שני דברים עקבו קצת את המשך התרגול בשבוע הזה. האחד הוא ברנץ' השבועות המסורתי שלי (דווקא משום שכל כך קשה לי לשמור על קשר עם אנשים ולהזמין אותם אני דואגת לפחות לשמור על תאריך אחד שבו אני עושה זאת בלי לשאול את עצמי שאלות). השני הוא הקושי שהיה לי בתרגילים עצמם.

התרגיל השני של השבוע השישי היה לצמצם את רשימת העטיפות מהתרגיל הקודם. הקריטיון היחידי לצמצום אמור להיות היכולת שלי לדמיין את עצמי עושה את זה. כלומר, יש למחוק מהרשימה פריטים שכשאני מנסה לדמיין עצמי עושה אותם איני מרגישה בנוח.

בתרגיל השלישי יש לבחור כשלושה פריטים שבהם הרגשתי הכי בנוח ולהתחיל לעשות מחקר קטן אודותם. יש לחפש מישהו שעוסק בהם ולשאול אותו כל מיני שאלות, כגון: איך הגעת למה שאתה עושה היום? איזו הכשרה צריך בשביל זה? מה עושים מתחילים בתחום? מה הטוב שבעיסוק? מה התלונות שלך? מה משמעותי לך במה שאתה עושה? מה היית מיעץ לי? ועוד. אחרי שקיבלתי את האינפורמציה אפשר שוב לבדוק אם הייתי מעוניינת באורח החיים שקשור בעיסוק הזה. דברים מסויימים אמורים שוב להימחק מהרשימה וייתכן גם שיצוצו רעיונות חדשים בעקבות השיחות האלו.

הקושי שלי בתרגיל השני היה שכשניסיתי לדמיין את עצמי עוסקת בכל אחת מהעטיפות הללו מצאתי משהו בהן שאינו נוח לי. כלומר, כמעט את כולן יכולתי לפסול. בכל זאת השארתי ברשימה את הפריטים הבאים שהשאירו בי קצת פחות אי נוחות: כותבת טור בעיתון (הקושי העיקרי שלי הוא שאני עצמי לא נוהגת לקרוא טורים בעיתון, אז זה קצת מגוכך לכתוב כאלו), כותבת ספרי האו טו (אם אמצא משהו ממשי לכתוב עליו אז זה דווקא מוצא חן בעיני), מבקרת ספרי האו טו, אנטרופולוגית שחוקרת מלאכות יד מסורתיות וסטודנטית נצחית.