אלף שקל בשלוש שעות [ואני לא פסיכולוגית וגם לא זונה]

שישי בבוקר נוסעת למוסך ברמת החייל. משהו לא בסדר באוטו. בכניסה מקבל את פני אורי איש יפה תואר שיער לבן. מסבירה מה הבעייה. זה הקלאצ', הוא אומר. בואי ניסע. נוסעים בשביל המוביל מהמוסך לכביש. הקלאצ', הוא שונה וחוזר למוסך. כמה, אני שואלת. הוא יוצא מהאוטו, מתרחק ומדבר בטלפון, חוזר ואומר: אלף מאה פלוס מע"מ. תוריד, אני מבקשת. אי אפשר, הוא אומר, אין מאיפה, ארבע שעות עבודה. צלצלי לפני שאת מגיעה כדי שאזמין את החלק.

מרמת החייל נוסעת למוסך המורשה במרכז העיר, קרוב לבית, לקבל חוות דעת שנייה ולעשות התמחרות. מוסך בית מרקחת. מחזירים שם אוטו רחוץ, ענוב עניבות פלסטיק בדמות שקיות אשפה. עכשיו המוסך בשיפוצים. 

חונה ברחבה בחזית המוסך ומנהל עבודה יוצא אלי. מסבירה את הבעייה. תמתיני, הוא אומר, יבואו לקחת אותך לנסיעת מבחן. הולכת לחדר ההמתנה. ברגיל זה חדר סגור, נפרד מהמוסך, כורסאות עור רחבות, שולחן עיתונים, מטבח, משקאות לבחירה. עכשיו, בגלל השיפוצים, חדר ההמתנה פתוח למוסך. אותן כורסאות עור, שולחן עמוס עיתוני בוקר יום שישי ועיתונים אחרים, בר מים מסוננים קרים חמים, מיחם, קפה Taster's Choice, קפה עלית מגורען, קפה שחור, תה, חלב טרי, סוכר, סוכרזיט, כוסות חד פעמיות יקרות, מעוטרות, מקלות קינמון. מוזגת לי קפה Taster's Choice, איזה כייף. חודשים לא שתיתי קפה נמס והנה עכשיו. עיתונים מודפסים לא קוראת. לפעמים מחלקים לי עיתון יום שישי בתחנת דלק שאז  דפים גדולים מתפזרים על רצפת חדר השינה או חדר המגורים וממלאים את החדר בריח עופרת. ריח דוחה. בוחרת חלק מ"ידיעות אחרונות". פרקליטה מדברת סרה בפרקליטות המדינה בעניין קצב. שוב קצב [מי שמדבר סרה במדינה, מתגולל עליה, מדבר סרה בי, מתגולל עלי].

ממתינה חמש דקות, שמונה דקות. ניגשת למנהל העבודה ושואלת מה קורה. חכי, הוא אומר, תיכף יקראו לך. הנה מישהו בא לקרוא לי ואנחנו יוצאים לנסיעה סביב למוסך, נוסעים עשר דקות שבסופן הבוחן מודיע לי כי צריך להחליף את הקלאצ' ומסיע את האוטו עמוק אל תוך בטן המוסך. בקושי מספיקה לצאת מהאוטו וכבר עט עליו מוסכניק ומצפה את מושב הנהג בכיסוי פלסטיק גדול. רגע, אני אומרת, אני רוצה לדעת כמה זה עולה. איש נסיעת המבחן לוקח אותי למנהל שיווק שבתורו מוביל אותי לפקידת מוסך שיושבת מאחורי דלפק עם זכוכית מוגבהת, מחוסמת?, ומורה לה לפתוח לי כרטיס עבודה. לא כרטיס עבודה, אני אומרת, הצעת מחיר. תפתחי חלון, תוציאי את ההיסטוריה שלה, אומר מנהל השיווק לפקידה. הפקידה שואלת מה מספר תעודת הזהות שלי ומקלידה אותו. ההיסטוריה שלי רשומה באלף מחשבים ברחבי המדינה. אתמול הקלידו אותה באופטיקנה כי קניתי משקפי שמש במבצע ושלשום הקלידו אותה באופנת פליק פלאק כי קניתי חולצות ויום לפני שלשום הקלידו אותה אצל נעלי שירוזי כי קניתי נעליים ויומיים לפני שלשום הקלידו אצל אופיס דיפו כי קניתי עכבר אלחוטי ושלושה ימים לפני שלשום אצל ריקו מחשבים כי קניתי מחשב חדש וכל תולדותיי במחשבי משרדי הממשלה ואצל חברות הביטוח וספקיות טלפון ואינטרנט וקופות חולים ואצל מוכרי מכוניות ומוכרי דודי השמש ומוכרי קרמיקה ומוכרי ממתקים ומוכרי פרחים וגפרורים ומוכרי תמרוקים ומוכרי אשליות ומאמנים אישיים ומטפלים למינהו ואצל רופאים מומחים ובתי מרקחת יעודיים ומשרדי נסיעות וחברות תעופה ומדבירי בתים ומכווני פסנתרים ובעלי מסעדות ושירותי קייטרינג ואולמי תיאטרון ובתי מלון וקבלני שיפוצים ונגרים ומעצבי גבות וקוסמטיקאיות וספַּרים וחנויות ספרים ומעצבים גראפיים ומתקני מכונות כביסה וחשמלאים ודוּלוֹת וחנויות לבגדי תינוקות ומגדלי דיור מוגן ובתי חולים ממשלתיים ובתי דפוס ומתקיני דלתות כניסה ורפלקסולוגים ועוזרות בית ומרחיקי יונים ובתי ספר לטייס ולרחיפה וזגגים ומתקני תריסים וחנויות למזון אורגני וחשמלאי רכב ועורכי דין ורואי החשבון ואתרי היכרויות וחברות כבלים ומתקיני גגונים ותמי 4. מיד מעלה פקידת המוסך את ההיסטוריה שלי ועכשיו נגזר עלי פעם נוספת להמתין בחדר ההמתנה מול שיש עמוס משקאות ושולחן מלא עיתונים כולה אני רוצה הביתה וחולפות חמש דקות שש דקות שמונה דקות ואני ניגשת למנהל המוסך שואלת מה נסגר [במוסך ברמת החייל ניגש אלי איש יפה תואר דיבר איתי חצי דקה, נסע איתי חצי דקה, דיבר בטלפון חצי דקה, אמר אלף מאה ₪ ושלח אותי לדרכי. פה מוסך מורשה מצוחצח משקאות חמים קרים כבר שירתו אותי חמישה אנשים כבר שתיתי כבר קראתי כבר המתנתי נחשפה הביוגרפיה שלי, ההיסטוריה שלי, כולה מה, טלפון לחנות חלפים ביצחק שדה, הייתי הולכת לשם ברגל היה יותר מהר].

הנה ניגש אלי מנהל השיווק מושיט לי נייר מודפס אני קוראת את השורה התחתונה 2,330 ₪. 2,330 ₪??? ברמת החייל 1,100 ₪ ואני אומרת לו את זה. הוא אומר – אנחנו מוסך מורשה וזה יום וחצי עבודה. תראה, אני אומרת, על טיפול 15 אלף אחרון גביתם 2,500 ₪ ועוד טילפנתם להודיע לי שצריך להחליף בטרייה שהייתה במקרה חדשה, שיטת מצליח, עברו שנתיים, אני עם אותה בטרייה, מה הסיפור שלכם?

הוא אומר שילך לראות מה ניתן לעשות.

עלי להמתין.

חולפות עוד חמש דקות בחדר המתנה כורסאות עור חומות רחבות עיתוני סוף שבוע שותה כוס מים מסוננים בכוס נייר מעוטרת יקרה הנה מנהל המוסך ניגש אלי להודיעני שטרח ובדק אקבל הנחה יורידו לי עשרה אחוז ממחיר העבודה וחמישה אחוז ממחיר החלק סך הכל 2,100 ₪.  מודה לו, לא צריכה יותר להמתין, תודה לאל, נכנסת לעובי המוסך, מסירה את כיסוי הפלסטיק ממושב הנהג נוסעת לדרכי.

שישי שלאחר מכן נוסעת למוסך ברמת החייל איש יפה תואר כסוף שיער מקבל את פני מבקשת שיעשה את העבודה כמה שיותר מהר עלי להמתין במקום לסיום העבודה, הוא מציע שאחזור בעבור שעתיים, יוצאת להליכה בפארק הירקון החדש ברמת החייל ציפורים קטנות ציפורים גדולות חברותיי משכבר הימים קני סוף דשא עצים שיחים נהר לא נקי נפשי יוצאת אליהם פני השמים רקועים חלון לים התיכון חלום לים התיכון ציור של סלבדור דאלי הברה אחרונה מוטעמת אישה נשענת על אדן חלון פניה לים הגדול אני רוצָה להגיע אל מֵעֵבֶר לַגבעה,/ רוצָה להגיע / רוצָה לבוא. / אני רוצה לְהֵחָלֵץ מֵעַבִי האדמה, / מכף רגל ועד ראש / מֵעַבִי האדמה / אני רוצָה להגיע אל קצה המחשבה / שאף ראשיתה מחתכת כסכין. / אני רוצָה לעלות אל שולי השמש / ושלא אהיה למאכולת אש [דליה רביקוביץ].   בעבור שעה ומחצה חוזרת למוסך רואה את האוטו שלי תלוי על חוט איש עובד תחתיו נכנסת לחדר ההמתנה פה אין פקידה כיסאות שחורים זרוקים שולחן עייף מלא עיתונים בר תמי 4 מים חמים מים קרים קופסא קפה שחור קופסא סוכר כוסות פלסטיק שקופות של משקאות קרים יכולה לקחת שתיים יחד זה הופך אותן לכוס למשקה חם אבל אין כפית אין מיחם תשכחי מקפה אחותי ממלאת את הבקבוק שלי מים קרים לוקחת לגימה, טפו, טעם רע, מתי לאחרונה החליפו פה מסנן, קוראת בעיתון מה שקוראת, האוטו שלי תלוי על חוט, צריכה לשירותים, לא אכנס לשירותים במוסך, יוצאת לרחוב מלון לאונרדו בית חולים אסותא נכנסת לאסותא הכל חדש ממורט שירותים נקיים חוזרת למוסך עברו שלוש שעות למן הגעתי האוטו מוכן אומר לי יפה התואר לבן השיער שלוש שעות 1,100 ₪ פלוס מע"מ 1,276 הייתי משלמת בכרטיס אשראי אילו הייתה פה פקידה אבל אין הם רושמים את פרטי כרטיס האשראי על נייר וביום ראשון הפקידה תוציא חשבונית לא רוצה להשאיר את פרטי כרטיס האשראי שלי חשופים לעין כל הבאתי שיקים ממלאת ארבעה 319 ₪ כל אחד נוסעת ואווווו! האוטו כמו חדש נוסע משוגע עף ברוח איזה כייף הקלאצ' שלך היה גמור אמר יפה התואר כסוף השיער