כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    מעבדות לחירות

    22 תגובות   יום ראשון, 23/5/10, 16:13

    מֵי גופי חושבים סדקים

    ושמעתי את השם המפורש בראשי,

    צועק.

    אמרתי:

    תניח, תניח,

    עד ישכח הזעם את שרצה לומר בעוברו ברחובי.

    אמר שטוען לעלטה,

    חשבתי:

    הרי בפנס הרחוב הוא מציץ על מפה.

     

    עטף את בדידותי בחומֵר,

    השיב את נפשי במים,

    ליטש מחשבתי בחידות,

    סיתת את ליבי במריצה גדושת רגשות.

     

    החלטתי,

    להתפקע

    להינמק

    ואצור עצמי מחדש.

    אחרת.

    ולא יזהה שברחתי ועודני נושמת חיים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/10 06:20:

      צטט: G51 2010-05-26 22:26:24


      מקסים זוהר. פשוט מקסים

       ממש תודה רבה,

       

        26/5/10 22:26:

      מקסים זוהר. פשוט מקסים
        26/5/10 16:33:

      צטט: אביגדור 100 2010-05-26 14:05:11


      המון תוכן במעט מילים!!

       

      יפה

       

       תודה רבה, אביגדור

        26/5/10 14:05:


      המון תוכן במעט מילים!!

       

      יפה

        26/5/10 13:56:

      צטט: AVNER STRAUSS 2010-05-25 22:45:15

      זה טוב מאוד נהניתי

       

       מסירה את הכובע.

      תודה 

        26/5/10 13:56:

      צטט: זהבית שחר-י' 2010-05-25 23:56:20


      ליצור את עצמך מחדש

      המחשבה הזו והעשייה כל כך עוצמתיים בעיניי

       

       

      יודעת את...יודעת
        26/5/10 13:55:

      צטט: Dave Love 2010-05-25 22:20:36

      לכשעצמו, השיר מקסים ורב עוצמה, אך רוח האופטימיות שהיתה שורה בך חסרה פתאום.

       

       

      לא ממש יודעת מהיכן האחד הזה הגיח ממני,

      אני בטוב, אפילו בהסתמנות למאד.

      תודה (: 

        25/5/10 23:56:


      ליצור את עצמך מחדש

      המחשבה הזו והעשייה כל כך עוצמתיים בעיניי

        25/5/10 22:45:
      זה טוב מאוד נהניתי
        25/5/10 22:20:
      לכשעצמו, השיר מקסים ורב עוצמה, אך רוח האופטימיות שהיתה שורה בך חסרה פתאום.
        24/5/10 22:26:

      צטט: ז ו ה ר 2010-05-24 07:06:03

      צטט: כנפיים 2010-05-23 21:40:24

      הייתי פה, יקרה לי.

      אני פה

      ואשוב.

       

       

      תודה וחיבוק ונדבר ואוהבת (וו החיבור לא רק היא מחברת)

       הו, הנך.

      זו ו"ו החיבוק, יקרה לי.

       

       

       

      צטט: ז ו ה ר 2010-05-24 07:08:14

      צטט: אינדיאנית אדומה 2010-05-23 22:09:02

      "אצור עצמי מחדש.

      אחרת.

      ולא יזהה שברחתי ועודני נושמת חיים."

       

      גאוני,

      חזק!

       

      מיכל

       

       מיכלולילולה,

      עד לשקיעת השמש, שתהה זריחה קיומית ותהה מלאה צבע והדר ממלא.

      חיוך לך, יפה, ממני 

       אח...

      על זה תקבלי מה-זה חיבוק!

      תתכונני...

      :)

      ויאללה שהשמש תצא כבר מעננותה.

       

        24/5/10 07:10:

      צטט: Raphson 2010-05-23 22:37:01

      עני ורש ומרושרש,
      מביט בנשל הנחש:
      לו רק יכולתי גם אני כך להגיח,
      בהשילי בלי כל חשש,
      תרבות של עור אשר יבש,
      וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.

       



       

       נשל הנחש כבר הופיע, פעם,

      מזמן או שלא מזמן או שרק אתמול..היום?

      Raphson 

       

        24/5/10 07:08:

      צטט: עינת בר אילן קיץ 2010-05-23 23:03:44

      ז ו ה ר-

      זה פשוט מקסים, עמוק ומלא תובנות,

      מחכה כבר לשמוע עוד,

      עינת בר אילן קיץ.

       

       

      עינת, תודה על מחמאות!
        24/5/10 07:08:

      צטט: perach1 2010-05-23 22:10:36


      יופי של רעיון.. וביצוע !

      (:

       

       

       

       

      הו..תודה!
        24/5/10 07:08:

      צטט: אינדיאנית אדומה 2010-05-23 22:09:02

      "אצור עצמי מחדש.

      אחרת.

      ולא יזהה שברחתי ועודני נושמת חיים."

       

      גאוני,

      חזק!

       

      מיכל

       

       מיכלולילולה,

      עד לשקיעת השמש, שתהה זריחה קיומית ותהה מלאה צבע והדר ממלא.

      חיוך לך, יפה, ממני 

        24/5/10 07:06:

      צטט: כנפיים 2010-05-23 21:40:24

      הייתי פה, יקרה לי.

      אני פה

      ואשוב.

       

       

      תודה וחיבוק ונדבר ואוהבת (וו החיבור לא רק היא מחברת)

      ז ו ה ר-

      זה פשוט מקסים, עמוק ומלא תובנות,

      מחכה כבר לשמוע עוד,

      עינת בר אילן קיץ.

        23/5/10 22:37:

      עני ורש ומרושרש,
      מביט בנשל הנחש:
      לו רק יכולתי גם אני כך להגיח,
      בהשילי בלי כל חשש,
      תרבות של עור אשר יבש,
      וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.

       



       

        23/5/10 22:10:


      יופי של רעיון.. וביצוע !

      (:

       

       

      "אצור עצמי מחדש.

      אחרת.

      ולא יזהה שברחתי ועודני נושמת חיים."

       

      גאוני,

      חזק!

       

      מיכל

        23/5/10 21:40:

      הייתי פה, יקרה לי.

      אני פה

      ואשוב.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין