| אמש עמדתי לנסוע לאי שם מעבר להרי החושך.אני נוסע לשם מידי פעם.הסיבה לנסיעה היא ביקור שאני עורך אצל איזה בן אדם שלא אנקוב בשמו/שמה.בבוקר לפני הנסיעה נשאלתי האם יש סיכוי שאבריז.ובכן,ברור שלא,למה שאעשה כן?אני מחכה לנסיעות המרנינות ברכבת ישראל,לערסים ששמים מוסיקה מהפלאפונים שלהם,לתינוקות צווחנים והורים עצבנים.אכן,אין סיכוי שאתחמק מהרכבת מרצוני החופשי.לכן אמרתי שאין סיכוי שאבריז ואם לא אגיע זה רק בגלל איזה תקלה ברכבת.בשלב הזה נאמר לי לא לפתוח פה לשטן.טוב,לא התווכחתי,אמונות טפלות זה דבר מגוחך.עליתי לרכבת חסר דאגה.אחרי פחות משעה הרכבת עצרה בשומקום.טוב,לפעמים הם עוצרים אותה בלי סיבה,איזה טקס דתי שקשור לאלוהי הרכבת.מקץ כעשר דקות הודיעו במערכת הקריזה(הטעות בכוונה) ש"עקב תקלה הרכבת תתעכב כמה דקות".נו,אחרי חצי שעה הרכבת זזה סופסוף ואני נשארתי עם תהיה קלה:אם הייתי סותם את הפה,לא הייתה תקלה ברכבת? |