sensitive Ísland - Sigur Rós
| פגשתי אותם לראשונה אצל מלוסינקי.
חרשתי על חלק ניכר מהדברים שלהם והם הרשימו אותי מאד.
מורגש שמדובר כאן בחבורה של מוסיקאים מוכשרים שהצלחה במכירות מדברת אליהם פחות מהתחושה הפנימית של אמת ביצירתם.
4 חברים (אל תבקשו ממני שאשבור את שיני מקלדתי הנאמנה על מנת לאיית את שמותיהם האיסלנדיים - במובן זה ביורק הקלה עלינו ) המנגנים בהרבה כלי נגינה המאופיינים במגוון סגנונות מוסיקליים, כאשר כל אחד מהם מנגן בכמה מהם.
אני אוהב מאד את מגע הנגינה של הפסנתרן/קלידן שלהם (כמו קטעי הסולו והליווי שלו בגרסה האקוסטית בלייב, הנעים בין אלמנטים קלאסיים לג'אז. או בקטעי האורגן - למשל בקליפ השני שכאן- שם הוא מזכיר לי קצת את ג'ון פול ג'ונס). נגן ההקשה מתאים את עצמו לסגנון ומשתמש הרבה במברשות.
הסגנון שלהם מאופיין בסוג של עידון שאולי לא ידבר לכל אחד.(בסוף הקליפ השני כאן, הם קצת "מגבירים ווליום"). יתכן שזה מסוג הדברים שיש לצרוך במנות קצובות ונדרשת אתנחתא מסוימת בין לבין (דוגמה נוספת שעולה לי בראש כרגע, לגביה חשתי משהו דומה, הוא אנטוני).
אפשר להתרשם מרצינות החברה האלה בין היתר כאן. בראיון שם הם אומרים: "אנחנו לוקחים את המוסיקה שלנו מאד ברצינות, עובדים הרבה, לעיתים יותר מידי, דרוש מאמץ רב על מנת לשמח אותנו (מה עם בחורות חברה?) , בדרך כלל אנחנו לא מדברים הרבה, רק מנגנים". בקליפ החי מפריז, ובנוספים מהסוג, הם נראים ממש מיוסרים. לא מחייכים שם באיסלנד? זה היה עוד לפני העשן... .
אפילו "חבורת ה- 9/6" (וואללה, זה כבר קרוב) נתנה כבוד.
מה שתסכל אותי ( טוב, אין ברירה, אביא את זה בגרסת האלבום (קליפ מס 1- אהבתי גם את הצד הגרפי שלו), למרות שהגרסה החיה, האקוסטית, מאד אינטימית ויפה בעיני . מה שאומר גם שהם אמורים להיות טובים בהופעה.
שומע אצל הסיגור'ים, בשירים מסוימים, אקורדים סטייל רוברט ואייט ואלמנטים של מוסיקה מינימליסטית. פה ושם גם נגיעות פינק פלוידיות.
במקומות מסוימים אני מקבל רושם שהלהקה, וחלק מהקהל בהופעות, מתייחסים לקטעים המוסיקליים שלהם כסוג של מדיטציה תפילתית.
יש אצלם איזה קטע כזה שבחלק גדול משיריהם הם חוזרים על איזה צמד הברות לא ברור, משהו כמו יו סיי, יו סה, יוסאייון וכדו'. אולי מלוסינקי (שאגב, למי שלא יודע, דוברת איסלנדית שוטפת) תבהיר לנו את הנקודה. טוב, בינתיים ניסיתי לחפש משהו בעצמי. ( לך תסתמך היום על בחורות).
וזה מה שמצאתי (הסגנון מכונה volenska ): Vonlenska is a term used to describe the unintelligible lyrics sung by the band a non-literal language, without fixed syntax It focuses entirely on the sounds of language; lacking grammar, meaning, and even distinct words. Most of the syllable strings sung by Jón Þór Birgisson are repeated many times throughout each song, and in the case of ( ), throughout the whole album.
(עוד השפעה רוברט ואייטית?). הבשורה הטובה היא שלא צריך ללמוד איסלנדית על מנת לזמזם את השירים האלו. לפעמים אחד השירים מהסוג נתקע לי ואני מוצא את עצמי מפזם כל היום "יו סאיון" וכן הלאה, עד שבתי הקטנה גערה בי ואמרה "אבא אתה בסדר?".
חלק מהאלבומים שלהם הולך עוד יותר לכיוון אלקטרוניסוני , שם קטעים רבים הם כליים בלבד.
קטע שלהם הוכנס אגב גם לסרט ואנילה סקאי .
הקליפ הזה זכה בתחרות הוידאו קליפים של ה- mtv לשנת 2003.
כאן, הוא רוצה להיות דאבל ג'ימי? (גם פייג וגם הנדריקס (-: - מתחיל בקשת ולקראת הסוף הוא מנסה גם בשיניים).
|
