האורות של עקבה האירו את שממת הגבעות בצד שלנו השקט בשילוב הנוף העוצמתי,חיברו אותי למקום ההוא.. בלילות, הוא היה מגיע ומניח את הרדיו לצידי מיטתי הוא ידע עד כמה המוסיקה חשובה לי,הוא היה חלק ממנה.. תוכניות לילה מאוחרת יש בהן גוון מיוחד,המוסיקה לרוב איכותית יותר מכל שמאלץ המשודר בשלהיי היום.. אלביס קוסטלו חיבר ביננו חזק, היינו כאחד בעוצמות מול ה"אליסון" שלו.. אחיו היה בסיסט של להקה מאוד ידועה בארץ, ואילו אני באתי מרקע של ג'אז ונגינה על סקספון,היה ביננו חיבור מוסיקאלי..היו ביננו מבטים של הבנה על מהות האקורד.. ללא מילים,מבטים ונגיעות יצרו סימפוניית אהבה,אלביס היה שותף לאותה התקופה.. לילות של האזנה יצרו בי אהבה לזו המוסיקה,וגם למקצבים אחרים ושונים ולהופעות של אמנים שונים ברחבי העולם.. אך, ששמעתי כי קוסטלו מגיע ארצה,שמחתי,נופך נוסטלגי של אותה תקופה התעורר לחיים..על האיש שהיה שלי..על ההרים שראו הכל ושתקו..על הגבעה ההיא שיצרה חיים.. על הצלילים הנפלאים של לילות מדהימים.. אז, פאקינג שייט, למה תמיד פוליטיקה חייבת להרוס דברים בחיים? למה המוסיקה לא מנצחת גם דעות שונות של אנשים? אומרים אהבה מעל הכל, הפעם כנראה שלא,לא הצלילים.. ולא המקוריות..לא האיכות והיצרתיות אלא רק דעה פוליטית אחת של אמן יוצר,שפשוט אמר: לא! |