חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2506 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
sensitive Ísland - Sigur Rós
| פגשתי אותם לראשונה אצל מלוסינקי.
חרשתי על חלק ניכר מהדברים שלהם והם הרשימו אותי מאד.
מורגש שמדובר כאן בחבורה של מוסיקאים מוכשרים שהצלחה במכירות מדברת אליהם פחות מהתחושה הפנימית של אמת ביצירתם.
4 חברים (אל תבקשו ממני שאשבור את שיני מקלדתי הנאמנה על מנת לאיית את שמותיהם האיסלנדיים - במובן זה ביורק הקלה עלינו ) המנגנים בהרבה כלי נגינה המאופיינים במגוון סגנונות מוסיקליים, כאשר כל אחד מהם מנגן בכמה מהם.
אני אוהב מאד את מגע הנגינה של הפסנתרן/קלידן שלהם (כמו קטעי הסולו והליווי שלו בגרסה האקוסטית בלייב, הנעים בין אלמנטים קלאסיים לג'אז. או בקטעי האורגן - למשל בקליפ השני שכאן- שם הוא מזכיר לי קצת את ג'ון פול ג'ונס). נגן ההקשה מתאים את עצמו לסגנון ומשתמש הרבה במברשות.
הסגנון שלהם מאופיין בסוג של עידון שאולי לא ידבר לכל אחד.(בסוף הקליפ השני כאן, הם קצת "מגבירים ווליום"). יתכן שזה מסוג הדברים שיש לצרוך במנות קצובות ונדרשת אתנחתא מסוימת בין לבין (דוגמה נוספת שעולה לי בראש כרגע, לגביה חשתי משהו דומה, הוא אנטוני).
אפשר להתרשם מרצינות החברה האלה בין היתר כאן. בראיון שם הם אומרים: "אנחנו לוקחים את המוסיקה שלנו מאד ברצינות, עובדים הרבה, לעיתים יותר מידי, דרוש מאמץ רב על מנת לשמח אותנו (מה עם בחורות חברה?) , בדרך כלל אנחנו לא מדברים הרבה, רק מנגנים". בקליפ החי מפריז, ובנוספים מהסוג, הם נראים ממש מיוסרים. לא מחייכים שם באיסלנד? זה היה עוד לפני העשן... .
אפילו "חבורת ה- 9/6" (וואללה, זה כבר קרוב) נתנה כבוד.
מה שתסכל אותי ( טוב, אין ברירה, אביא את זה בגרסת האלבום (קליפ מס 1- אהבתי גם את הצד הגרפי שלו), למרות שהגרסה החיה, האקוסטית, מאד אינטימית ויפה בעיני . מה שאומר גם שהם אמורים להיות טובים בהופעה.
שומע אצל הסיגור'ים, בשירים מסוימים, אקורדים סטייל רוברט ואייט ואלמנטים של מוסיקה מינימליסטית. פה ושם גם נגיעות פינק פלוידיות.
במקומות מסוימים אני מקבל רושם שהלהקה, וחלק מהקהל בהופעות, מתייחסים לקטעים המוסיקליים שלהם כסוג של מדיטציה תפילתית.
יש אצלם איזה קטע כזה שבחלק גדול משיריהם הם חוזרים על איזה צמד הברות לא ברור, משהו כמו יו סיי, יו סה, יוסאייון וכדו'. אולי מלוסינקי (שאגב, למי שלא יודע, דוברת איסלנדית שוטפת) תבהיר לנו את הנקודה. טוב, בינתיים ניסיתי לחפש משהו בעצמי. ( לך תסתמך היום על בחורות).
וזה מה שמצאתי (הסגנון מכונה volenska ): Vonlenska is a term used to describe the unintelligible lyrics sung by the band a non-literal language, without fixed syntax It focuses entirely on the sounds of language; lacking grammar, meaning, and even distinct words. Most of the syllable strings sung by Jón Þór Birgisson are repeated many times throughout each song, and in the case of ( ), throughout the whole album.
(עוד השפעה רוברט ואייטית?). הבשורה הטובה היא שלא צריך ללמוד איסלנדית על מנת לזמזם את השירים האלו. לפעמים אחד השירים מהסוג נתקע לי ואני מוצא את עצמי מפזם כל היום "יו סאיון" וכן הלאה, עד שבתי הקטנה גערה בי ואמרה "אבא אתה בסדר?".
חלק מהאלבומים שלהם הולך עוד יותר לכיוון אלקטרוניסוני , שם קטעים רבים הם כליים בלבד.
קטע שלהם הוכנס אגב גם לסרט ואנילה סקאי .
הקליפ הזה זכה בתחרות הוידאו קליפים של ה- mtv לשנת 2003.
כאן, הוא רוצה להיות דאבל ג'ימי? (גם פייג וגם הנדריקס (-: - מתחיל בקשת ולקראת הסוף הוא מנסה גם בשיניים).
|
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (55)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שביקרת ושמח שאהבת.
תבקשי הדרכה מהבנות. (-:
אמנם לא קשה לבלבל אותי, במיוחד כשמושמעת הטענה שבשם השיר שציינת כאן, אבל אהבתי דווקא את הגרסה שכאן, עם כלי הקשת.
חן חן על המוסיקה שאליה נחשפתי בעזרתך
תודה
הבשורה הטובה היא שלא צריך ללמוד איסלנדית על מנת לזמזם את השירים האלו.
נשמע הזוי, אבל מבטיחה לנסות ובעיקר לא לגעור
:)
אני דווקא הוספתי גרסא אחרת, אבל בגדול זה לזה.
נראה שאתה צודק.
באמת תערובת של גיטרות.
יפה מה שכתבת, מעין "חיבוק כלי" אחרון שלהם, שבא עם השם הסמלי the end.
עזוב את קוטנר, נראה שהבלונדה עם הווייבים והתנועות הגרוביות שלה, עונה לך על כל התהיות...
כן , קשה לשמוע את זה בלי הר מג'סטי ישר אח"כ .
כמה שאני יודע , גם ג'ון ופול נותנים בסולו יחד עם ג'ורג' ( אפשר לשמוע 3 גיטרות שונות לפי הסדר )
זה היה אחד הקטעים האחרונים של הביטלס , ומקרטני רצה להדגיש את האווירה של הביחד .
תמיד אפשר לבדוק עם קוטנר , או אצל הבלונדה מהרדיו ....
וגם רינגו כמובן נותן שם בתופים.
למה הם לא הצמידו לזה שם את "הר מג'יסטי". ?
טוב, ניצחת.
עם שני הענקים האלו גם לסקסית ההיא קשה להתמודד.
בראיין (עם חברים נוספים) עוד מתוכנן להכתב אצלי בספר הדברים.
וחוץ מזה, כל מה שנכתב מצידנו היה מאהבה כי ידענו ש- in the end .
אחד הסולואים היפים של האריסון, לא? (הפעם הם לא הביאו את ה- "god" ...).
גם מורה קפדן
גם הרתחת דם
שמלות הזעות ומוזיקה דלוחה ומה לא
זה בסדר לכו להופעה המפוקססת שלכם
ביג פאקינג דיל
אני אשאר פה עם ג'ולי ( בברכת I am yours but you sure aint mine )
ובראיין ( לזכר החתול השחור שעבר )
מתכוונת לזה אני מניח.
קטע יפה, המוסיקה והליווי הכלי שם נהדרים.
אני לא מוצאת את זה ביו טיוב אבל תכף אשים את זה בגלרייה שלי, קטע שנקרא
Youve Been Flirting Again
אני חוששת שאין שם שום דמיון ליללות חתולים. יש לי תחושה שאתה מאלו שיבוא ואפילו יקשיב
בבקשה, רק לא את זה אצלי, יש לי מספיק יללות חתולים מתחת לחלון.
רציתי לענות משהו לחלק הראשון, אבל חזרתי בי.
אל תכניסי אותי עם המורה, יש לי כבר מספיק רישומים שליליים אצלו.
חסר לי רק שאביא הביתה תעודה כזו.
הממ
זה פירגון מטורף כשבלוגרית על כותבת לי כזה דבר :)) {אני חייבת להודות שהגעתי לפוסט שלך כי הוא היה בעמוד הראשי של דה מרקר-קפה. לפחות עד שהבנות "התחילו" עם העורכת הראשית :) }
אבל בכנות אני חושבת שאת השפעת עליי הרבה יותר. הרי רק בגללך/בזכותך הגעתי לפוסט הזה
:) ולסיום,הביטוי "מרתיח את הדם" משעשע אותי ברמות קשות:)) כמעט כמו המושג "ללנקק" שלמדתי אצלך לא מזמן :)
הייתי מלנקקת כאן דווקא לשיר של ביורק, אבל וכפי האמור, עדיין לא.זה מחייבת הדיל הזה, וזה קצת מלחיץ אותי להתחייב.
:) חשבתי על שמלה מוכתמת - בזיעה, בשיירי ארוחת הבוקר, ביין, בדם מהידיים שנפצעו מהקקטוס, אתה יודע, הסיפור הרגיל, מיסטר דיל.
זה למורה הקפדן
מאמי, לא יעזור לך, גם ב-9.6 אני אהיה חלק מהדיל שלך.
חשבת כבר עם איזו שמלה את מגיעה?
חוץ מזה, "המורה הקפדן" לא יהיה שם כנראה , אז נוכל להשתולל (מוסיקלית) כאוות נפשנו.
לצערי רק רומניה בואכה פולין...
תודה אנה, גם אצלך הדברים מעניינים.
תודה לך על פוסט שחידש לי דבר או שניים.
חברתך, אנה
תודה על ההתייחסות.
המממ... דלתות (מחשבות) מסתובבות יש בינינו, עד שלבסוף נכנסתי, את יצאת.
חשבתי על זה אמש לפני שנרדמתי.
גם אני חשבתי על כך ואני דווקא חושבת שטעיתי :)
כלומר , מדקה חמש בערך, השירה הופכת למאד תום יורקית. אבל המוזיקה לא .
:)
מסתבר שקשה להיות מקורי אתך.
נשים תובעניות היום.
היתכן שחלק ממקורותיך הם מסין?
(יש גם תרגום).
תגידי, זה גם חלק מהדיל ?
והטוקבק הזה הוא פחות או יותר מה שרציתי לומר.
חשבתי על זה, הבאת כיוון מעניין ואני חושב שאת צודקת.
אני גורמת לך לחשוב על אלכוהול? אתה לא הראשון שאומר לי את זה:-)
בכל מקרה, אני כמובן מכירה ומוקירה את Kind odf blue.גם לבורותי הרבה יש גבולות.
מאד אהבתי את הרצועה ש OB שם.
לגבי תולדות הדיסקיה, אין ספק אתה משקיע בדברים שאתה אוהב:-)
אמנם התכוונתי לביצוע אחר (זמר שחור) אבל שיחקת אותה חבר.
אתה יודע שאני מת על ג'ולי דריסקול (בשעתו קנית אותי עם האזכור הלא כל כך נפוץ שלה) עוד מימי Wheel's On Fire של דילן, כשהלכתי עם טרנזיסטור קטן צמוד לאוזן ושמעתי רדיו רמאללה.
אני זוכר שהתלהבתי שם מה"עיוות" של הצליל בפיזמון (שילוב של האמונד עם אלקטרוניקה?).
ביצוע מעולה הבאת.
אם אול בלוז אז
זה הביצוע שאתה צריך
וואלה, כנראה ששמעתי אותה בסרטים מבלי לדעת.
את שינדלר ראיתי כמובן די מזמן.
dead can dance? - cool.
טוב, קודם כל לגמתי משהו חום/צהוב ולא קר (לא את זה שצופית גרנט לגמה), כנראה שזאת האסוציאציה הראשונה שמגיעה אלי ממך.
זאת כמובן לא הולכת להיות הרצאה על ג'אז.
הקטע all blues , לקוח מהאלבום האגדי, הנחשב לאחד מאבני הדרך המשמעותיים בג'אז, kind of blue.
אלבום משנת 59 שהשתתפו בו נגנים שכל אחד מהם הוא ג'יניוס אמנותי שהנהיג בהמשך הרכב משלו ודל המקום כאן על מנת לתארם ולשבחם.
באלבום הזה הם היו בהנהגתו של מיילס דייויס .
ובנוסף אליו, שמות כמו קולטריין, קנונבול אדרלי, ביל אבנס, פול צ'מברס, ועד.
בהמשך, לקחו אותו ווקליסטים גם לשירה.
רציתי להביא ביצוע אחר, אבל לא מצאתי כאן.
תולדות הדיסקיה שלו אצלי הם: אלבום וייניל מהדפסה רגילה, אחר כך דיסק, ולבסוף איתור והבאה מחו"ל הדפסת וייניל מקורית שלו , עם ריח הקרטון של אז, אשר אני יכול בקלות להסניפו.
היתה פעם (אולי עדיין?) בלהקה בשם dead can dance, בגלל הקול המאד חריג שלה שרה הרבה בסרטים, ראה למשל ברשימת שינדלר, (אזהרה: מדכא), סתם, הבאתי אותה בתור דוגמא.
כן! נולדתי מוכנה (מה אני מבקשת ממך כבר חודשים?)
זה מחייב להכנס קצת לג'אז.
do you prepare לכך ?
ב'ואנה זה טוב, מה זה הדבר הזה?
את צודקת בגישה שלך.
מה שאת בעצם אומרת הוא שהטיימינג המוסיקלי שלנו לא מסונכרן.
ראיתי באי ביי מכונת סינכרון כזאת.
האמת שלאחר כתיבת הפוסט קראתי שוב בשלך ורק אז הבנתי עד כמה שאת תיארת במספר מילים בלבד , טוב ממני :
"למה סיגור רוס? כי הם פלא ווקאלי, צלילי וויזואלי ".
אף פעם לא הצלחתי להיות בחור תמציתי (יש מישורים שזה דווקא משתלם בהם).
לגבי השלדג, אם הוא הטייפ שלך, לכי על זה
.
יודע, כבר הצהרת על כך בפוסט המקורי.
לא,לא מכיר את יונסי.
מכיר גם מכיר, קול מעולה.
איזה חן ואיזה אמה?
בהיוודע הבשורה שסר חינם של מנעמיי המוסיקליים בעינייך, I'M.....
(לא מצאתי את הגרסה שרציתי).
תודה לך.
התפתחות איטית זה באמת מאפיין שלהם.
יש להם גם כמה קטעים אינסטרומנטליים שיש בהם גם אלמנטים של מוסיקה מינימליסטית.
ואחרים, בהם זה הולך לכיוונים ווקאליים מעין נורדיים .
תודה על התגובה היפה.
לא הכרתי את ג'רארד, שמעתי עכשיו משהו שלה ואני מבין על מה את מדברת ומסכים עם ההבחנה שעשית.
גם אני אהבתי את הקלידן.
נראה שהכיוןן אצלם הוא כזה שהשירה היא סוג של כלי נוסף שמצטרף לשאר.
למלל איןם כל כך משמעות אצלם.
יש לך מספיק למה לחזור.
מה אוכל להגיד? התעלה הגולם...
אני כבר שנים לא נוברת בביוגרפיות וכדומה
(מישהו אמר לי שזה שלא רודפת אחר הידע אומר שאני לא פוחדת מהמוות.
לא יודעת אם מסכימה עם זה, אבל בתור אמירה יש בזה משהו נחמד), פשוט נהנית מהצלילים,
בקושי זוכרת שמות ובטח שלא את המלים (גם אם הן הברות סתומות לכאורה).
על הקטע הזה של הסיגור רוסים שלא להגיד משהו מובהק ממוסגר במלים מוגדרות ידעתי רק כי מישהו (שכמוך, אוהב לנבור) אמר לי :)
בכל מקרה, אני מוחמאת עד עמקי הסובך השמשי המוסיקלי שלי.
ולסיום, זה קצת מצחיק שלאחרונה אני דווקא יותר בקצב שמיייח ורוק בסגנון של פעם (ע"ע המפתחות השחורים שכבר יומיים מתנגנים אצלי) בעוד אתה נשאבת לרכות הז, האיסלנדית, שמחייבת הישענות לאחור, כולל מבט לתקרה או לשמים.
נ.ב
השלדג שב ונחת על חוט החשמל שליד חלוני הערב (רגע לפני שהתיישבתי לקרוא אותך)
והפעם הישיר מבט, כאילו ניסה לומר משהו. חתיך אמיתי.
היה היה פה פעם חבר יקר שממנו למדתי עד כמה כיף להתענג על אמנות גבוהה.
השתעשנו אז עם כאלו, וכאלו . כמה שאני עורג לימים האלו.
את מה שהבאת , כבר הראיתי מזמן גם לבתי הקטנה.(כפי שכבר למדת, שום טראש לא יחמוק ממני מאמי).
רק שאצלך חסר הקטע שבאמצע הראיון איתו הליידי האלילה מתקשרת ומציעה לו (אולי) דואט.
היטבת לתאר את מה שעובר עלי.
בכל אופן לאור הבלבול שנוצר נראה לי שהבא שלי יהיה על זה.
ובטח בסוף אגמור בחליפה הזו (השיר אבל מוכיח כי אין להתעלם מדברי ההוא- כלומר, מה שנשים יכולות לגרום).
הכל היה בסדר עד שהוא התחיל לנסות להתחבב עלייך
אני חשה ש- ווקטורים מנוגדים, חזקים וגדולים פועלים עליך, כל אחד מושך לכיוון שלו בכוח. אתה נאבק, מנסה לשמור על דרך הביניים שלך בעוד זה האוחז בטלית אומר "כולך שלי" וזה האוחז בצד השני אומר "כולך שלי". רוק ופרוג לצד פופ ושמופ. מה יהיה קליר, ואתה אפילו לא טלית! (שכולה תכלת).
סתם, נו, המוזיקה הזו חביבה. אני מסכימה לך.
בינתיים קבל עוד שילוב ביזארי אך מוצלח מאד לדעתי בין ליידי גאגא החד-פעמית לבין עיבודים מהסוג שלא היית מאמין שאתה שומע. ללמדך שאפשר גם וגם וגם
ותודה לטילה טקילה שעשתה את כל זה לאפשרי :)))
גם אני לא מחסידי סיגור רוס . אני לא חושבת שהם משעממים ,אני חושבת שהם מאד "אווירתיים" . כיום אני פחות סובלנית וסבלנות למוזיקת אווירה, אלא אם כן מדובר באווירת מועדונים ומינימל .
הקטע השני ששמת נראה לי מאד מושפע מרדיוהד , מתקופת KID A ואילך ,לא?
ומה לגבי אלבום הסולו של יונסי סולנם? יצא לך לשמוע? לא ברור לי למה הוא קורא לעצמו יונסי עם שם כמו ת'ור- ת'ור זה הרבה יותר שם במה מיונסי . אולי הוא עוצמתי מדי עבורו
:)
משעמם זה לא מילה.
אגב, אתה מכיר את שרון ג'ונס? (בלי קשר לפוסט שלך).
העיקר שיש לך מושג בחן:-)
כלומר ליסה בונה על זה, זה נהיה ה'בראנד' שלה, התפילתיות הזאת
(לא אוהבת אותה, נו)
לא הכרתי ומאד אהבתי.
מסכימה איתך שיש שם קצת מהוייב 'הכוהני',
המוזיקאים האלה שמעבירים תחושה שהם
מבצעים ממקום מדיטטיבי תפילתי,
יאמר לזכותם שאצלם זה לא בוטה מדי,
לפחות לדעתי.
לא מזמן יצא לי לראות קליפ של ליסה ג'רארד,
שהיא לא 'הכי' בעיני מבחינה מוזיקלית,
וכמובן ז'אנר שונה לגמרי,
אבל היא דוגמא טובה למישהי שיש לה את זה
באופן בוטה מדי לטעמי, היא כל הזמן ב'מעין-טראנס',
זה משתלט על הכל.
כיף לקרוא ולהכיר.
איסלנדית שפה קשה
באמת נראה שהקלידן הוא החוליה החזקה
לפחות ממה שראיתי .
היטבת לכתוב ולהסביר .
חלק מהדברים היו ממש יפים ומלודים , אבל לא יודע אם אחזור אליהם פעם
לא מפתיע אותי .
כבר בפוסט הקודם שהזכרתי אנשים לא התלהבו מהם ודי ציפיתי לזה גם כאן.
אני לעומת זאת התאהבתי שם מהאזנה ראשונה.
אי אפשר לצפות כמובן שאנשים יאהבו וימצאו עניין באותם הדברים , אחרת היה משעמם, לא? (-:.
העניין שאני מוצא בהם נוגע מאד לנושא הכלי/מוסיקלי, אך לא רק, ושם אני מוצא את העומקים שמדברים אלי.
אגב, אין לי שום מושג בח"ן, הלוואי שהיה.
הנה העניין.
אני לא אוהבת את סיגר רוס.
אני מודה שאין לי סבלנות אליהם.
זה לא שאני חושבת שהם לא טובים.הם פשוט לא מספיק מעניינים.
אחרי שאמרתי את זה קצת בבוטות אני אגיד שהיוסייאן הזה שגם מופיע בונילה סקיי הוא שיר טוב.
גם במושגים שלהם זה שיר שקורה בו הרבה
אבל, רב יודעי ח"ן נמצאים לצדך, אני יודעת.
בכל מקרה, מדיטציה תפילתית זו הגדרה מצוינת.לצורך זה אני מעדיפה את אנימל קולקטיב או את יו לה טנגו- שתי הלהקות ידועות לעשות מדיטציה בלי לשעמם.
בכל זאת, פוסט מעמיק כהרגלך...