים:

1. שיינפלד אילן.

2. עיתון מעריב. 3. אתר haaretz.  
מהות התביעה: עבירות על חוק איסור לשון הרע.
סכום התביעה: 200,000 ש"ח.
                                       כתב התביעה חלק מקדמי:   1. אני סופר מוכר וידוע לציבור. פירסמתי שני ספרים בהוצאת  זמורה ביתן            ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, שזכו לביקורות מהללות וטובות בעיתון הארץ       ובעיתון ידיעות אחרונות. נערכו עימי ראיונות ענק בעיתונות הכתובה      והמשודרת.      סיפורים שלי נכללו באנתולוגיות יוקרתיות בישראל ובארגנטינה. 2. יש לי תואר בהצטיינות מהחוג לקולנוע וטלביזיה באונ' ת"א.    בעת האירוע, הייתי סטודנט שנה ד' למשפטים, בתוכנית למצטיינים, במרכז    הבינתחומי בהרצליה.        3. שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית. דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון     בקרב הגדול על ת"א בשנת 1947. זה היה הקרב הפותח של מלחמת העצמאות,     ודודי הוא ההרוג הראשון של  מלחמה זו. על שמו של נסים עזיז ושניים     מחבריו שנפלו בקרב זה, השלושה, יש בתל אביב כיכר ואנדרטה, ברחוב ויצמן,     סמוך לגדות  הירקון. הפרסומים שהם לשון הרע (כל הנספחים מצורפים):       הפרסום הראשון (נספח 1): 4. ב-13.12.2005 פורסם עלי בכתבת ענק במעריב כך:       "לשיינפלד לא היה ספק לרגע מי עומד מאחורי ההודעה המאיימת. במקום

    לשרוף ספרים, מיהר שיינפלד למשטרת מרחב ירקון וסיפר לחוקרים

     "ליאור עזיז מאיים לרצוח אותי."

     ציטוט נוסף: "לפתע הבחנתי בבחור עם וספה שחנה ברחוב השני, עבר לידי    והסתכל עלי במבט מזרה אימים ... עד הבוקר לא ידעתי  איך עזיז נראה

    וחשדתי שזה הוא ... לא היתה לו שום סיבה להיות שם, והאופנוען הגיע

    בדיוק   בשעה שהוא אמור היה להגיע."  

    ציטוט נוסף: "בינתיים בית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול שקיים

     חשש  סביר שעזיז העביר הודעות מאיימות דרך האינטרנט לשיינפלד כי

     מותו  קרב...עזיז נשלח להסתכלות, והיום יובא שוב לבית המשפט

     שיחליט מה לעשות איתו."  5. מדובר בלשון הרע, דברי שקר ונאצה כנגדי, המייחסים לי ביצוע עבירות    פליליות חמורות. בשל הדברים הייתי עצור יומיים.  התיק הפלילי נגדי    נסגר (נספח 2), לאחר שבבדיקת המחשב שלי במשטרה נמצא, כי לא אני

    שלחתי לשיינפלד איומים דרך האינטרנט. וכמובן, שלא אני הגעתי לביתו

    של  שיינפלד  על וספה. אין לי רשיון נהיגה.      שיינפלד אילן אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה", אז איך הוא קובע, כי אני    הייתי זה שהגיע  לביתו?     מדובר בפרסום לשון הרע נגדי מתוך כוונת זדון לפגוע בי.

    הקורא הסביר, על פי דבריו של שיינפלד, בטוח, כי אני איימתי עליו ברצח,

    ואף הגעתי  לביתו במטרה לפגוע בו. הפרסום השני (נספח 3): 6. ב-11.12.2005 נכתב עלי באתר haaretz:  

    "איומים על חיי המשורר ובעל ההוצאה אילן שיינפלד. "

     ציטוט נוסף: "משטרת מרחב ירקון עיכבה הערב לחקירה את הסופר ליאור

    עזיז, שנעצר באחרונה לאחר שאיים לפגוע בעורך הספרות פרופ' מנחם

    פרי."     

    ציטוט נוסף: "בימים האחרונים התקבלו מאתרי האינטרנט של 

    הקהילה    

  ההומו לסבית תגובות גולשים ובהם איומים לפגוע בחייו של שיינפלד. בין

   היתר נכתב באחת התגובות כי לשיינפלד נותרו "שעתיים לחיות" ... חלק  

   מהאיומים נחתמו בשמו של עזיז. שיינפלד ציין בתלונתו כי הוא חושד, 

   שהוא האיש העומד   מאחורי האיומים עליו." 7. מדובר בלשון הרע חמורה כנגדי. מעולם לא איימתי על שיינפלד  אילן  דרך     האינטרנט. התנהגות הנתבעים: 8 . שיינפלד אילן  פרסם  את הדברים בזדון, מתוך כוונה לפגוע, לבזות,

     ולהכפיש את שמי הטוב, ולפגוע  במשלח ידי כסופר, תוך ידיעה, שהוא

     מוסר  לעיתונות דברי שקר, שאין בהם תום לב.

 

9. שיינפלד אילן טוען בעיתון, כי מעולם לא ראה אותי. שקר גס. הוא פגש בי,

     יותר מפעם אחת, ואף דיבר איתי מספר פעמים.    במעריב הוא אומר, כי התקשר אלי ואמר לי, כי יש לי שיר מצויין.    אדם שלא ראה אדם אחר, יתקשר אליו כך סתם, בלא הכרות מוקדמת?

    שיינפלד אילן אכן התקשר אלי, כמה פעמים, אך לא כדי לדבר על שיר,

    אלא  הוא הציע לי הצעות מיניות בוטות. כשסרבתי להצעותיו ואמרתי לו,

     כי אני סטרייט ושיניח אותי לנפשי, שיינפלד   אילן הבטיח    לי, כי יפגע בי בעתיד. ואכן, הוא מצא את ההזדמנות לחסל איתי חשבונות,    ולהכפיש את שמי הטוב.  10. אפשר ללמוד על כוונת הזדון הנוראית של שיינפלד אילן מדבריו על  האירוע  בכתבה  באתר ynet ב-11.12.2005. (נספח 4) שם שיינפלד אילן אומר כך:             

      "ואחר הצהריים הוא הבחין באדם הדומה לתיאור של החשוד, המסתובב

      ליד  ביתו." 

      ציטוט נוסף: "ואכן אחר הצהריים נתקלתי באדם הדומה לתיאור שלו

      מסתובב   בסמוך לביתי עם קטנוע."  

      שיינפלד אילן מודה, כי הכיר את תיאורו של החשוד, וראה אדם הדומה  

      לתיאור שלו. כלומר, שיינפלד אילן ידע איך אני נראה, ולמרות שידע, כי

       אני לא האופנוען ליד ביתו, בכל זאת אמר במעריב, כי אני הוא זה שהגיע

       לביתו  רכוב על אופנוע. כל זאת בסתירה מוחלטת לדבריו בכתבה במעריב,

       בה הוא אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה."

      הדבר מעיד באופן ברור על כוונת הזדון של שיינפלד אילן במטרה

       לפגוע  בשמי  הטוב, בכבודי, ובמשלח ידי.     

11. לגבי עיתון מעריב: שלחתי ליועץ המשפטי של מעריב, בלייך

        מאיר, אימייל  (נספח 5), וביקשתי ממנו תיקון והכחשה לפרסום הלשון

         הרע כנגדי בעיתון, כמנוי בס' 17 לחוק איסור לשון הרע או כמנוי

         בס' 25א(א) לחוק.

        מאיר בלייך הבטיח לי תיקון. אחרי שבוע שוחחנו, והוא טען שבמעריב

          חומרים לפירסום כתבה בנושא. בלייך מאיר שיקר לי, ומעריב לא

         פרסמו  האמת כמתחייב בחוק איסור לשון הרע.  12. לגבי אתר haaretz: שלחתי אימייל (נספח 6) בו אני מבקש עידכון לידיעה,

      וזאת על פי  ס' 25א לחוק. בתגובה עו"ד ליבליך טל שלך לי, אימייל        

      (נספח 7),  בו היא  מבקשת  שאביא לה אישור על סגירת התיק           

       מהמשטרה או הפרקליטות. מדובר בלעג  וזלזול בוטה בנפגע לשון הרע

       כאשר עורכת דין  בכירה בישראל חושבת שארבע  שנים אחרי - התיק

       הפלילי על איום אנונימי דרך האינטרנט עדיין פתוח!  כמובן, שתוך

       שעה,    הידיעה נעלמה מן  האינטרנט במטרה לברוח מעונש. 

      ידועה הסיסמא, כי "הארץ הוא עיתון לאנשים חושבים". כנראה,

      כיוון  שאני  טיפש ולא קורא הארץ, הם חושבים שאפשר לפגוע בכבודי,

      בשמי הטוב,  ובשם משפחתי היקר לי מכל. הפיצוי המבוקש: 13. בפסק דין ע"א 492/89 סלונים נגד דבר קבע ביהמ"ש כך: "בחומרה יתרה       יראה בית המשפט פרסום המייחס לנפגע ביצוע עבירה פלילית."             פה מייחסים לי עבירה של איומים, שהיא עבירה פלילית חמורה ביותר.       בפסק דין בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא אומר השופט ברק כך: " כבודו ושמו

      הטוב של אדם יקרים לו מכל יקר, לעיתים גם מחייו. כבוד

       האדם ושמו  הטוב   חשובים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר

      מכל נכס אחר."        בפסק דין רע"א 4740/00 נאמר: בהגיע השעה לפסוק פיצויים בגין לשון      הרע, יעריך בית המשפט את הנזק בהתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו,         באמינותו,  בחומרת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים ... במקרה שהפרסום      נעשה על ידי כלי תקשורת, כמו עיתון, רדיו או טלוויזיה, ככל שהתפוצה       היא רבה יותר, הנזק  עשוי להיות גדול יותר, והפיצוי רב יותר."             עיתון מעריב ואתר הארץ הם גופי תקשורת רבי תפוצה, ומאות אלפים      קראו  על שקריו של שיינפלד אילן כנגדי, ולכן, הנזק לשמי הטוב,       לאמינותי, ולשמי  הטוב כסופר מקצועי, ישר, ונקי מכל רבב, הוא רב        וחמור ביותר. שהרי מי ירצה לקרוא ספר או להוציא לאור ספר של סופר       שאיים ברצח על אחרים?              לא רק שהדברים שפורסמו אינם אמת, הנתבעים גם לא נקטו לפני       הפרסום  באמצעים סבירים להיווכח אם מדובר באמת או בשקר.          פה ברור, כי הפרסום אינו אמין לחלוטין, שהרי כיצד יתכן, כי תלונה על       איומים דרך טוקבקים באינטרנט, תפורסם בתקשורת בהרחבה?

       בידיעה בynet  נכתב, כי אחת ההודעות המאיימות נחתמה בשמו של

       יגאל  עמיר. האם זה מוכיח, כי יגאל עמיר, איים על שיינפלד אילן?        הרי מן המפורסמות הוא, כי טוקבקים ותגובות באינטרנט נחתמים         בשמות בדויים. שמי מוכר וידוע לציבור, אז מי שמפרסם תגובה תחת        השם  ליאור עזיז, קובע בוודאות, כי ליאור עזיז הוא זה שפרסם את       התגובה?       התנהגות הנתבעים היא מבישה וראוייה לכל גנאי, ועל ביהמ"ש, בבואו        לפסוק  את הסעד המבוקש, להתריע ולהעניש את הפוגעים לשוא בשמו       ובכבודו  הטוב של האדם."    סיכום: 

14. סכום הפיצוי המבוקש מבוסס על שני פרסומים בכוונת זדון של

      כנגדי, בה יוחסו לי ביצועם של עבירות פליליות חמורות.

      בהתאם לזאת, אבקש מכב' בית המשפט לתת לי את הסעד המבוקש,   

      כפיצוי על הפגיעה בשמי הטוב, בשמה הטוב של משפחתי, בשמי    

      הספרותי, ובמשלח  ידי. 15. אבקש מכב' בית המשפט לצוות על גופי התקשורת הנתבעים לפרסם את

      האמת בעניני, כאשר הפרסום יהיה בהבלטה, ובדיוק בדרך שבה פורסמה

      לשון  הרע כנגדי, כולל תמונות של שיינפלד אילן ותמונה שלי.

     

16. אבקש החזר הוצאות משפט.                                                                      

                                                                                                בכבוד רב, ליאור עזיז.

דרג את התוכן: