הוא עזב כי נתקף פתאום "ריק של משמעות", כך לפחות אמר.
חשתי כאילו אני עומדת באיזון רעוע על שפת באר.
אין אני אותו אדם שהייתי פעם.
הבטתי בקרסולי, בבתי השחי.
מתי לאחרונה מרחתי שעווה, הסרתי את השערות?
אני שעד לא מזמן הייתי אך אמברוסיה ונקטר.
אני בוכה לעצמי ואף אחד אינו שומע.
מתועב המעגל של היום הריק, ובערב הוא מתהדק על הצוואר כעניבת-תלייה. |