כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    התבהרות מאוחרת

    31 תגובות   יום ראשון, 23/5/10, 19:25

     

    באביביות הלילה דרכתי כאב

    ויריתי מילים מאירות

    לעין פנס אפלולי.

    העמסתי את "כוכב הצפון"

    ל"עגלה הגדולה"

    וקטונתי על ספסל

    שאיבד שלב

    אך המציא תובנה בראשי.

     

    עת משב אוויר נשא ניחוח יסמין,

    ראיתי בעיני רוחי

    את עינייך הופכות ירוק

    וחיוכך לובש אמת.

    שיקרתי לעצמי

    בסיבוב מלא סביב השמש,

    ועתה

    מוכן כמיהותיי לשרת.

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/7/10 11:59:

      לא הייתי רוצה לפספס ,

      מסע קסום זה בין מילותיך המאירות 

      וטוב שהגעתי לכאן , בעקבותיך  .....

       

      שבוע טוב :)

        20/6/10 22:38:

      הטיול הליילי הנוגה והיפה מלב הזה

      הוא היפה טעמי בין מסלול מילותייך,

      כמה יפה הוא עד שמילותיי דלות מלתאר...

      משהו בכוכבים והלילה המוכר הרגיש לי

      כל כך בנוח בין השורות המוארות הללו.

       

      אני מודה לך דנדן. 

        15/6/10 09:39:
      נפלא וכרגיל מרגש לקרוא.
        12/6/10 12:58:


      חיוכך לובש אמת

      שורה עם משמעות. אהבתי

      ליאורה

        5/6/10 00:59:


      אמנם קראתי באיחור קל,

      אך חיוכי... לבש אמת.

      *

      יפה. זורח ומאיר.

       

      '  דרכתי כאב  ויריתי מילים מאירות '.

       

      נפלא.

       

      שבת נפלאה,

      מימני,

      טל.

       

        30/5/10 16:59:

      * זה היה מהר (-:
        30/5/10 12:46:

      על משבי רוח

      מילים בניחוח יסמין

       מחייכות בחמימות שימשית,,

       נפלא לך לשרת כמיהותיך♥

       

       

       

      אשוב...

        27/5/10 09:34:


      נפלא , יופי לקרוא שוב ושוב.

      תודה

       

        27/5/10 00:39:


      שבתי לככב יקירי -:)

      נפגש בקרוב...

        24/5/10 23:53:

       

       

      יש לכם את הדרך להעלות לי

      את המוטיבציה לכתוב...

       

      מאד מודה לכם :)
        24/5/10 17:18:

      ראיתי בעיני רוחי

      את עינייך הופכות ירוק

      וחיוכך לובש אמת.

      נפלא!

      ערב נעים

      גרטה*

        24/5/10 12:17:


      הפכתי והפכתי בשיר...

      הזכיר לי את הספסל שליד ביתה של הקשישה שאני מטפלת בה

       

      למרות שחסר בו שלב ולא נוח להתיישב עליו.. היא מתעקשת לשבת דווקא עליו כי הוא המוצל מבין השלושה שבסביבה....:)

       

      ולשקר... אין ולא יהיו רגליים...

        24/5/10 12:02:


      העיקר שישנה התבהרות אופטימית שכזו

      אהבתי את הדימויים והמוטיבים מטבע הבריאה

       

      דן דן יקר

      עונג לראותך כאן שוב (-:

       

      זהבית

       

      * הנחתי כבר אמש

        24/5/10 11:30:

      התבהרות מאוחרת ,,

      אומרים שהגיל מביא עימו  את תובנות החיים..

      השכלת להבין יקירי ,

      אתה שנון  ומנתב היטב חוכמתך

      בדרכך הנבונה  במצעד  החיים,

      נפלא *

        24/5/10 11:15:

      בכל פעם שקוראת מילותיך

      חשה תחושה אחרת שבא מדמותך

      בלי רישות ובלי לומר מילה

      התחושה חודרת לתוכי ומפזרת הרגשה

      קשה לי לומר מה אני מרגישה

      רק אומרת שבכל פעם חשה תחושה חדשה

      תודה לך דן חברי היקר

      על רגש ענק מחבקת אותך.

        24/5/10 10:01:


      יפה כל כך:)

       

        24/5/10 09:19:

      וקטונתי על ספסל

      שאיבד שלב

      אך המציא תובנה בראשי.

      שיקרתי לעצמי

      בסיבוב מלא סביב השמש,

      ועתה

      מוכן כמיהותיי לשרת.

       

      דן,

      מצאתי בשיר תהליך של חיפוש לעומק,

      תהליך לא קל

      אך כשעוברים אותו.

      הכל מתבהר. (כמעט)

      דבי

        24/5/10 00:22:

      נפלא....האהבה באויר!

      וקטונתי על ספסל

      שאיבד שלב

      אך המציא תובנה בראשי.

        אות ל 'רגע-חושבים'

      אהבתי

      תודה על השיתוף

        23/5/10 23:23:


      אתה משתלב היטב בהוויה הקוסמית.

      מיוחד ויפה

       

      מירה

        23/5/10 23:02:

       

      אהבתי צלילה הנוגה של ההתפכחות

       בת אור

        23/5/10 22:05:
      דן, אהבתי פה את הדיאלקטיקה בין הכאב לצמיחה, וגם את הספסל כמשא להתפתחות הנפש...
        23/5/10 21:45:


      שיר ודמויים קסומים

       

      אהבתי

        23/5/10 21:44:

      וואו,

      איזו כתיבה משובחה

      לגמתי וגמעתי כל מילה

      כל דימוי ומה שמאחוריו לפניו ומצדדיו

      קדה לך קידת כבוד

        23/5/10 21:36:

      "באביביות הלילה דרכתי כאב

      ויריתי מילים מאירות

      לעין פנס אפלולי. "

       

       

      יופי של שיר , דימויים נפלאים ..

       

       

      תודה ..

        23/5/10 20:53:

      מתחת לפנס בהבטה על

      הסובב והירח התובנות מחלחלות

      להתבהרות מאוחרת אך מפוקחת.

      כתיבתך נהדרת ומהנה.

      תודה.

       

        23/5/10 20:46:

      אהבתי.

      טלי*

        23/5/10 20:14:
      דברים מופלאים קורים על ספסל תחת ירח וכוכבים :)
        23/5/10 19:45:

      התבהרות מאוחרת
      ודאי מאוחרת
      הן שיקר הוא לעצמו
      סיבוב מלא סביב השמש

       

      וכעת, התבהרות מאוחרת
      עת התפקחות...

      אהבתי את התובנה הזו שהמוצאה
      שנמצאה
      על ספסל שאיבד שלב....

        23/5/10 19:42:

      טוב עשית - לפעמים יש צורך בהתבהרות מאוחרת

      אכן פנים רבות לאהבה

        23/5/10 19:33:
      המילים מחפשות תשובות לאור הכוכבים, מלמדות על תיקווה לאהבה, שלה מספר פנים. גם אם עיניה לא ישיבו לקריאה, יש במוכנות הזו נחמה. שיר נפלא.

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין