כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    מרוב עבודה חלתה ומתה

    35 תגובות   יום שבת, 22/5/10, 19:37

    הכל בראש שלי פרק- 4

     כשהיה אשר אנשל (למי שלא קרא או לא זוכר, הסבא של אימא שלי) בן 8,ב-1853 נפטרה אימו שיינע. היא ילדה 9 ילדים, 4  מתו ו-5 נשארו  בחיים. 

    מרוב עבודה חלתה ומתה,..... מאיר  אביו היה כל כך מדוכא, ש"כמעט נואש מחייו", הוא נסע  באותו יום אל האדמו"ר ר' מנדל מליובביץ שהיה גדול בתורה ומקובל על כל רבני הדור. (מחבר ספר שאלות ותשובות מפורסם בשם "צמח צדק" הרבי מלובביץ של ימינו הוא צאצא שלו)

    ראה את הרב יושב ליד השולחן והתעלף. הרב הכיר אותו, הקים אותו ושאל מה קרה, מאיר ספר שאשתו שינדלה מתה. שאל הרב כיצד, ענה מאיר "כדרך כל הארץ" ועל כך ענה הרב "ובכן מה הרעש"?  הרי אין לדחוף את האף לתכניות  האל.. 

    רק! אל עצבות!

    "ומה עם חמש הנפשות-בלי עין הרע-שהשאירה לי אחריה"? שאל מאיר. 

    ענה הרב"בנוגע לאלה אל תדאג, יהיו לאנשים",

     והוא נתן תכנית לכל אחד: יקותיאל לייב שיסע רחוק, ויצליח, בין כה הוא לא אוהב ללמוד, אשר אנשל, אנטשינקע, ישלח לרב בסמרגון שם היתה ישיבה מפורסמת, פסח בן ה-6, שצפוי לו עתיד גדול בישראל כי הוא שקדן ומתמיד, ילך קודם  כל לרב צבי הירש, ואחרי שיבריא ויתחזק יסע גם הוא לסמרגון.וישראל שמואלק'ה בן ה4- המוכשר, ילך אל הרב בלפלה . 

     

     והעיקר -אסור לשלוח להם כסף, אסור להם לקבל כסף ומתנות מאף אחד, מותר להם לקבל רק אוכל שתיה ולינה. מותר  לבקר אותם רק פעם ב- 6 חודשים.

     הייתה גם בת עלקה  בת-15, אותה אמר הרב שצריך לחתן, גם אם זה לא קל.

    "האומר אני לך שאתה תשיא אותה? הקב"ה ידאג לה ורק אתה אל תדאג, עשה כאשר ציויתיך. סדר את ילדיך. את עסקיך תמכור, אחר בראשונה שלם את חובותיך שתהיה חופשי מכל החובות. ומהכסף הנשאר לך סדר איזה עסק אחר, גם אישה תוכללקחת,ובזמן שפסח שלך יהיה אצל הירשל תהיה על ידו והעיקר "והיית אך שמח"."

     מאיר התעודד מדברי הרב, סיפר הכל לילדיו וגם הם התנחמו. 

     ואני חושבת: להתחתן בגיל 15? ללדת 9 ילדים ולעמוד במות של 4? למות בגיל כל כך צעיר? היתומים, מפוזרים למרחקים בלי האבא? אסור לבקר אותם וצריך להרגילם לעצמאות? וענין תשלום החובות? ולפי החסידות, להיות שמח! על מה אני מתלוננת? ואולי החיים היו יותר קלים? לבטח יותר קצרים, לא הייתה הדילמה של הגיל השלישי, של המחלקה הסיעודית ולדור הצעיר (שהיום הוא  בגיל 30-40) בעיות מסוג אחר..

     סביר שפסח גוטליבוביץ שאת תמונתו מצאתי באתר הjewishgen  ושהיה בעיר צרקסי הוא   אחיו של אשר אנשל ולא אביו, אז אני מחזירה אותה לפרק הזה. בהמשך אביא את התמונות של אשר אנשל עצמו.  

    שבוע טוב לכולם
    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/5/10 20:22:

      צטט: יוניו 2010-05-25 18:25:18

      מדהים איך העולם השתנה במאה השנים האחרונות.

      מעניין מתי האנושות תחזור לעוד תקופת "ימי הביניים" שבהם מעט מאד משתנה בין הדורות

       

      שמחה שאתה עוקב

        25/5/10 18:25:

      מדהים איך העולם השתנה במאה השנים האחרונות.

      מעניין מתי האנושות תחזור לעוד תקופת "ימי הביניים" שבהם מעט מאד משתנה בין הדורות

        23/5/10 18:14:

      צטט: עדית... 2010-05-23 18:03:47


      תודה, דניאלה.

       

      תודה לך ושמרי על עצמך!

        23/5/10 18:13:

      צטט: נקודה שבלב 2010-05-23 17:58:30

      כל אחד צריך 'רב' כזה לידו        לא?

      סיפור מרתק!

       

       

      לטוב או לרע

      יותר קשה או יותר קל

      בינתיים אני נוסעת  חופשי בזמן

        23/5/10 18:03:

      תודה, דניאלה.
        23/5/10 17:58:

      כל אחד צריך 'רב' כזה לידו        לא?

      סיפור מרתק!

       

        23/5/10 16:31:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-05-23 11:50:40


      מרתק ומעניין !!!

       

      איזה כיף לי שאת מצטרפת למסע שלי!

       

        23/5/10 16:30:

      צטט: יאהולי 2010-05-23 09:20:52


      בני אנוש דואגים - חרדים....!

      הקב"ה דואג  -      מסדר...!

       

      והכל לטובה *

      יאהו

       

       

      מקווה שאתה צודק ובאמת יש סדר...בינתיים יש סיפור

        23/5/10 11:50:


      מרתק ומעניין !!!

       

        23/5/10 10:07:

      צטט: הלנה היפה 2010-05-23 09:25:45

      "האומר אני לך שאתה תשיא אותה? הקב"ה ידאג לה ורק אתה אל תדאג, עשה כאשר ציויתיך. סדר את ילדיך.

       

      דניאלה, הציות הזה לרבי, והיום כאילו כלום לא השתנה (אליאור חן, להבדיל) הסמכותיות הזו הרגה את סבא שלי היות והרב מגור לא הרשה לו לברוח לרוסיה בפרוץ המלחמה. החומרה הזו לא לבקר את הילדים אלא פעם בחצי שנה, מזכיר לך משהו? איך עומד לב הורי בהוראות איומות כאלה?

      תודה דניאלה אבל הפעם היה לי ממש קשה לקרוא.

      לאה 

       

      מה לעשות וזה מה שהוא מספר, אולי הוא זוכר מגיל 8, היחס לילדים היה שונה אז. מעניין לי לקרוא את המחשבות שלך על כל זה.

        23/5/10 09:25:

      "האומר אני לך שאתה תשיא אותה? הקב"ה ידאג לה ורק אתה אל תדאג, עשה כאשר ציויתיך. סדר את ילדיך.

       

      דניאלה, הציות הזה לרבי, והיום כאילו כלום לא השתנה (אליאור חן, להבדיל) הסמכותיות הזו הרגה את סבא שלי היות והרב מגור לא הרשה לו לברוח לרוסיה בפרוץ המלחמה. החומרה הזו לא לבקר את הילדים אלא פעם בחצי שנה, מזכיר לך משהו? איך עומד לב הורי בהוראות איומות כאלה?

      תודה דניאלה אבל הפעם היה לי ממש קשה לקרוא.

      לאה 

        23/5/10 09:20:


      בני אנוש דואגים - חרדים....!

      הקב"ה דואג  -      מסדר...!

       

      והכל לטובה *

      יאהו

       

        23/5/10 08:52:

      צטט: ניצוץ 2010-05-23 08:41:54

      שבוע טוב!

      פשוט יפה ומרגש! 

       

      תודה לך. סוף סוף עניתי גם על התגובה שלך לפרק הקודם.

        23/5/10 08:41:

      שבוע טוב!

      פשוט יפה ומרגש! 

        23/5/10 08:38:

      צטט: טימפי 2010-05-23 08:08:19


      במקרא ישנן לפחות שתי דוגמאות מפורסמות מאד של מעשים שרק אם אנו מנסים להתייחס אליהם בהקשר הזמן בו הם קרו, יש סיכוי שיראו לחלקנו פחות איומים:

      א. עקדת יצחק: האם בסביבה עובדת האלילים היה לאלהים שלנו סיכוי לגרום לאברהם ללכת אחריו במעשה קיצוני פחות?

      ב. אליהו ונביאי הבעל: האם, לפי הנורמות של הזמנים ההם, לא היה חייב להוכיח את עצמתו במעשה אכזרי כל כך?

      ומה הקשר?

      מן הסתם הכיר הרב החכם את מציאות החיים אז טוב יותר מהיהודי הפשוט וידע שזהו הסיכוי היחיד של הילדים האלה להגיע לחיים הגונים. שימו לב שהוא התיחס לכל ילד לפי תכונותיו, מה שמעיד גם על הבנה בנפש האדם. יש להניח שאם היה אותו יהודי יקר משאיר את ילדיו בחזקתו, גם חלק מהחמישה שנותרו, או אף כולם, לא היו שורדים ושרידה היה אז שם המשחק.

      אני חושבת שאתה צודק. בכלל עד שכתבתי את הפרק תמיד מאוד התפעלתי מהרב, רק פתאום כשראיתי את זה בעיניים של היום,תפסתי מה קרה להם. ואולי באמת זה היה לטובתם, תראה בהמשך שלאשר אנשל זה עשה רק טוב.תודה שאתה מלווה אותי. אני ממש מעריכה את זה.

       

        23/5/10 08:08:


      במקרא ישנן לפחות שתי דוגמאות מפורסמות מאד של מעשים שרק אם אנו מנסים להתייחס אליהם בהקשר הזמן בו הם קרו, יש סיכוי שיראו לחלקנו פחות איומים:

      א. עקדת יצחק: האם בסביבה עובדת האלילים היה לאלהים שלנו סיכוי לגרום לאברהם ללכת אחריו במעשה קיצוני פחות?

      ב. אליהו ונביאי הבעל: האם, לפי הנורמות של הזמנים ההם, לא היה חייב להוכיח את עצמתו במעשה אכזרי כל כך?

      ומה הקשר?

      מן הסתם הכיר הרב החכם את מציאות החיים אז טוב יותר מהיהודי הפשוט וידע שזהו הסיכוי היחיד של הילדים האלה להגיע לחיים הגונים. שימו לב שהוא התיחס לכל ילד לפי תכונותיו, מה שמעיד גם על הבנה בנפש האדם. יש להניח שאם היה אותו יהודי יקר משאיר את ילדיו בחזקתו, גם חלק מהחמישה שנותרו, או אף כולם, לא היו שורדים ושרידה היה אז שם המשחק.

        23/5/10 06:57:

      צטט: cbhnhi 2010-05-23 06:48:48סיפור ממש יפה

       

      ממש שמחה שמעניין אותך

        23/5/10 06:48:

      סיפור ממש יפה

        23/5/10 05:52:

      לכל מי שהגיב בפרק השלישי תודה -רק עכשיו הצלחתי לענות לתגובות שם!
        23/5/10 05:08:

      צטט: ליריתוש 2010-05-22 22:33:41

      צטט: sari10 2010-05-22 21:35:01

      דניאלה,

      פוסט מדהים בעיני!

      את מביאה כאן "חתיכת סיפור" . . .

      והרבה חומר למחשבה.

      איזה עולם זר ומוזר זה עבורנו כיום,

      כל צורת המחשבה

      והעצות שנתן הרב.

      האם זה יותר קשה או יותר קל?

      האם כשיש רב שמנחה אותך,

      ואתה מאמין בו?

      אולי הדרך יותר קלה?

      ==================

      ברור שזו אינה דרכנו כיום,

      אבל ממש מעניין, הזווית השונה!!!

       

      ברשותך, דניאלה, מצטרפת לכל מילה, אכן!

       

      שמחה שאת קוראת את הסיפור

        23/5/10 05:08:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-05-22 22:05:24

      *

      מרתק.

       

      החקירה הזאת בשורשים

      היו שם חיים

      ככ' אחרים

      ותרבות ועולם מלא 

       

      די להביט בתמונה

      זה סיפור 

       

      מקווה להביא תמונות נוספת הנמצאות אצלי.

        23/5/10 05:06:

      צטט: sari10 2010-05-22 21:35:01

      דניאלה,

      פוסט מדהים בעיני!

      את מביאה כאן "חתיכת סיפור" . . .

      והרבה חומר למחשבה.

      איזה עולם זר ומוזר זה עבורנו כיום,

      כל צורת המחשבה

      והעצות שנתן הרב.

      האם זה יותר קשה או יותר קל?

      האם כשיש רב שמנחה אותך,

      ואתה מאמין בו?

      אולי הדרך יותר קלה?

      ==================

      ברור שזו אינה דרכנו כיום,

      אבל ממש מעניין, הזווית השונה!!!

      גם לי תוך כדי פיענוח מתעוררותכלכך הרבה שאלות המקרינות גם לחיים שלי, למשל אני תוהה לגבי העצמאות של הילדים, כשהרב מדגיש שאסור לעזור להם...

        23/5/10 05:04:

      צטט: anata1000 2010-05-22 21:31:49

      אני מוצאת שעיקר העבודה הרוחנית שלי היא לא לדאוג, וכשאני מצליחה בכך- שערי גן העדן נפתחים לי כי אז אני רואה איך הכל כמו שצריך להיות , הכל במקום.

       

       

      גם לי לנסות לא לדאוג זו משימה עיקרית ובכל זאת תמיד היתה לילדים שלי סיסמה "אל תדאגי"
        23/5/10 05:02:

      צטט: רמיאב 2010-05-22 21:17:56

      חתיכת היסטוריה.

      לא די צרות היו משונאי יהודים, גם רבנים יצרו בעיות כרועים רוחניים.

      יפה שלקחת על עצמך לתעד תולדות משפחתך.

      שבוע טוב,

      רמי

       

       

       

      לא מצליחה להבין חלק מהעצות שנתן, אולי היו מתאימות לזמן ההוא. למשל למה לא אמר לו תתחתן ותגדל את ילדיך? אבל זה הראש של כאן ועכשיו.

       

        23/5/10 05:00:

      צטט: כש-רונית 2010-05-22 21:15:16

      יופי של תיאור את מביאה כאן. את מציירת את העבר בקו ברור נקי ומעניין.

       

      אבוא אחר כך עם כוכב.

       

      R

       

      שמחה מאוד שמעניין אותך, האמת שחשבתי על החשיבות שיש לדור הבא שחלקו בארה"ב לדעת מאיפו הם באים, ואחר כך זה התחיל להוביל גם אותי לתהיות ומחשבות.

        23/5/10 04:55:

      צטט: forte nina 2010-05-22 20:56:27


      דניאלה הצילום מדהים.פיסת היסטוריה.

      הביטוי המיוחד למנטאליות וצורת החשיבה

      של אותה תקופה מגיע לתודעה ובהחלט

      מקביל לעולם הקהילות הדתיות המתקיימות

      היום בישראל, כאילו העולם עצר מלכת

      תיעוד חשוב ובהחלט ראוי לצאת בקובץ סיפורים

      שווה להתעניין בספריית יד ושם

      או שהם ימליצו לך על אפשרויות נוספות.

       

       

      נכון, גם אי תוהה אם יש קווים משותפים לחברה החרדית של היום. לגבי עשיה של משהו עם החומר הזה וחומרים אחרים שיבואו בהמשך- בינתיים זו הדרך שמצאתי להתחיל להתמודד עם כל מה שמונח אצלי ואחר כך נראה מה ייצא.

        23/5/10 04:53:

      צטט: הטרמילר 2010-05-22 20:40:51

      לא כדאי לחשוב על מה היה קשה אז ומה היום אלה עולמות שונים של ערכים מוסר צרכים וניהול זמן.

      יופי שאת מביאה לפנינו וכך אף מנציחה אותם ואת סיפורם.

       

      אתה צודק אבל פתאום מעניין אותי להבין אותם בעיניים של היום.בתןר סיפור. וגם הרב הזה נחשב מאוד חכם,ואני לא כל כך יורדת לדעתו,אם כי צריך לזכור שהיחס לילדים אז היה ממש ממש שונה.

        22/5/10 22:33:

      צטט: sari10 2010-05-22 21:35:01

      דניאלה,

      פוסט מדהים בעיני!

      את מביאה כאן "חתיכת סיפור" . . .

      והרבה חומר למחשבה.

      איזה עולם זר ומוזר זה עבורנו כיום,

      כל צורת המחשבה

      והעצות שנתן הרב.

      האם זה יותר קשה או יותר קל?

      האם כשיש רב שמנחה אותך,

      ואתה מאמין בו?

      אולי הדרך יותר קלה?

      ==================

      ברור שזו אינה דרכנו כיום,

      אבל ממש מעניין, הזווית השונה!!!

       

      ברשותך, דניאלה, מצטרפת לכל מילה, אכן!

      *

      מרתק.

       

      החקירה הזאת בשורשים

      היו שם חיים

      ככ' אחרים

      ותרבות ועולם מלא 

       

      די להביט בתמונה

      זה סיפור 

       

        22/5/10 21:35:

      דניאלה,

      פוסט מדהים בעיני!

      את מביאה כאן "חתיכת סיפור" . . .

      והרבה חומר למחשבה.

      איזה עולם זר ומוזר זה עבורנו כיום,

      כל צורת המחשבה

      והעצות שנתן הרב.

      האם זה יותר קשה או יותר קל?

      האם כשיש רב שמנחה אותך,

      ואתה מאמין בו?

      אולי הדרך יותר קלה?

      ==================

      ברור שזו אינה דרכנו כיום,

      אבל ממש מעניין, הזווית השונה!!!

        22/5/10 21:31:
      אני מוצאת שעיקר העבודה הרוחנית שלי היא לא לדאוג, וכשאני מצליחה בכך- שערי גן העדן נפתחים לי כי אז אני רואה איך הכל כמו שצריך להיות , הכל במקום.
        22/5/10 21:17:

      חתיכת היסטוריה.

      לא די צרות היו משונאי יהודים, גם רבנים יצרו בעיות כרועים רוחניים.

      יפה שלקחת על עצמך לתעד תולדות משפחתך.

      שבוע טוב,

      רמי

       

       

       

        22/5/10 21:15:

      יופי של תיאור את מביאה כאן. את מציירת את העבר בקו ברור נקי ומעניין.

       

      אבוא אחר כך עם כוכב.

       

      R

        22/5/10 20:56:


      דניאלה הצילום מדהים.פיסת היסטוריה.

      הביטוי המיוחד למנטאליות וצורת החשיבה

      של אותה תקופה מגיע לתודעה ובהחלט

      מקביל לעולם הקהילות הדתיות המתקיימות

      היום בישראל, כאילו העולם עצר מלכת

      תיעוד חשוב ובהחלט ראוי לצאת בקובץ סיפורים

      שווה להתעניין בספריית יד ושם

      או שהם ימליצו לך על אפשרויות נוספות.

       

        22/5/10 20:40:

      לא כדאי לחשוב על מה היה קשה אז ומה היום אלה עולמות שונים של ערכים מוסר צרכים וניהול זמן.

      יופי שאת מביאה לפנינו וכך אף מנציחה אותם ואת סיפורם.