כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    שער כסוף

    23 תגובות   יום שישי , 21/5/10, 17:26
     

    שער כסוף

     

     

    שַׁעַר כָּסוּף סָגוּר

    הוֹפִיעַ לְעֵינַי:

    "בַּעֲדִי תַּעֲבֹר אֶל

    אֶרֶץ אַל-חֲזֹר" -

                 לִי לָאַט

     

    הוֹכִיחִי אוֹתִי רַעֲיָתִי

    וְאֶלְמַד אִי-יְהִירוּתֵךְ

    שִׁבּוֹלֵי שָׁמַיִם נְלַקֵּט

    אֲנִי וְאַת

    נֹאפֶה לַחְמֵנוּ חַי

     

     

    נַחְתֹּך קְשָׁרִים לַחִים

    לַמְּזֻיָּף לַגּוֹרָל לָעוֹלָם

     

     

    הַזְּמַן נֶעֱקַם שִׁבּוֹלוֹת

    שִׁבּוֹלוֹת לְאֹפֶק אָפֵל

    לֹא תּוּכַלְנָה לַשַּׁעַר

     

     

    לֹא יוּכַל לוֹ דָּבָר, מִלְבַדְּךָ

     

     

                 וְהַשַּׁעַר

                           נִרְעַד -

     

     

     

     

     

     

     

     

    כל הזכויות לשיר שמורות לעוזי שכטר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      קראתי וקראתי וקראתי
      וביקשתי מעצמי להיות בטוחה שהבנתי את השיר
      דומני שכל אחד לקחת למקום שלו
      אבל בעיני זו ראייה מפוכחת של גבר את הקשר שלו לזוגתו
      הוא מבין את המחוייבות שלו כלפיה ואת הנדר שנדר והשבועה שנשבע והיא- - משהו נושק לשלמות, מצד אחד מצטיירת כמשהו מאוד סמכותי ודעתן, ומצד שני כמשהו שאתה לעולם לא תרצה לחטוא כלפיו או להעיק עליו
      תודה לך על השתוף אי ש יקר
      אני
        2/8/10 19:43:
      אֲנִי וְאַת
      נֹאפֶה לַחְמֵנוּ חַי

      נַחְתֹּך קְשָׁרִים לַחִים
      לַמְּזֻיָּף לַגּוֹרָל לָעוֹלָם

      הַשַּׁעַר נִרְעַד -

      עוזי, שם השיר, שיער כסוף הוא המפתח כאן. מי שלא
      טורח לצבוע שיער כסוף, אינו מזייף את עצמו לדעת
      מראה את פניו כפי שהם. ואתה מסיים: "והשער נרעד" עם שין ימנית., כאוקסימורון מובהק.
      תודה עוזי על שיר אמיתי כל כך שאינו מזייף ו*
      אהבתי מאוד
      לאה
        2/8/10 17:52:
      צ"ל:
      ומי לא יבקש לעצמו אהבה בוגרת שכזו?!
        2/8/10 17:51:
      איני מתיימרת לשאת כתר משוררים לראשי, עם זאת חוויתי בשיר כיסופים לקשר שאינו נגוע בזיוף. בהעמדות פנים, שיעמוד בצוקות העתים, עם כל המתחייב ממחוייבות הדדית.
      ומי לא יבקש לעצמו בוגרת שכזו?!
      יפה מאוד!
        2/8/10 17:40:
      מה נותר לנו לעשות עד שנעבור בשער מלבד לאפות את לחם חיינו? רק כך יהיה להם טעם, רק כך נוכל לו לזמן האפל. תודה לך על שיר נפלא.
        28/5/10 01:27:


      תודה לכל אחד ואחת על התגובות.

      מרתק היה לי לקרוא כל אחת, והכיוון שהיא ראתה...

      תודה רבה לכן/ם מקרב ליבי

      ע

        26/5/10 01:19:

      עוזי,

      זה שיר חזק ונוגע.

      טלי*

        22/5/10 22:12:

      מקסים.

      "פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה"

      אי יהירותה יפתח השער

      ונתיב אהבה יצעיד.

      בזוג שיבולים לאור הסהר.

      חבוקים באור וגיל.

      לחיי אהבתכם.

       

       

        22/5/10 20:45:
      שיר מעניין ומעורר מחשבה...
        22/5/10 19:17:

      אהבתי את השיעור הזה
      ענייני שער והשערה
      שיר בעל שיעור
        22/5/10 18:53:

      מעורר השראה תודה

      שבוע מבורך

        22/5/10 18:07:

      אני מודה השיר כתוב יפה

      חלקים ממנו לא הבנתי

      ובכל זאת נמשכתי לקרוא עד סופו

      חיכיתי להסבר - מילה ..משהו

      שיתן נפח על מה שניסית להעביר פה

      הכל נחרץ

      ומסתורי.

       

        22/5/10 12:15:

      עם השיר היפה הזה  - שיר השירים אשר כתבת - קל לי להזדהות. 

      המעבר בשער הכסוף  הוא חד כיווני? אולי כי כך צריך ונכון שיהיה. לצד זאת הוא מגלם בעיני גם הבטחה ולא רק "חובות" שאין מהן שחרור. אני מניח שרעד השער בסיום אין בו ללמד על חולשת הקשר הזוגי בשל אי מילוין של תקוות וחובות, אלא שהשער נדמה נרגש, כמי שצופה ומשתתף ביחסים.  

      אהבתי את כפל המשמעות ב"כסוף" - שיש בו כיסופים, תקווה, השער הנשאף וכן שגונו כגוון הכסף, ומעניין אם הכוונה הייתה לרמז שהשער אינו מִזהב או מוזהב - יפה או מיופה מדי (זיוף). שאין בהבטחה אילוזיה, אין עצימת עיניים רומנטית, תרמית עצמית, שהרי כשבני אדם באים בזה השער כשהם צעירים ולא למודי ניסיון (מכל מקום אם זו הפעם הראשונה) הם נוטים להבטיח את מה שייתכן כי לא יוכלו לקיים. או גרוע מזה - אין בכוונתם לקיים וחייהם הופכים למאבק זה בזה. 

      אז היכן ה"זהב" המקווה? - אולי הוא ייתגלה בכל זאת בהמשך, בפנים (בדמות שיבולי שמים), אם ננהג נכון ונקשיב נתחשב זה לזה.

       

       

        22/5/10 11:42:


      עוזי יקירי,

      פעמיים קראתי את שירך פועמיים עלה בי הפסוק:

      הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב - שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב -

      לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה

      תִּמְשָׁל בּוֹ (בראשית ד' 7)

      השיר שלך מבטא התלבטות או אי-עמידה מול פיתוי חזק למרות

      שאתה יודע את השלכות המעשה (השער הכסוף הוא

      השער לגיהנום?), ובמצוקתך אתה פונה ונשען לזוגתך, ומבקש

      ממנה להניא אותך מלעשות את הטעות, להוכיח אותך ולעצור

      את זה בזמן, כדי שתוכלו ללקט יחדיו את שיבולי השמיים (גן עדן).

      ואני אומרת,

      מזל יקירי, שיש לך על מי לסמוך!

      אתה מצליח להעביר מחשבות הכי פשוטות במילים מליציות

      וציוריות עד כדי הענקת חן ויופי למחשבות המפוקפקות ביותר...

      נהדר *

        22/5/10 00:43:
      תודה על שהובלת אל שערי שירתך. המילים לוקחים את הקורא על המציאות האישית עם קונוטציה מקראית שמעשירה את האימרה.
        22/5/10 00:06:

      "בַּעֲדִי תַּעֲבֹר אֶל

      אֶרֶץ אַל-חֲזֹר"

      ואולי זה הגורל אחרי הכל ....

        22/5/10 00:01:

      אַל-חֲזֹר" -
      לִי לָאַט

       

       

       


      הוֹכִיחִי אוֹתִי רַעֲיָתִי
      וְאֶלְמַד אִי-יְהִירוּתֵךְ
      שִׁבּוֹלֵי שָׁמַיִם נְלַקֵּט
      אֲנִי וְאַת
      נֹאפֶה לַחְמֵנוּ חַי

       

      לחם=ארץ  ,מכורה ,אישה

      הרצון לדיאלוג ולשותפות

      משלים את הרצון למרחבים=שמים

      השיער=זמן   עובר משאיר מקום

      לשאלות  לבחירה.

       

      כמו כן התחברתי  לתגובה של זהבית יערית 1.

      סוף שבוע נעים.

       

        21/5/10 21:41:


      עוזי יקר,

       

      יתכן ולא הבנתי דבר..

      מה שבטוח ראיתי כאן זוגיות נפלאה וקשר אמיץ

      מתנה  יקרה כזהב, אז מה לו לכסף שיאפיל..

      :))

       

       

       

      אחכים בהמשך עם התגובות.

       

      תודה.

       

      ל.

        21/5/10 21:27:

      זוגיות לכל אורך הדרך.. לא פעם עולה גם בינינו הוויכוח הזה... מי יעבור ראשון דרך השער הכסוף... מי ישאיר את מי מאחור.. מה יהיה לפני ומה יהיה אחרי...תהיות ברומו של עולם.. יש עוד זמן עד אז.. והתנור עובד שעות נוספות באפיית מיני מאפים, לחמים, פיצות, פוקאצ'ות, פשטידות ומיני ירקות צלויים.. אכול ושתה היום...מחר, מחרתיים... יש עוד זמן לשערים כסופים וזהובים....

       

      יש שערים עשויים ערד ??

       

      סתם.... סתם... הומור שחור...

       

      שבת שטופת אור לכם

      דרישת שלום לדבורה

        21/5/10 21:25:

      עוזי יקר

      השירך שלך הזכיר לי את סיפורי האהבות  הישנות

      הטהורות...אלה שכבר קשה למצוא בימינו.

      האהבות שלפני האהבה יש כבוד וערכיות של להיות אדם טוב וצנוע.

      ומשם האהבה האמיתית נבנת.

      והשער יכול לרעוד עד מחר...הוא לא יפול....:)

      ואולי לא הבנתי כלום..נבוך 

      שבת מבורכת עוזי יקר

      ותודה על שירים נדירים וכתיבה משובחת.

      .

      בלוז 

       

        21/5/10 19:25:

      הַזְּמַן נֶעֱקַם שִׁבּוֹלוֹת

      שִׁבּוֹלוֹת לְאֹפֶק אָפֵל

      לֹא תּוּכַלְנָה לַשַּׁעַר

       

       

      לֹא יוּכַל לוֹ דָּבָר, מִלְבַדְּךָ

       

       

                   וְהַשַּׁעַר

                             נִרְעַד -

       

       

      עוזי, שיר יפה מאוד על זוגיות מבורכת ארוכת שנים, לחם טרי בתנור לפרנס אהבה, וגם אם האפק אפל מי יכול לו מלבד בת הזוג הותיקה, האוהבת

      תודה על שיר יפה

      לאה 

        21/5/10 18:52:

       כתוב מעולה...

       

      השער הכסוף יחכה לכם עוד הרבה שנים,

      בינתיים תמשיכו לאפות חלות שבת טעימות

      יחדיו עד 120.

       

      :-)

      שבת שלום

        21/5/10 17:45:


      כדברי הכתוב, זה השער צדיקים יבואו בו....

      נקרא לי כחשש או שמא דילמה מלעשות צעד כשלהו לכיוון מסויים

      ממנו אין דרך חזרה.

      אהבתי את החיבור החזק השורשי שראיתי במילותיך,

      את הרצון ליישר דברים והכח הן טמון בכוחנו.

       

      תודה לעונג של שיר ושבת נעימה לך

      זהבית