
פעם הם היו שמנמנים ואיך שהוא איך שהוא פעם, כנראה היו שקופים
אבל בשנים האחרונות אין לי אפשרות שלא מידות גופם התכווצו, בהכרה שכל קיומם הגשמי הולך ותופש פחות ופחות מקום בחלל. התכופים והקיצוניים. נעים ונדים בין חום לקור, מיטלטלים חסרי אונים לגורלם המר.
אז מה בעצם, אני מנסה לבקש כאן בפוסט הזה, שאולי נראה לחלקכם הזוי מעט. מעט חמלה אנושית. כן. זה בדיוק. אם יותר אנשים יתנו להם מים, בכלים חד- פעמיים ואם יש שיגדילו לעשות וגם ישאירו להם, במקומות שלא יעוררו את חמת השכנים, מזון מתאים, מה שאפשר ואם זה נראה לכם סיפור, אז לא ממש. לא גוזל יותר מכמה דקות של מחשבה ואיכפתיות.
לפני שנים גם אני לא הייתי חושבת על כך, אבל מאז שאספתי לביתי את תותי כגורה עזובה לנפשה וראיתי שהשמיים לא נופלים על ראשי וגם אני יכולה לעשות מה שרציתי מאז ומתמיד כילדה, לגדל כלב בבית. קיבלתי אומץ. מאז מצאתי בית לעוד כמה כלבים שננטשו לנפשם ברחוב - לא מבינה לעולם, כיצד ?? הרי אם לא מתאים, ניתן למצוא תמיד משפחה שמעוניינת, אבל למה לרחוב ???
מאז שראיתי, שלא קורה כלום ואפשר גם אפשר לעשות מה שהלב בפנים מבקש, ולא להתעלם, כאילו לא הרגשתי, כאילו לא נגע בי...
גם חתולים הם נשמות. וחיות כשמן כן הן - בעלות חיים. מבעל חיים - בעל רגשות, לא ניתן !
מאמינה שאם נתרגל כולנו קצת יותר רגישות וחמלה לסביבה, זה עשוי לעשות רק טוב יותר לנו כחברה. תרופה מונעת כנגד אדישות, חוסר איכפתיות, חישובים צרים, אלימות שפושעת ומתרחבת במימדים מפחידים. שינוי מתחיל מדברים קטנים. מילדים שרואים אדם מאכיל חתולי רחוב ומבקש מהם בנועם, שיעברו בעדינות בלי להבהילם. מדוגמאות שקיימות ויש לראות אותן גלויות יותר ויותר.
כי מי שילמד רגישות גם לחיות, ליבו יהייה פתוח ונכון יותר גם לסבלם של בני האדם. שהרי גם על פנייהם אנו חולפים בריצתנו והם שקופים שקופים, ואגב, שקית של אוכל לחתולי הרחוב עולה עשרה שקלים ב"פאט באיי" (רשת חנויות ולא אין לי שם מניות !) ושלוש קופסאות שימורי בשר לחתולים עולות גם הם עשרה ש"ח. כך שמי שהדברים הללו דיברו לליבו, לא בשמיים היא גם מההיבט הכספי. תודה וחיוך וחיבוק לכולכם (או לפחות למי שהגיעו עד הלום :)) (מצטערת על החזרות והנימה הרגשנית - אין לי חשק לעשות לכך עריכה - כך יצא - ואם נותרתם ציניקנים,מוזמנים לעבור הלאה |
תגובות (90)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמיים יקרה לי,
מילים רבות נכתבות בי,
לא תמיד מוצאת את המקום כאן
כמתאים להעלותן. לעיתים אישיות מאוד
לעיתים הירהורים על הנעשה כאן
במדינה. כל כך הרבה מילים
ומחשבות, שהייתי צריכה ללא מעט
שעות על מנת להיצמד לצורך לשתף.
ואולי עוד אעשה זאת,
לפחות לעיתים.
בכל אופן, ריגשת אותי מאוד
במילותייך אלו. תודה לך :) !
אוהבת אותך, אני.
מאיה, תודה לך.
הרגש והאיכפתיות שיש בך,
למראה נפש חיה.
העובדה שאת עושה
ולא מתעלמת ואדישה
לכאב ומצוקה.
תבורכי. ושוב תודה.
הלוואי וירבו נשמות רגישות כמוך.
התגעגעתי לפוסטים שלך
איפה את ? :-)
חיבוק
ושיהיה שבוע טוב .
כוכב
פוסט שנגע בי
בתור מאכילת חתולים קבועה
קונה להם כל חודש אוכל
דואגת הפוסט נגע בי.
תודה לך תבורכי.
היי תודה. נראה לי שלזה קוראים
תשובה קצרה וממצה
תודה יעל.
התגובות שלך מוכיחות כי יש בך גם אמפטיה לבני אדם.
שבת שלום ואקח לתשומת לב את העצות שלך.
כילד אגב מאד אהבתי חיות וחתולים ותמיד הזדעזתי מילדים שהיו מתעללים בהן. אפילו הלכתי מכות לא פעם ולא פעמיים עם ילדים שהתעללו בחתולים.
ככל שעברו השנים והתבגרתי יצא לי לפגוש כל מיני אוהבי חיות ושונאי אדם וזה מה שגרם לי לסלידה מחתולים ואוהביהם אז כנראה שהכללתי אותך בכלל אבל מסתבר שטעיתי ואני מתנצל.
כל טוב גם לך.
טוב ועוד משהו לך ניקולו,
תראה לא מכירה אותך ולא יודעת בדיוק
את הפרטים - מה עשית/ לא עשית עד היום
בענייני תעסוקה.
אבל אחד הדברים הברורים לי
ומקווה שגם לך, הוא שלהאשים -
נסיבות, מצב כלכלי או את העובדים
הזרים (אגב, מאוד מקווה שמעריך את
יכולת ההשתכרות שלך, בשוק העבודה
יותר מגובה משכורתם של עובדים זרים,
המנוצלים בישראל, ככוח עבודה זול )
בקיצור חיפוש אשמים, הוא לא ממש יעיל
ולא זה מה שיביא לך עבודה ראויה.
אתה נראה צעיר בתמונה, מעיד
שיש לך רצון לעבוד, ובעל ידע
וניסיון בשוק ההי-טק, בקיצור חביבי,
יש לך מה להציע, אז תתחיל לאמוד
ולהעריך נכונה את הנתונים והיכולות
שלך, להפשיל שרוולים, להיות יצירתי
(יש מצב שהידע שלך יכול לאפשר
לך להציע שרותים, גם כעצמאי ?
ואו/ בנוסף לעוד דברים, יצירתיות כבר
אמרתי :)??)
וקדימה, אמונה בעצמך ותתחיל לפעול,
להיות הומלס -
ממש לא נראה לי כאופצייה
! )
ואגב, תבדוק בבקשה באומץ
מה הפריע לך עד היום, בענייני
תעסוקה, כולל יחסי אנוש
ותגובות אוטומטיות
שיהייה בהמון הצלחה ואמונה,
מכל הלב, יעל.
או קיי, מצטערת אם נפגעת באופן אישי
ולא נראה לי שאני הכתובת למצבך הכלכלי המתסכל
כמו גם של לא מעטים כאן, שרק הולכים ומתרבים
בשנים האחרונות.
אם תנסה שוב לקרוא את דברי (ללא כעס) תיווכח
שאני לא איכפתית או רגישה לכלב או חתול, בשעה
שאני חסרת רגשות לאנשים. להיפך, לדעתי מי שאינו
רגיש לחיות ומתעלל בהם, סביר להניח שיגלה בעתיד
אם הוא ילד או בהווה כמבוגר, יחס מנוכר ושווה נפש
(זה במקרה הטוב ) גם כלפי אנשים.
לא מרגישה כל צורך להצטדק, וגם לא נפגעת מדברייך
בעיקר במשפט האחרון, ברור שהם נובעים מכעס ומתסכול
על המצב הכלכלי ובוודאי גם החברתי, הנמצא בהתדרדרות
כבר שנים. תקרא מעט תכנים אחרים שכתבתי ותגובות שלי
לאחרים, יתברר לך שאני לא ממש הכתובת ליירוט חיציך.
מקווה מאוד, שבסופו של דבר יקומו אנשים כמוך, שעושים
מילואים, שאיכפת להם ממה שקורה כאן (כולל התדרדרות
מתמשכת במשאב הכי חיוני למדינה - חינוך והון אנושי )
ויצרו אלטרנטיבות לשלטון והמדיניות המסואבת והמנוכרת,
המנציחה ומגדילה פערים חברתיים, כך שהיחידים שזוכים
ליחס הם מלחכי הפינכה ובעלי ההון.
מקווה מאוד לשמוע ממך בשורות טובות הרבה יותר
בעניין הפרנסה.
כל טוב, יעל.לא אני שמה להם כסף בצלוחית.
והציניות אגב, ממש מיותרת...
ובעיקר לאור העובדה, שלא אתה ולא אני
עובדים במשרד האוצר ואחראיים במישרין
לאן הולך הכסף.
ומה עם אנשים כמוני שעושים מילואים 45 יום בשנה בשביל 100 שקל בחודש כי אין להם עבודה?
הנה קבלתי עכשיו הצעת עבודה, לא בהיי טק שעבדתי בו פעם, אלא עבודה פשוטה. 4500 שקל לחודש בשביל 10 שעות עבודה (הפועלים הזרים מורידים לנו את המשכורות).
בואי נעשה חישוב, 2500 ש"ח שכירות, 1500 ש"ח מזונות, תוסיפי חשמל ארנונה, אוכל, הוצאות לאחזקת רכב...אין לי ממה לחיות.
אז גם אני בקרוב אמצא את עצמי ברחוב כנראה. ואני די בטוח שלך עדיין תשאר אמפטיה לחתולים, ואליי לא.
אנשים אומרים שהמדינה חרא, אני אומר, האנשים שאכפת להם יותר מכלב או חתול מאשר בן אדם הם החרא האמיתי.
ומה עם הומלסים? את שמה להם גם צלוחית עם מים?
רגע שאני אבין, אמא שלך מאמנת ??
יען כי זה משפט רווח, בקרב ציבור המאמנים.
רק שהחיים אינם מסתדרים בשלשות בהתאם
לסיסמאות, מנטרות או משפטים, חכמים ככל
שיהיו. ואני לא ממליצה לא לעצמי ולא למתאמנים
שלי, לנהל את חייהם באופן עיוור לפי משפטים,
אלא לפי ראייה נבונה ורגישה של החיים.
לומר שחתולי הרחוב, יכולים להתקיים מרדיפה
אחר עכברים, זו אמירה מיתממת או קרה
ומנוכרת, שאינה רואה את המצב, או פשוט
נוח לה להתעלם !
חייהם של חתולי הרחוב הינם קשים והשרדותיים
גם כאשר פה ושם יש אנשים, המאכילים אותם
בקביעות או באקרעי.
כך שיש תמיד שתי אפשרויות - להעלים עין
ולא להיות רגיש לא למצוקתם של החתולים,
של חיה פצועה, כלב נטוש, הומלס נטוש
או להחליט, שיש לך/לי/לו/ לנו - לב פועם
ורגיש ואנו לא אוטומטים, המתנהלים
בסך, עפ"י ססמאות.
ובמה אתה בוחר ?!
האכלת חתולי רחוב דווקא גורמת להם נזק כי היא מרחיקה אותם מהטבע ההשרדותי שלהם וזה מה שעושה אותם מנוונים וחולים.
חתולים צריכים לרדוף אחרי עכברים.
וכמו שאמא שלי אומרת:
"אל תתנו להם דגים, תנו להם חכות".
היי חמוד, אני אישית לא זקוקה
למיכלי שמנת, אבל בטוחה שחתולי הרחוב
בקרבת מקום מגורייך יודו לך בחום :)
וחוץ מזה אמממ... -
ותודה
!
אני.
היי איציק, גם אני לא ממש
אבל זה היה לפני שהגיע תותי, כלבתי האהובה
שנמצאה כגורה ברחוב הקר ולפני, שהתחלתי
לשוטט בשכונתי עם תותי לצרכייה :) ואז, פשוט
קלטתי שרגע תותי שלי ברת מזל, אבל מה עם
כל הנשמות הללו האבודות, המסותבבות להן
נטושות בחום ובקרה, ללא מים, תמיד רעבות
תמיד בהישרדות.
אז אצלי אין הערצה (טוב בתי בת 13 בעצמה
וגם בגילה לא נטתי להעריץ אנשים או חיות,
טוב גם אני קצת חיה מוזרה ויוצאת דופן :))
אבל לב שמרגיש ומתקשה להתעלם מסבל
של כל בעל חיים (וגם אנחנו בעלי חיים :)).
איציק תודה שנכנסת וקראת והגבת,
באופן אישי כל כך.
אני מוכן לתרום מיכלי שמנת...
ואני דווקא בעד חתולות...
ובמיוחד אלו שנופלות תמיד על הרגליים.
יופי של פוסט יעל :)
פעם לא התחברתי לחתולים
התאומות שלי בנות ה-13 לימדו אותי להעריץ אותם.
איציק
את בהחלט אשה מיוחדת, שמש וים
ובתווך כל העולם.
במקום להתרעם, יש להם המון מה ללמוד
אם רק יפקחו את ליבם.
תודה לך וחיבוק על מעשייך.
נו ברכות חמות להתרחבות התא המשפחתי :)
ואם יולי ונושי מצליחים להיות יחד תחת קורת גג אחת,
כנראה שבאמת הכל אפשרי
תודה מאיר, הלוואי שעוד ירגישו
בכך גם בלי להזדקק לפוסט שלי.
כןןןןןןןןןןןןןןןן .... ואף יותר מכך, ואיך יראו חיינו בלעדייה... ?!
ליריתו"ששששששש, אחדש
באם אומר אומר לך שזה הדדי -
תודה לך ולאנושיות שבך, שתמיד
מורגשת ולא משנה על מה על כותבת :)
שלך אני.
היי דפי, פשוט כיף של תגובה
מאוד חמים כאן :) !
היי רננה, איזה כיף שהגעת :) !
ואני לא חושבת או מרגישה ששונה בכך ממך לדו"ג,
הרי אם את כה אוהבת זאת, משמע זה נוכח גם אצלך :).
תודה יקרה, בבקשה שלחי לי קישורים לפוסטים שלך.
אצלנו בשכונה שראו אותי מורידה אוכל לחתולים
זה לא מצא חן בעינהם וביקשו ממני להפסיק
כמובן שאני לא מפסיקה.
יש לי אחות שיש לה פנסיון לחתולים , יש לה כמה חתולים משלה וכמה נספחים
יש אנשים או שאוהבים או ששונאים כמו כל דבר אחר בחיים.
היי לך רות המואבייה,
הרגשת פעם איך מחבקים פרח ??
כי הנה אני עכשיו בדיוק, חיפשתי פרח לחבק
וזו את שהיית שם לשלוח לי אותו.
משיבה לך בחיבוק, ומרגישה בזה שלך
עד לפה.
תודה
אוהבת אני.
יעל היקרה..
כל כך ריגשת אותי בפוסט שלך.
לא אחת אני נחשבת ללא נורמלית כאשר אני מתנהגת ברמנות יתר לבעלי חיים.
אני אומרת שבני אדם יכולים לדבר..
אחרים יכולים לדבר בשמם...יכולים לקבל עזרה ממוסד הרווחה..בקיצור יכולים להיעזר..
אבל החתולים מי ישמש להם למליץ יושר?
מי ידבר עבורם?
זה רק אנשים טובים באמצע הדרך, כמו שאומרים, ואני להם קוראת מלאכים.
אני מאכילה חתולי רחוב...ונקשרת אליהם וכל כך שמחה..שאני רואה לפעמים נעצרת מכונית ובחורה צעירה יוצאת ומחלקת להם אוכל..והחתולים כבר מכירם את מכוניתה.
אך את ביתם הם הקימו בחצר שלנו.
תודה לך על הפוסט.
*
קבלי גם
היי גבריאל, התגובה שלך נוגעת במדוייק בלב העניין או הדילמה האנושית.
אבל אתחיל שנייה מהגרים, ללא האם אין להם סיכוי, רק אם מאמצים אותם
או מוצאים להם בית. עם האם, אם תיתן אוכל ומים לאם גם לגורים יש סיכוי.
אבל אחזור רגע למילים שלך :" אתה תוהה עד כמה תרחיק בשביל לעזור..."
אני חושבת שזוהי בדיוק הנקודה, עד כמה גם כשאנו רואים לנגד עינינו מצוקה,
אנו מסוגלים להחלץ מתוך עצמנו (מתוך הפחדים בעיקר ) ולעשות מעשה.
הגבולות אצל כל אחד מונחים במקום אחר, קח לדו"ג את חסידי אומות העולם,
שסיכנו את חייהם ולא אחת את חיי משפחותייהם וכל זאת , מאחר ולא יכלו
להשאר אדישים ולא להושיט יד לעזרה. מעטים הם אותם חסידים, אך הם קיימים
והדילמה הזו לרגישים שבינינו (כי לרבים הכי קל ונוח להקפיא את הרגש ולהתעלם )
היא דבר הנתון בין אדם לבין עצמו. אני בשנים האחרונות בוחרת הרבה יותר מן הלב.
ללב יש היגיון בריא מאוד. מעדיפה להקשיב לו והוא גם בתוך תוכו יודע לענות לי,
מתי להתערב ואם בכלל ועד כמה... וברור שאנו היום עם הדילמות שלנו, כאין וכאפס,
למקרה הקיצון שנתתי כאן עם השואה. הטווח רחב... ולכל אורכו אנשים.
כן. זאת יעלי שלי. חסידת אומות הכלבים והחתולים, הדרורים, העפרונים, הגוזלים וכל החלכאים והנדכאים באשר הם עלי אדמות....
ד"ש ונשיקות מאמא של אלה
וגם של יולי ונושי...
אוהבתותך!!
יעל היקרה
כל מילה כסלע
יישר כח
מאיר
כשאני רואה חתול אני בעדו..
כן בהחלט.
תודה שעצרת וקראת והגבת ושיש אנשים
כמוך, שהנושא מאוד קרוב לליבם.
לא יכולה לדמיין עולם נטול חמלה ואיכפתיות
ורגישות. וגם לא רוצה...
שבוע נעים, יעל.
את רואה כך אני יכולה לדעת
שאת לא רק כותבת נפלא, אלא גם אוהבת
חיות :) :)
שמחה שמכירה הרבה אנשים שעושים זאת,
באזור שלי גם יש אבל מעטים מידי או ספורים
והפוסט עלה מהמחשבה, הלוואי שאחד מכל
עשרה או אפילו שלושים איש היה עושה זאת,
מצבם היה נראה אחרת :(
תודה זהבית יקרה לי
חיבוק לשבוע נפלא.
היי מתוקה שובי כדי לקרא.
ויכולה לשים לך את השיר המדליק
שהורדתי מ"חתולים בצמרת " -
תענוג לאוזניים ועושה חשק לרקוד :) !!
ביי מתוקה ושבוע טוב
טאקילה יקרה שלי !
אוהבת אותך על שירתך המופלאה.
כמה טוב לי שהגעת לפה :) :)
חיבוק לאשה והמשוררת שאת.
שלך אני.
היי יהודית,
ניכר שרוב התגובות כאן הן של אוהבי
חיות מושבעים, כמוך לדוגמא.
מקווה מאוד שגם הבלתי -משוחדים
יקראו וגם אם לא הגיבו, משהו זה
יעשה להם ואולי בדרכם, ימצאו דרך
לעשות משהו אחר, שונה ממה שהורגלו לו
עד כה.
תודה ואולי באמת אפרסם גם שם.
שבוע טוב שיהייה לנו, יעל.
אבייתי האחת והמיוחדה
לי כל כך, כי כשמדברים
על לב רחב, את בהחלט יכולה
ללמד את כולנו פרק בהלכות
אהבה וכבוד לזולת ולכל מה
שנשמה באפו.
אוהבת. ומאוד
תמיד.
אני
שמיים שלי,
הספקתי להכירך דרך שירייך הרגישים
נפש של משוררת היא רגישה מטבעה,
ולכן מאוד נעים שמוקפת כאן בהרבה
מן המשוררות האהובות עלי בקפה.
זו אינה רק הכתיבה, זו הנפש שיוצרת
אותה :) :)
אוהבת, תודה לך.
ממני אני.
היי יאיר, התרגשתי מאוד מהסיפור האישי
שבחרת להביא לכאן. סיפור עצוב על החולשה
האנושית, כל אלה שלא ידעו להיות שם, דווקא
כשנזקקת לכך ביותר... עצוב. חברות זו בטוח
לא וגם לא רוח אדם.
עצוב לגלות שהחתולים יתבררו כנאמנים יותר
ואיך שזיהו ורצו לקראתך.
תראה לי אין נגיעה מיוחדת לחתולים, מעבר לכך
שכואב לי לראותם בסבלם, אבל היום כשניגשתי
לתת אוכל ומים טריים לחתולה (נראית בעצמה
עדיין גורה ואובדת עצות ) שזה עתה ילדה בגינה,
שני גורירים קטנים היא ניגשה אלי ועברה מתחכחת
במכנסי והרגשתי, שלא האוכל שהבאתי לה הוא דווקא
מה שהיה חסר לה, אלא החום, המגע, חמימות אנושית
חתולית (איך שלא תקרא לכך ). בעלי חיים ממש כבני אדם
זקוקים לחום, מגע וחסד.
ונזכרת תוך כדי בניסוי שעשו פעם על גורי קופים
והוכיחו, שעל מנת שיתפתחו באופן תקין דרוש להם
חום ומגע לא פחות מאשר מזון ואוויר ומים. כן
תודה לך יאיר שביקרת כאן ועל כך ששיתפת בסיפור
אישי מאוד, נוגע מאוד.
שבוע טוב ולא פחות חשוב אשמח לשמוע
שמצב בריאותך הוטב :) :).
שלוח עם חיוך מכל הלב, יעל.
לפעמים, כשרואה חתול רעב, מיוסר, או צפור פצועה...אני חושב, האם זהו התגלות צדו האפל של הטבע, צדו המאזן ? כאן בג'ונגל האורבני, איך עלי לסייע? כמה עלי להתערב.
מספר פעמים ירדתי להאכיל גורי חתולים נטושים מיללים בשיחים, לא חושב שהועלתי בהרבה, חושב שלא שרדו ללא האם.
כשאני רואה תופעה דומה, נגיד, באיזו סוואנה אפריקאית, אני יודע שאסור לי להתערב, כי אלו תהליכים טבעיים, מגופתו של הקורבן יזונו חיות אחרות וכו'.
למרות שמתעוררת החמלה, אתה תוהה עד כמה תרחיק בשביל לעזור, ועד כמה תניח לטבע לעשות את שלו...באמת שלא יודע.
מוזמן לקרוא את הפוסט "ציניות"
(http://cafe.themarker.com/view.php?t=1601230)
היי רונית את מקסימה :) :)
תודה וברוכה הבאה בצל קורות מילותי.
לעונג לי תגובתך, מאמצת בחום לליבי.
תודה ושבוע מקסים, יעל.
לחובב השביעיות 7777777777...,
תודה לתגובתך האיכפתית והלוואי ואני
ואתה וכולנו נהייה מבורכים לטוב.
שבוע מוצלח ונעים,
תבורכי,
תודה :-)
יעל,
את נשמה מיוחדת במינה,
ונפלא שפרסמת פוסט כל כך אנושי,
טוב שהשארת אותו כמו שהוא,
זו את.
כולי הערכה וכבוד,
גאה להיות חברה שלך כאן.
שבת מבורכת!
יעל יקירתי,
את אישה מדהימה מלאת חמלה על החי...
הלוואי ורבים היו כמותך!
מחבקת אותך חיבוק של אהבה..
ושולחת לך כוכב של הערכה, כל הכבוד!
ממני
דפי - החוויה היפנית
כיכב תי.
אשוב עם תגובה.
*
מרגשת שאת!
שבת נפלאה
יעל
איך אפשר שלא להתחבר לחמלה הזו
למי שיש חמלה לבעלי חיים ליבו יכול להפתח גם ובעיקר לבני אדם .
תודה לך שהסבת תשומת לב למצוקה שכזו ואני אעשה כמיטב יכולתי
שבת נהדרת לך .
אספר לך סיפור היה לי עסק קטן כ- 8 שנים היו הרבה עכברים ובעקבותם הגיעו גם נחשים הציעו לי להחזיק חתול בעסק
וכך אפתור את בעית העכברים והנחשים אימצתי לי שני חתולי רחוב למרות שאף פעם לא התחברתי לחתולים ודאגתי נוסף לזה לשקי אוכל 18 ק"ג בחודש לא סכום בשמיים (115 ₪ ) וגם הרגשה טובה להגיע לעסק ושני החתולים רצים לקראתי ואין יותר עכברים.בעקבות סוג העסק גיעו אלי המון לקוחות וגם חברים היו לי המון לפני כשנתיים חליתי, את העסק סגרתי אף חבר לא שאל לשלומי אף לקוח לא התקשר.תמיד חשבתי מה קורה עם החתולים מי דואג להם לפני כחודש הייתי בעסק ולא להאמין שני החתולים לא עזבו את המקום וכשזיהו אותי רצו אלי (למרות שאומרים שחתול לא נאמן).
בחיבה רבה יאיר
מסכימה ומחבקת
קצת חמלה ורוך יוסיפו לכולנו ויהפכן את העולם שלנו לטוב יותר
אני לחלוטין מסכים איתך לגבי מזעור הסבל, של בני אדם ושל חיות, לא זה העניין שבו אנחנו דנים (בתפיסתי). הדיון הוא על הדרך התואמת למיזעור הסבל.
אבל נראה לי שעדיף שאצא מהדיון הזה כי אני חש (אולי בצדק ואולי לא) שלפחות חלק מהאנשים כאן מעדיפים לזמר בהרמוניה ולא נחמד לכם שאני אולי בהרמוניה שונה
יעל יקרה, נשמה יפה שכמותך
לקרוא על החמלה וחסד שיש בך
לכל ברואי עולם, עושה אור גדול בנפש
תודה !!
תבורכי על היוזמה והאיכפתיות, מרגש ביותר. אכן שטחי המחייה של בעלי החיים האורבניים הצטמצמו בגלל הבנייה המתועשת והמיותרת ברובה, מישהו צריך לדאוג לבע"ח האלה, וזה מוטל עלינו. חמלה זו לא מילה גסה.
יו את מקסימה
כל כך ריגשת אותי באיכפתיות הזו שלך.
אני בעצמי גידלתי בעבר חתול וכעת מגדלת רק כלבה
שהיתה עזובה בזמנו.
מכירה המון אנשים שקונים אוכל ומאכילים כך חיות.
סופשבוע נעים לך
זהבית
יעל יקרה
פוסט חשוב שראוי שתפרסמי אותו בקהילת חיות.
לנו יש שני חתולי רחוב וכלב רחוב שאספנו וצרפנו למשפחה המורחבת.
מכירה את "פט ביי"וחנויות אחרות כי בעלי החיים שחיים עמנו מקבלים על כל קנייה של אוכל גם צעצועים וממתקים משם.
המציל נפש של בעל חיים מציל עולם ומלואו*
יעלי היפה
רחב כל כך לבך
תודה לך על המילים
חושבת בדיוק כמוך
בחצר תמיד יש לי 2 דליים של מים
אחד לגורה היפה
והשני לעוברי אורח
כמו חתולים וצפורים
גם עורבים
והבונזו של גורה משמש
גם את החתולים ואת העורבים
שמגיעים לאכול ולהיות ב...
שבת אחים גם יחד
תודה לך יקרה ושבת מחבקת
אשוב מחר
*
כמה נכון ויפה כתבת
כמה חשובה הדאגה לבעלי החיים ובמיוחד המבט והחמלה לזולת ..
תודה על כתיבתך,
תבורכי בבריאה .
ב"ה
.
.
דברים שנכתבו מן הלב, סופם שיגיעו אל הלב.
(ותודה לאל שאנחנו לא חולים במחלת הציניות).
אוהבת אותך.
מסכים לכל מילה.
* והלוואי שרבים ידברו
קצת פחות צינית שוטפת.
ולמה תמיד צריך סדר עדיפויות?
האם סדר העדיפויות שלך טוב ונכון יותר מסדר העדיפויות של יעל, שלי או של מישהו אחר?
ומי קבע ויקבע מהו הסדר העדיפויות הנכון ?
האהבה החמלה אינה סבון ולא מתבזבזת, תמיד יש עוד מאיפה שזה בא.
ואם אדם עוזר פועל לא באינטרס למען מישהו אחר כל הכבוד. נקודה.
בלי השוואה ועדיפות והגיון לעניי עירך ואלה ואלה קודמים...
"הלב בלבד, רק הוא רואה נכונה. הדברים החשובים סמויים מן העין" – השועל בספר "הנסיך הקטן"לא בדיוק מבינה את הדחף שלך להיות פרקליט השטן....במיוחד כיון שאתה טוען שאתה אוהב, אבל כנראה שלא הכל אפשר להבין....:-)
החתולים אינם בעיה, האדם הוא הבעיה.
אתה בקלות יכול לזרוק זבל מבלי שיקפצו עליך, משמיעים רעש זורקים קודם משהו קטן והבעיה סודרה, וגם אתה יכול לדעת זאת היטב.
אנשים שוכחים שאין להם איך וממה לחיות והזבל הוא מקור החיים שלהם, אז אפשר להיות קצת יותר רחבי לב.
החתול היה חיית פרא בעבר, האדם פשט על הערים הנוף אורבני כמעט כולו, והחתול יחד עם האדם השתנה.
זו לא אשמתו.
כשאין במקום מסוים חתולי רחוב מה אומר לך, בעיני זה משהו לא תקין, זה לא סימן טוב.
בכל זאת, לחתול תפקיד מסוים, וזה שאנשים שם במקומות כאלה לא חושבים להאכיל אותם מתאים בעיני לטמפרטורה הנמוכה של המקום....אולי קצת דבקה גם בהם...
לעניות דעתי צריך תמיד להיות רחב לב, ועדיף להיות יותר מדי מאשר פחות מדי, במיוחד למי שנזקק לכך, ולו הוא חתול רחוב.
"ההגיון הצרוף הורס את רוח האדם". סנט אקזופרי.*
לא לחינם אומרים נתן הקדוש ברוך הוא 7 נשמות לחתול, מן הראוי שלא נזלזל בזאת, ולא במדוע עשה זאת וחלילה וחס לא נעמיד חתול רחוב ובעל חיים בכלל בסכנה או נפגע בו.
מי שעושה זאת מי שלוקח ולו אחת מתוך הנשמות שהוקצבו לחתול....עליו לזכור שהיושב במרומים רואה הכל, ולנו לאדם הוקצבה רק נשמה אחת.
תודה יקרה
כשאני עוברת ברחוב בטיול זואי לולי - ורואה שאנשים מתסכלים כשאני נותנת אוכל או ליטוף לחתול רחוב בדרך, תמיד אני מחייכת ומעירה שצריך להיות רחמנים כלפיהם, כי אם לא נהיה איך אנו מצפים שתפילותנו ובקשותינו ייענו? שיהיו רחמי שמיים עלינו?
גם מי שאינו רוצה לקנות מזון עבורם לא בעיה, פשוט צריך לחשוב ולא לזרוק כל כך בקלות אוכל. נשאר קצת חלב ותיק קצת גבינה שלא בא לכם עליה....מערבבים עם טיפה לחם או לחם עם קצת מהשמן שנשאר במחבת אחרי טיגון קציצות או שניצל, ומורידים למטה על חתיכת נייר עתון בצורה נקייה שמישהו רעב יאכל.
פשוט לא צריך לזרוק כל כך מהר....
אם אתה יודע שאפילו דבר חי אחד נושם בזכות חייך, פירושו שהצלחת -ראלף וואלדו אמרסון
נו חיים, אני רואה שאתה עיקבי
אז כך, בהחלט שלא ניתן וגם אין צורך לביית
את כל החיות. חיות בר אמורות לחיות בטבע
וללמוד לשרוד גם בתנאים הקשים ביותר.
חלשים נטרפים חזקים שורדים- ככה זה,
בין אם זה נעים בין אם לאו, זהו הטבע.
אבל חיים, אנחנו לא בדיוק בטבע
העיור לא בדיוק השאיר הרבה טבע
וסבל של חיה, גם של חולדה ועכבר
גם של ציפור - כל חיה, ולא אין יוצא מן הכלל
אין לי חיבה מיוחדת לחתולים דווקא (לכלבים
דווקא כן :)) אבל כל חיה, שנמצאת בסביבת המגורים שלך
ואתה עד לכך, שהיא במצוקה - אתה יכול לבחור להישאר אדיש
אתה גם יכול אחרת...
מקווה שעניתי לכל דקויותייך ותהייותך, לצורך הדיון
או לכל צורך אחר :) :) !
יעל.
ושוב, לצורך הדיון.... החתולים מסתדרים בדיוק כמו חיות בר, חלק יותר טוב וחלק הרבה פחות טוב. לחיות ב"טבע" זה מאד מאד קשה (זה לכל אוהבי החזרה לטבע למיניהם), גם לבני אדם וגם לחיות. זאבים רעבים ומתים בחורף, איילים קצת חולים מתים, מי שאינו מספיק חזק לא שורד... חולדת בר שורדת בדכ"ל שנה (במקרה הטוב) ואותה חולדה בתנאי מעבדה יכולה לשרוד סביב 5 שנים... האם ניתן לאמץ את כל חיות הבר? לביית את כל חיות הבר? או שאולי את מתייחסת לחתולים באופן שונה בגלל שאותם את רואה ואת החיות האחרות את לא רואה?
תודה על תשומת ה
שבת שלום
היי חומד
אמנם אשת כלבים אני
והייתי כל חיי
למן הינקות
ומשהו מזהירותם הגנטית גורם לי לפעמים לנבוח
והחתול דומה ועשה את שלו
העכברים הלכו והתמעטו
או פוחדים לצאת מן החורים בם הם נחבאים
וחתולי הרחוב הולכים ומתרבים
לדעתי הפסיקו לפחוד מאיתנו
נסי פעם לשכוח לסגור את הדלת-חלון כשנתח בשר עסיסי מונח על הכיריים
זהו בעל חי שחוש ההשרדות חזק אצלו מאוד
ובכל זאת אם ניתן וקל כל כך
אפשר ורצוי לדאוג לרווחת כל יצור חי שלא יוכחד
ולא היתה אמת גדולה יותר משורות אלה
ונכון יותר גם לסבלם של בני האדם.
שהרי גם על פנייהם אנו חולפים בריצתנו
בחיבה רבה
ושב"ש
לאה
כל מה שאמרת נכון ואני מצטרף לכל מילה
אבל תוך איזכור הביטוי - סדר עדיפוייות
יש כל כך הרבה עוני בארץ... של פנסיונרים וקשישים בכלל, של הומלסים, של חסרי תרופות וחסרי יכולת חימום בחורף וכ"ד...
את אותם 10 שקלים אני מעדיף לתת להם..
ואם אנשים שכמוך דואגים לחתולים - מצוין - שיהיה...
אני עם המשפט : "עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת..."
לפני החתולים יש פשוט רשימה כזו ארוכה כמו הנצח
הקשישים, אימאות חד הוריות, נשים מוכות, ילדי רחוב, בתי מחסה, מובטלים, נכים, ועוד ועוד...
אבל כל מעשה צדקה ומעשה חמלה - עדיפים על וויכוחים ריקים
שבוע טוב לך יעל
נו חשבתי שתהייה לפחות גם תגובה
אחת שכזאת, בזמן כתיבת הדברים וטוב
שכך, שהרי מאפשר התיחסות !
החתולים בהם אני נתקלת רחוקים מרחק
שנות אור מלהסתדר. הם הרבה פעמים
פצועים עם פצעים פתוחים, מתים עוד
כגורים, כיוון שאמם לא הצליחה להזין עצמה
ולדאוג להם. לא, הם ממש לא מסתדרים
ולראות את הסבל שלהם מול העיניים
זה זועק לשמיים או נכון יותר ללב.
אני בהחלט בעד שיבצעו בערים עיקור
ולא תהייה כזו ילודה, אבל אלו המשוטטים
חיים בעליבותם - קשה, קשה
ולפחות לי (וטוב שכך) לא מתאפשר להיות אדישה.
סבל הוא סבל !
ונפש סובלת בין אם היא של חתול, חיה אחרת
או אדם.
יש לנו כוח ואפשרות לעשות, גם כאן
גם בהרבה דברים/מקומות שם ניכר הסבל,
לא חסר, רק להשיב לעצמנו את היכולת
להרגיש חמלה, להרגיש בכלל.
תודה וסופ"ש נעים,
אז אני אהיה פרקליט השטן לרגע... למרות שאני מאוהבי החתולים
חתולי רחוב בעיר הם בעייה מהרבה כיוונים ואני לגמרי לא בטוח אם אנחנו רוצים שיהיו הרבה חתולי רחוב. אני ממש לא נהנה כשאני הולך לזרוק זבל וקופצים עלי שניים שלושה חתולים. אני לא מציע להרוג בהם אבל מצד שני אני חושב שייתכן שאנחנו לא רוצים גם כאנשים שחיים בעיר שאזורינו יהיו מוצפים בחתולי רחוב שמנמנים ומאושרים. לכל צורך ועניין חתולי רחוב הם חיות פרא, לא שונים למשל מחולדות (שגם הן התרגלו לחיי עיר). החיים של חיות בר וחיות פרא למיניהן הם חיים קשים והחתולים עברו אדפטציה לכיוון הזה ומסתבר שהם מסתדרים לא רע כי אחרת היו נכחדים. נכון שחתולים הרבה יותר יפים בעיני רובנו מאשר חולדות אבל הם עדיין חיות בר עירוניות. חייתי הרבה שנים באזורים מאד קרים של העולם ושם אין חתולי רחוב ולא בגלל שאין אנשים שזורקים חתולי בית... החתולים פשוט לא יכולים לשרוד את החורף. החיות שתופסות את הנישה האקולוגית של חתולי הרחוב הן חיות בר, או רקונים או פוסומים... הם מסתדרים בחורף אבל אף אחד לא חושב שכדאי להאכיל אותם. חיות בר כמו חיות בר, ואצלינו זה החתולים.
יעל יקרה
אין כאן עיניין לציניקנים או לשכמותם........
חמלה היא תכונה שנמצאת אצלנו בגנים מאז ומתמיד (העם היהודי..)
והרי החתול הינו חיה שלא מזיקה לנו, להפך , החתול הוא מדביר בשרות הטבע....
בסמוך לחצרי ישנה פינת האכלה ששכנתי ואני דואגים למלאה מידי יום, עשרות חתולים מגיעים לפינה זו....
יש כבר מספר שכנים שטוענים למטרד....
קשה להבינם
אגב, במחוזותיי החתולים עבי בשר...
שבת שלום לך יקירתי
מיקי
אכן, חמלה לחיות יכולה לגרום לאנשים להיות טיפה אנושיים .
ובמחוזותינו - הדבר כ''כ נחוץ .