בבית הקפה של עיירה אחת, נהגו קבוצת אנשים לצחוק על חשבונו של מי שנחשב לטמבל של העיירה.

המסכן, היה חי מנדבות ולפעמים מאיזה עבודה קטנה מזדמנת.

כל יום היו קוראים לו לבית הקפה והיו נותנים לו לבחור בין מטבע גדול מימדים בערך 5 זלוטי, לבין אחר, קטן מימדים, שערכו הכספי כפול -  10 זלוטי.

תמיד הוא היה בוחר בגדול בשמחה והיה ממשיך בדרכו.

יום אחד, משה, שהסתכל מהצד, שאל אותו האם אינו שם לב שהקטן שווה יותר.

אז ענה לו: "משה היקר, אני יודע שהמטבע הקטן שווה יותר, אך אילו הייתי בוחר בקטן, היה נגמר לכם המשחק, ולי הפרנסה..."



מסקנות:



לא כל מי שנראה "טמבל" הוא באמת כזה...



ההנאה הגדולה ביותר של אדם חכם היא, להראות שהוא טמבל מול טמבל שחושב שהוא חכם...