תודה שחלקת ,מקסים .

שיר מדהים .

פוסט נהדר אהוד,

כל מילה בו והמכלול ביחד....

כולל השיר והתגובות!

אמן

זה משהו ענק כל כך

חשובה האמנות

שהיא לא תלך לאיבוד

מדהים

והשיר שלך

אמרתי לך שאתה כותב נהדר?

בת חן 

שיר מקסים.

לגבי האמן - זה כבר נושא לדיון פילוסופי מדי...

בתשובה לחברותי סמדר לאה וזהבית

אני מודע לעובדה שעליתי על שדה מוקשים. ואיני מביע אלא את דעתי בלבד. ואילו דעתי הייתה מקובלת ע"י אמנים רבים, היו צריכים לסגור את מרבית בתי הספר לאמנות היום, ופרנסת רבים ממורי בתי הספר שהם אמנים טובים וצריכים גם את המכולת היתה נפגעת, ואני בוודאי לא אתן ידי לכך. אבל לפעמים, אני מרגיש צורך לצעוק: "המלך ערום". נכון לסמדר על יצירותיה הדגטליות ובמחשב יש קו אישי אבל היא קצת יוצאת דופן במבטה על העולם. ואני כוונתי דברי לדברים אחרים.

1.בביקורי במוזאון ת"א אצל האמן שעשה מגזרות מתכת והיה טררם גדול בעיתונות, עשרות אלפי מבקרים עמדו בתור וכ"ו. ואני בקרתי ושאלתי את עצמי זו אמנות???

אם אצלם עץ ללא עלים, ואכניס ל"פוטושופ" ואבקש למחוק את כל האפורים, ולהשאיר שחור לבן בלבד (כוונתי לגזע והענפים) ואשלח כקובץ למפעל חיתוך בליזר ללא כל נגיעת יד מצידי, ואבקש לחתוך, 2( מטר אל2 מטר) ולהוציא את הרקע. אבקש לשכפל, להפוך, לצמצם לרוחב, ולעשותו כצל מדוייק של העץ, והמפעל יפעיל מכונותיו יחתוך פח בהתאם. שוב, ללא מגע שלי כלל, זו אומנות!! היום כל ילד בן 6 שאביו מבין בפוטושופ ןחיתוך ובנוסף ותקציב של אלפי דולרים יכול לעשות את מרבית היצירות שראיתי במוזאון.  במרביתן נעשתה לעניות דעתי עבודת פוטושופ מצלומים. היכן הקו האישי של האמן? אז אמנם יכול להיות שאמן זה עשה חלק מעבודותיו בחיתוך יד כוון שהוא אולי קרוב יותר לגילי, אבל כשבקשתי ממפעל לקבל הצעת מחיר לציור המצורף שלי לחיתוך ליזר של הקווים השחורים אמרו לי שלח אלף שקל וקובץ אקרובט!!! זה הכול.

2. בחלק לא מבוטל מהגלריות היום נערכות תערוכות צילום חלקם צילומים אוטנטים יפים שלא נגעה בהם יד הפוטושופ וחלקם עברו את מסננת האפקטים האין סופית!!! בצבעים ברקעים בתאורות וכ"ו. איני מבין גדול בתוכנה זו, ואפילו בחוסר הבנתי, עשיתי לעצמי דברים שהדהימו אותי. כל צילום שאעשה בשוק הכרמל ואכניס לתהליך של אפקטים, אקבל משהו אמנותי, ואוכל לשנות צבעים ואווירה בלחיצות מקלדת. או אז אקרא לעבודה "עונות השנה". אולי זו אמנות, לדעתי לא ממש.  אבל, אם אקח כיתה שלמה לשוק, ואחר כך למחשב, תתקבל יצירה כמעט אחידה. נכון לכל אחד מבט משלו, פוקוס משלו, קומפוזיציה משלו, אבל קשה יהיה  לראות ולאפיין בין תלמידי הכיתה קווים אישיים.

ככל שמטשטשים הקווים האישיים אנו כאמנים מאויימים מצד חברות ענק במזרח שלרשותם ציוד המיועד לענות על צרכי האמנות היום ביכולות הרבה יותר טובות. וכשיגיעו הדפסי הבד כשעליהם שכבות הדפסה עבות כמריחות מכחול כשהם יוצאות ממדפסות מיוחדות שלדעתי כבר בדרך, אז אנא אנו באים כאמנים.

לפני שנים הייתי בתערוכת הדפסים במנהטן "קולומבוס" משהו. באחד הביתנים הציגה חברה מהמזרח. על משטחי עץ מהריצפה, שכבו בדים עם מריחות מכחול עבות, ואנשים עמדו ודפדפו. גם אני דפדפתי, וראיתי הרבה יצירות. חלקם לא היו לרוחי, חלקם היו ממש זבל, (למבט עיני המערביות) וחלקם יפים עד יפים מאוד. לא ידעתי איך נעשו באיזה טכניקה וכ"ו אבל יצאתי בהלם .. מדוע? בכל ערמה שהתחלקה לשניים כוון שדפדפו, וערמות בגובה קרוב למטר, כמה מאות בדים והיו למעלה ממאה ערמות בכל חלל הביתן בכל נושא. נוף, הרים, ימים, עירום, פנים, לדעתי מאות אלפי בדים מצוירים!!! אפלו לא מדובר בהדפסים, אלא צבעים משוכים במכחול  ואני מבין משהו באומנות, היו יצירות מדהימות!!! והדפסים???

מכונות ההדפס והפוטושופ עושות את העבודה הרבה יותר קלה. ובסין, יפן וקוראה, יש אמנים נהדרים. בקרתי בסין פעמים וראיתי יצירות מדהימות. כל התרבות המערבית באמנות נגועה במקצת באגו מנופח , ביחסם אל אמנות המזרח. ואנחנו קצת נגררים וטופחים לעצמינו על השכם בהסכמתינו להכניס את הטכנולוגיה ליצירה האמנותית.  זו מלחמה שלא ננצח בה, וטוב נעשה אם נבקרה בראש נבון וננסה לרתמה אם נוכל למקסימום קווים אישיים אולי כנגיעותיה של סמדר. ולדעתי היום בודדים האמנים שעושים זאת, רובם של אמני הפוטושופ לא עושים זאת והם יהיו ראשוני הנפגעים. אם טכנולוגיה היא אמנות אישית אז הסרט התלת מימדי האחרון  שהושקעו בו מליוני דולרים הם הפסגה האמנותית!! ואחריו סרט שנוכל לטעום, להריח, להטלטל על כסאות הקולנוע ויושקע בו סכום כפול ומכופל יהיו עוד פסגה! וגם נוכל ביציאה (עייפים ורצוצים) לקנות הדפסים תלת מימד (אולי גם מלווים במוזיקה שנובעת מהם כמעיין מים זכים וכמימד רביעי)  מהסרט ונכניס לבמאי ולמפיק סכומים שאפילו וואן-גוך ופיקסו יתהפכו בקברם.

הלאתי אתכם מספיק  ותודה על סבלנותכם  

תודה ששיתפת

אהוד

יצירותי רובן ככולן דיגיטליות, גם הציורים.

יוצרת תלת ודו ממד במחשב הן בשל תנאי חיי, הן בשל

אהבתי לדיגיטציה ולאפשרויות הגלומות בה.

אני מאוד אוהבת גם עבודה בחומר

וחסרה אותה לפעמים, אבל מרותקת

למעבר מהוירטואלי למוחשי, בעיקר בפיסול

דיגיטלי. מרותקת מכך שפסל שנוצר

במחשב(בעבודה קשה ובמיומנות שנרכשה

משך זמן לא מועט) יכול להתגלם כחומר.

יצירה בפוטושופ בהחלט יכולה לשאת

חותם אישי. לא מדובר בלחיצת כפתור

אלא בעבודה ממש, בציור ממש(משתמשת בעט דיגיטלי)

על המקור וההעתק אין לי הרבה מה לומר. 

כאלו ימינו..

השיר שלך יפה

ריתמי

זורם

מיוחד

היי אהוד

יצירה אוטנטית של יוצר

רק לו ההחלטה לעשות בה כרצונו

כל עוד היא שלו, כמובן

אפשר להנות

אפשר לא לאהוב או לא להזדהות עם דרך העשיה

ובכל זאת כל יצירה היא יצירה

ומתחדשת

תודה ידידי

התמונה יפה בעיני

הצבעים עזים וסוערים

שב"ש

לאה

חייב להבהיר משהו כשכתבתי:

 "העתקים של עבודות אומנות" כוונתי שההאמן עצמו יצר יצירה במחשב או על בד וסרק. והוציאו כהדפס דיגטלי

לא התכוונתי שהאמן העתיק ממשהו או מישהו אחר, אלא ליצירתו בלבד כוונתי דברי

את תקחי בד לבן 

את תקחי בד לבן
תעמדי למולו
ערומה מחוקים
מעורטלת מתום
ערומה ממורים
יועצים ידענים
ערומה ממציאות
מהבלי היום יום
משפחה, חברים, אוהבים
תמשחי מכחולך
בצבעים של חלום
בטרוף שגעון
בתשוקה ובחום
עד הפלא נישא
ומשוח עד תום
ועיניך, קרועות מיופיו

ואחר תנקי מכחולך בגופך
תעברי מברשתו על ביטנך
על שדייך, פנייך, ידייך
תרקדי למולו
ותהי ערוכה לחופה
 לקראתו