(85) בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ  /  נֹועַם גּוֹלָן

אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ,

אוֹסֵף אֶת מַבָּטֵךְ אֶל תּוֹךְ הַזִּכָּרוֹן,

מְחַיֵּךְ כָּךְ אֶל תּוֹכִי,

שֶׁהֲרֵי בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ, אַתְּ הִיא – אַהֲבָתִי...

נִשְׁאַר אֲנִי עַל מִשְׁעוֹלֵךְ,

שׁוֹמֵר בְּדַרְכִּי אֹדֶם כּוֹתַרְתֵךְ,

מְחַיֵּךְ כָּךְ אֶל תּוֹכִי,

שֶׁהֲרֵי בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ, אַתְּ הִיא – אַהֲבָתִי...

וְאִם גִּבְעוֹלֵךְ פֶּתַע יִשַׁח,

אֶכְרַע עַל בִּרְכָּי וְאֶזְקֹף קוֹמָתֵךְ,

שֶׁהֲרֵי שָׁם בְּתוֹךְ תּוֹכִי,

בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ, אַתְּ הִיא – אַהֲבָתִי...

יְקָרָה לִי אַתְּ בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ,

נוֹצֶר אֶת אַהֲבָתִי בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי,

שֶׁהֲרֵי שָׁם תָּמִיד אַתְּ בְּתוֹךְ תּוֹכִי,

גַּם אִם בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ, אַתְּ הִיא – אַהֲבָתִי...

וְיָמִים שֶׁל מָחָר, יִשְׁמְרוּ אַהֲבָתִי בְּתוֹכִי,

אַבִּיט אֵלַיִךְ, מוֹשִׁיט הַיָּד אֶל נוֹכְחוּתִּי,

וְלִבִּי בְּתוֹכִי, יִסְגֹּר סוֹדוֹתַּיו,

שֶׁהֲרֵי אָמַרְנוּ, חֲבֶרְתִּי הַטּוֹבָה אַתְּ עַכְשָׁו...

וְלֹא סוֹד נִסְתָּר הוּא, כִּי לִבִּי –   אֶת רַזַיו,

אֶל מַחְשַׁבְתִּי, לֹא יֶחְדַּל לִרְשֹׁם הִרְהוּרַיו...

שֶׁהֲרֵי, מְחַיֵּךְ אֲנִי אֶל תּוֹכִי,

כִּי בְּדַרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ, אַתְּ הִיא – אַהֲבָתִי.