CIMULACRA הבלוג של אבי רוזן
אמנות, טכנולוגיה, חברה, פילוסופיה, סייברספייס ועוד.
פוסטים פופולאריים
-
האם האמנות תשלוט?
21/10/09 | 747 צפיות
-
אגדת השבלול
19/5/11 | 979 צפיות
-
מוטי עומר הלך מאיתנו
10/6/11 | 1471 צפיות
-
אמנות באיפוד, זה מה שנלמד בבית הספר..
20/1/11 | 1316 צפיות
-
מועדון הלבבות הבודדים...
11/3/11 | 1009 צפיות
-
ראיה כפולה - stereo vision
5/12/09 | 959 צפיות
פוסטים אחרונים
- אמנות והסייברספייס ספר חדש בהוצאת רסלינג 22/6/16
- מהדפס רשת להדפס מסך 20/9/12
- מה הן 100 העבודות המשפיעות ב-5 השנים האחרונות 17/9/12
- אמנות הכסף 13/9/12
- תקשורת ההמונים- הדמיון הוא המציאות, המציאות היא דמיון 12/9/12
- אמנות\חיים 30/7/12
סייברטופיה cybertopia
פוקו תאר את האנייה כהטרוטופיה מובהקת (עמ' 26): "אותה פיסת מרחב צפה, מקום-ללא-מקום, החי מעצמו, סגור בתוך עצמו ומופקר לאינסופיותו של הים, מפליגה מנמל לנמל, מחוף לחוף, מבית בושת אחד למשנהו, עד למושבות... כמכשיר הגדול ביותר לפיתוח כלכלי והדמיון האנושי, ולכן כלי השייט הוא ההטרוטופיה המובהקת. בציוויליזציה ללא אניות, החלומות מתייבשים, הריגול תופס את מקום ההרפתקה והמשטרה את מקום שודדי הים". בסייברספייס, המחשב החליף את האנייה ככלי התחבורה או ההטרוטופיה האולטימטיבית. ההפלגה המתונה הפכה לגלישה - טלפורטציה מיידית בה גופו של הגולש מאכלס מיידית את כלל המרחב-זמן הקיברנטי, המוכל בייחודיות תודעתו. ההטרוטופיה מומרת ב"סייברטופיה" cybertopia, מרחב-זמן אינטראקטיבי, המודע ומשתנה בהתאם להתנהלות הרגעית של הגולש. מנועי החיפוש סורקים, ממיינים ומדרגים את מרחב המידע ברשת, מציגים אותו לעיני הגולשים כולם בהתאם להיסטוריית גלישתם והעדפותיהם (המתועדים כולם עד לפרט האחרון). "חומותיה" הוירטואליות של סייברטופיה הן אופק האירועים המתרחב של הסייברספייס, וייחודיותה היא תודעת הגולש שהתאחדה וגדלה עם רכזות הרשת. הגולש מצוי בליבו של פאנאופטיקון קיברנטי במרחב כדורי מיידי, בו האסיר והסוהר חד הם. שני הקטבים המנוגדים של הטרוטופיה אוחדו.  פול ויריליו טען שהסייברספייס מממש את המסעות כולם, במהירות האור, רגע היציאה למסע, הוא גם רגע ההגעה ליעד. הגולש בכסאו יושב ללא ניע מול מסך המחשב, בדומה למשותק בארבע גפיו בכיסא גלגלים, או הסוהר בייחודיות פאנאופטיקון. בהיותו מקוון בזמן-אמת באמצעות גאדג'טים אלקטרוניים, המראות על המסכים שלפניו אינן אלא כדברי מרשל מקלוהן, השתקפויותיה של מערכת העצבית שלו. קליק עכבר בודד יוצר טלפורטציה של הגולש לכול נקודה במרחב-זמן קיברנטי.
האופק האופטי ניוטוני, הנגזר מעקמומיות כדור הארץ, וחומות פיזיות המגדירות את ההטרוטופיה של פוקו (בכלל זה הספריה, המוזיאון, הגלריה, הסטודיו, אולם הקולנוע, התיאטרון, המיצג וכו') הוחלפו באופק אלקטרוני קיברנטי יחסותי של מסך המחשב והסלולאר המדלגים על חומותיה של ההטרוטופיה הפוקואית. הגלישה בסייברספייס מדירה כוחות מסורתיים מעמדות שליטתם. המושג cyber מקורו במילה היוונית kybernan שפירושו להשיט או לנווט סירה. המילה העברית קברניט, מקורה אף היא מהמילה היוונית kybernetes שפירושה ספן, נווט, ובארמית קברניטא. הקברניט הוא רב-חובל, מי שבידו השליטה על ספינה או אוניה - "אוי לה לספינה שאבד קברניטה" (בבא בתרא צא.).
|
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על אמנות והסייברספייס ספר חדש בהוצאת רסלינג
-
Avivit Agam
בתגובה על פורטרט עצמי1
-
a#mili
בתגובה על נשגב-קיקיוני
-
יהודיתדימנד
בתגובה על עירום
-
שיר_שטוטית
בתגובה על מהדפס רשת להדפס מסך
-
המ(ר)קיז דיו
בתגובה על One and Three Hamers
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה ענת,
את כנראה עדיין לא משוקעת מספיק בס"ס,
יש כאלה שתקובעים שם, כרשר קריאות הבת והאשה
לא מצליחים לנתק אותם (נגנבו)...
אגב תופעות כאלה נצפו בהטרוטופיות כמו קיזנו "לאס וגס",
האנשים מעבדים כל קשר למציאות.
הס"ס הוא פנאופטיקן אלקרוני באמצעות הרכזות כמ גוגל,
אליה כל דפי הרשת מתכנסים למרחק של קליק בודד...
הגוף בכיסא מול הרשת, מרושת לס"ס ומתפקד כיחידה אחת,
מקלוהן מפה זאת לפני 50 שנה...
"הרשת האלקטרונית היא שלוחה של מע' העצבים המרכזית שלנו."
להבדיל מהאנייה שהיא אכן גילום מובהק של הטרוטופיה. בסייברספייס/במרחב הוירטואלי אנחנו תמיד מצויים במרחב בתוך מרחב. בעוד אני מפליגה לי במחוזות כאלה או אחרים, יש סיכוי שהבת שלי תקרא לפתע: "אמא! סיימתי!" ובאותו רגע אני במרחב בית השימוש מנגבת לה את התחת.
הוירטואלי הוא לא מרחב הטרוטופי מובהק, לדעתי, כי אם הטרוטופיה בתוך הטרוטופיה.
גם המבנה של הפן-אופטיקון לא לגמרי מתאים. כי אין נקודה אחת שממנה ניתן לראות הכל. ריבוי הצמתים וההסתעפויות בסייבר-ספייס הוא אינסופי ומייצר מבנה רשתי שלא ניתן לתפיסה.
במחשבה שניה, אכן מצב הגוף בכסא מול המסך דומה למצב של שליטה. אבל זה רק לכאורה, לדעתי.
תודה קינגסטון,
אכן אנו כלואים בתוך התודעה שלנו...
לפי המחקרים של המוח, רק חלק אחד מתוך עשרת אלפים של תאי המוח עוסק בקליטת מידע חוץ גופי,
כל השאר עוסקים "בהרצת סרטים" פנימיים או בדיוניים, שאין להם קשר ישיר לעולם החיצוני.
כמובן שגם המידע שנקלט עובר סינון בחושינו שאינם "אובייקטיביים" במיוחד...
כאן סכמה של הסרט הוירטואלי של חיינו (שהיום כולנו חווים בצורה מקוונת ברשת, כמו כאן בקפה)...
ההבדל המהותי בין שיוט בספינה ( ספינת מילחמה או ספינת אהבה כל שהיא...אין זה משנה) לבין שיוט במרחב האינטרנטי, הוא היכולת להחליף באחרון את היעד באין זמן. מה שאומר שהתודעה מאבדת את מרכזיות של עינין היעד כמטרה . השאלה שעולה מכך היא האם הקברניט (כפרט או כחברה) לא מאבד כיוון.
המסכים הניראים הן באופק הוירטואלי והן באופק הקיומי הרגיל, הם השתקפות של תודעת המתבונן. לעניות דעתי התודעה עצמה ותפיסתה - היא הכלא המרכזי. עצם השאלה : מה הכיוון? או מה המטרה? או האם בכלל צריך כאילה, מעידה על צינוק מסויים.
פוקו מישל הוא גאון.
כתבתי,
ההטרוטופיה של פוקו מגולמת היום במסך המחשב (כפי שאתה יושב ומבלה שעות מול המחשב) זהו המוסד הו אנו מתאשפזים מרצון...
פוקו חי לפני עידן הסייברספייס, בזמנו היה קולנוע וטלוויזיה, היום זה המחשב והרשת.
אנחנו חיים בסרט קיברנטי- סייברטופיה.
זה מתחיל בהישרדות 3D,
ואחריו כול השאר :-)
אל תתאמץ על המקף..אישון
VR בשבילי הוא חווית התלת מימד .
הי איש-ון,
לדעתי זה לא דעך, ה-VR שולט היום...
אנחנו חווים את העולם דרך שלל המסכים, מTV דרך PC ועד ל CELOLAR.
המציאות ממוסכת יותר ויותר באמצעות מידע דיגיטאלי...
תודה רותי :)
גם מעניין וגם נחמד לקריאה
תודה
רוני,
נכנענו למפרע :-)
הריח, המגע ואוויר הים הם וירטואליה שהתודעה תופשת (הם אינם בראשנו פנימה) הם גירויים של מעטפת הגוף, בדיוק כמו הגירויים של המסך והציוד הפריפריאלי.
תודה לך על הקריאה ועל ההמלצה.
יש הטוענים כי הוירטואלי יגבור על הממשי (מה שלא יהיה לו רכיב וירטואלי יתנוון).
מרתק!!!!
אולי צריך לנסות שלא להכנע לחלוטין לכוח המשיט והמשטיט הזה...אין כמו מגע, ריח, ואוויר ים.
מבריק. וואלה נקודה מעניינת לחשיבה.
זה בהחלט נכון. השיטוט במחוזות הוירטואלים הוא
תחליף אנדרדוג לשיטוט הפיזי. מאד מעניין לי הפוסט. אקרא שוב.