שירה צריכה קהל אנונימי
שִׁירָהּ צְרִיכָהּ קָהָל אַנוֹנִימִי יוֹתֵר מִדַּי קִרְבָה מַדְבִּיקָה אֶת הַקְּצָווֹת רוֹק נִתָּז מֵהַמִּלִּים, זֵעָה מֵהַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה, הַחַוָּיָה מְעִיקָה.
צְרִיכָה לִהְיוֹת אַנוֹנִימִית גַם לִי רַק עַל שְׂפַת-הַגּוּף יְכוֹלָה לִהְיוֹת תְּנוּעָה מֻכֶּרֶת - יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמְּדֻבָּר בְּהִזְדַּקְּפוּת נִרְגֶּשֶׁת שֶׁל זְקִיקֵי שֵׂעַר כְּמוֹ עַל עֹרֶף כַּלְבָּתִי כְּשֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת כֶּלֶּב יוֹתֵר קָטָן (הֲלִיכוֹת כְּלָבִים מִתְפַּעַנְחוֹת לִי כִּפְשׁוּטָן).
קָהָל - מַה פֵּשֶׁר הַמִּלָה - אַתָּה בְּחַרְתַּנּוּ. הַקְהֵל קְהַל קְדוֹשִׁים אִישׁ-אִישׁ קָדִישׁ לִשְּמוֹ לְלַבֵּב אֶת מַנְגִּינַת יוֹמְיוֹמוֹ.
אַנוֹנִימִי, זֶה לְגַמְרֵי מוּבָן - לְהִמָּנַע מִכְּבָלִים, נַפְתּוּלֵי הֶכֵּרוּת - לְגַמְרֵי מוּבָן. וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה סִמָּן - וִישׁ מָהִיר שֶׁל מַגְּבוֹן לַח יַסְפִּיק, וְשׁוּב אֶפְשָׁר לַשּׁוּב אֵל נַחֲמוּ: הַבְּלִיל שלֻבַּב שָׁם, אַלְמוֹנִי וּמַרְגִּיעַ, יוֹדִיעַ עַל קִיּוּמוֹ בְּזִמְזוּם שָׁקֵט וּמְנֻקָּד בְּנִמִּים אִישִׁיוֹת. מָדוֹן – לֹא. אָדוֹן – כֵּן. לַצִּבּוּר מֶמְשָׁל פְּנִימִי מוּבְהָק, וְיֵשׁ לְצִדּוֹ יַרְגָזִי, מְלָוֶה אֶת טְקָסָיו בְּלַחַן קָלִיט וּמֵזִין.
כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 20 במאי 2010 |