כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אוסף הצפרדעים המופלא והמאכזב ?!

    90 תגובות   יום ראשון, 23/5/10, 21:54

    אוסף הצפרדעים המופלא והמאכזב  ?!

     

     

    בחיים שלי, אף פעם, לא ראיתי מישהו מאוכזב יותר ממשהו, וספציפית מאוסף הצפרדעים שלי, שהיה לי אז בימים ההם לגאווה רבה. זה היה בלתי ייאמן עד גבול המעורר חיוך, בזווית הפה כזה, אתם יודעים.

    אז לתחילת שבוע משהו עם טוויסט של הומור....

     

     

    תחילתו של עניין ביצר האספנות שלי.  

    עוד כילדה הייתי אוספת ככולם : זהבים, בולים, חתיכות צמר, ג'ולות, וכל מיני שטויות שאז היה מודרני לאסוף.

    אח"כ בבגרותי זה לא "עבר" לי כל כך מהר, והתחלתי משום מה, לאסוף מיניאטורות של צפרדעים.

     

    צפרדעים מכל העולם, מכאן, מכל סוג שהוא, בכל מקום שהייתי חיפשתי צפרדעים.

    אהבתי אותן כי מלבד אהבתי לבעלי חיים, גם אז הייתה בי כנראה חיבת יתר למכוערים ולפחות מקובלים ביניהם, ואלה הקסימו אותי בהרבה דברים. גם היום קול הקרקור שלהן משרה עלי קסם.   

    יש דרך אגב מסעדה בשרון שבכניסה שלה יש שם תעלות מים עם צמחיה וכל פעם שנכנסים סועדים ומבקרים כל הצפרדעים פוצחות בקרקורים כאילו קבלת פנים כזו, משעשע ובעיני נעים ואטרקטיבי. 

     

     

    אז בימים הטובים של האוסף היו לי איזה 100 או יותר צפרדעים מהעולם מהארץ מכל הסוגים והמינים, זולות, מצחיקות, איכותיות, מפוסלות, וכד'. באותה תקופה כשהאוסף היה בשיאו יצאתי עם גבר גרוש+ילד, והיו לי חששות ממפגש אתו ועם המשפחה ככל שהיחסים התקדמו.

     

    חששתי אך החלטתי ביני לבין עצמי על דרך פעולה.  מסתבר שכל כך הצלחתי, שגם הילד וגם המשפחה אהבו אותי מאד, עד כדי כך, שבסופו של דבר, הגבר עצמו נלחץ מזה.....

     

    בדיעבד זה היה נראה לי אבסורד, כי בחיים שלי לא חשבתי שיקרה כזה דבר, שהם כל כך יקבלו אותי, במיוחד הילד. כשנפרדנו, כאב לי לא פחות בשל העובדה שלא אראה את הילד הזה, די התחברנו שנינו. 

     

    אביו ציין לו שאני אוהבת בעלי חיים, ויום אחד כשהילד שמע שיש לי בבית אוסף צפרדעים מאד התלהב והפציר באביו שיבואו לבקר אותי (עוד סיבה, הוא כל הזמן רצה לבקרני) לראות את האוסף.

     

    אז יום אחד הם באו שניהם לבקר. נכנסו, הילד באמצע החדר עם ידיו על מותניו קצר רוח, בלי גינוני נימוס בכלל (ואני מתה על זה) דורש לדעת : אז איפה הצפרדעים?

     

    הובלתי אותם עם חיוך לאמבטיה, שם היו על מדפים, ובכל מקום אפשרי המוני מיניאטורות של צפרדעים.... 

    תגובת הילד הכתה אותי בהלם ואלם:  הוא היה מאוכזב במידה בלתי תיאמן - שאלה לא צפרדעים חיות, והיה על סף בכי כזה אבל החזיק את עצמו.

    נזכרתי שאמרתי לו יש לי אוסף צפרדעים, ולא יש לי אוסף מיניאטורות של צפרדעים. לרובנו זה היה ברור מאליו, הרי גם אי אפשר טכנית (וגם אין תנאים) להחזיק בבית צפרדעים...אך לא לילד. 

     

    מאז, משום מה, אבד חינו של האוסף גם בעיני, ושככה ההתלהבות. האמת, גם די מכביד לתחזק ולנקות אוסף כזה בתוך האמבטיה כל הזמן, ובהמשך שמרתי את המיוחדות והנדירות יותר, ואת השאר חילקתי.

     

    אולי משום כך, במיוחד מאז, אינני רואה טעם באוספים של כאילו, ובודאי לא של פוחלצים אלה בכלל מעררים בי חלחלה, וגם לא מוצרים עם אברי גוף של בעלי חיים (עור, עור נחש, שיקויים מקרנים, פרווה), אין תחליף לבעל החיים במציאות כשהוא חי, אי אפשר לעולם לחקות יצירה של הטבע.

    במשך השנים גם הפסקתי לאכול אותם (בעלי חיים), אוהבת אותם בחיים, גם צפרדעים

     

    הקריקטורה מכאן 

     

    לצפרדע דרך אגב יש תפקיד אקולוגי חשוב.  הן אוכלות חרקים ויתושים,

     

    כשהן נכחדות או נעלמות באזור מסוים זה סמן בולט ומיידי למשהו לא תקין, הן הראשונות שמגיבות לרעלים, לזיהומים, הרבה לפני שמרגישים זאת על האדם.

     

    עלי בכלל, עד היום הן מהלכות קסם, אולי בגלל הסיפורים על הנסיך צפרדע...

     

     

       

    ראיתי את הכתבה (שפרטיה בהמשך), את העובדה שגילו סוג חדש של צפרדע, את המראה המוזר שלה, והוקסמתי, וגם נזכרתי באוסף שהיה לי, ובילד הזה.

     

    מעניין אם כיום כשגדל הוא אוהב בעלי חיים, צפרדעים, אם יש בו עדיין אותו קסם שהיה, ואיזה אדם הוא היום.  

     

     

    nrg מעריב "צפרדע ושמה פינוקיו" (17.5.2010)

     

    כמעט במקרה גילתה באינדונזיה חבורת חוקרים מין חדש של צפרדע. לצד ארבע רגליים וגוף ירוק לצפרדע הזו יש גם אף ארוך

     

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/108/227.html?hp=1&cat=459

     

     

     התמונה לקוחה מתוך הכתבה במעריב והיא של איי-פי

      

     

     

     

     

     

    נ.ב.

    מהחברה  carrieation  (תודה) קיבלתי זה עתה את הלינק הזה כאן המספר על ה"קרפדה" סוג אחר של "בת דודתה הקרובה" של הצפרדע (בעיני זה כמעט אותו דבר) שניתן לקבל ממנה אזהרות לגבי ....תקראו...

    ועוד סוג חדש שנתגלה כאן

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (90)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/6/10 08:42:


      את מקסימה, מקסימה, מקסימה!!!!!!!!!

      זאת מתנה ממני:

      תמונות שצילמתי בחצרי

      http://savta.livejournal.com/658243.html?mode=reply

       

        30/5/10 17:55:

      כמה מוזר. גם אני אוספת צפרדעים והגעתי לכמויות נכבדות. זה היה קטע ממש אובססבי עד שהגיעה ילדה לחיי. מאז הבנתי שהצפרדעים שבירים ואי אפשר לבכות על כל צפרדע שנשברה.

      בין השאר היו לי גם 2 צפרדעי מים אמיתיות לגמרי שמתו להן לאחר שנתיים והשאירו אותי עצובה ביותר.

      למרות שאני כבר לא אוספת אותן, נשארה לי לגמרי פינה חמה לכל ירוק. במיוחד כשראיתי בחו"ל סט כלי אוכל וקפה מפורצלן כשעל כל צלחת יושב לו צפרדע שונה. לא. לא קניתי. לא היה לי כסף לזה אבל הייתי מרותקת לסט הזה לפחות שעה.

        26/5/10 23:14:

      צטט: הטבחית 2010-05-26 20:45:15

      גיסתי אומרת צפרדע ירוקה  בכל פעם שאני מחמיאה לילדיה נגד עין הרע כזה עד שקניתי לה צפרדע מעץ והיא התחילה אוסף משעשע עניין האוספים והאגרנות למזלי לא נדבקתי בחיידק *

      היי, רגע....לאן הלכת?

      צפרדע מעץ ? אוהבת את הרעיון, איפה קנית לה?  יש כתובת? אני רוצה לראות דברים שלהם....

      חוץ מזה לגבי הדבקות בחיידק האוספים, עדיין יש זמן, אולי תדבקי בסוף....:-)

       

        26/5/10 23:12:

      צטט: oframon 2010-05-26 12:12:15

      הייתי שמחה לכמה מקרקרות בחצר ביתי אבל לצערי אצלי כל דבר שזז הופך ז"ל בגלל החתולים...פוסט מתוק וירוק...דרך אגב אני אוהבת את הארסיות מהאמזונס יש להם יופי של צבעים

       

      גם אני.

      כמה שהן יפות, הא?

        26/5/10 23:10:

      צטט: * אילת השחר סבתא 1 2010-05-25 22:22:18

      כוכב צפרדעי לפוסט מיוחד ומלמד. תודה שהזמנת אותי. השם צפרדע הוא גונז בתוכו סוד... צפר   דע ... דעה. הקירקור שלהם מספר סיפורים ואירועים המתרחשים בו זמנית, ממרחקים עצומים. בשירת הבריאה - המיוחס  לדוד המלך ולשלמה בנו, צפרדע שרה להקדוש ברוך הוא: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

      אכן הצפר-דע... היא מיוחדת במינה בעולמם של החיות. והרי לך מעט מאוסף הצפרדעים...

       

       

      וואלה,

      תגובתך והתמונות מדהימה, תודה, אהבתי.

       

        26/5/10 23:04:

      צטט: איזמרגד 2010-05-25 12:19:52

      אחלה של פוסט על צפרדעים.. אני מחכה לאזה צפרדע שיהפוך לנסיך. השקעת בפוסט הזה. כרגיל . משקיענית. אהבתי.*

      תודה, נעלמת קצת, חסרת לי :-)

      אל תחכי לצפרדע שיהפוך לנסיך, כי הוא יודע את זה ובכוונה נשאר צפרדע, ברגע שבאמת לא יהיה כבר אכפת לך אם הוא נסיך או צפרדע ותאהבי אותו ממש בכל לבך ואודך, תראי, מהר מאד הוא ייהפך לנסיך.

      פטנט כזה...


        26/5/10 23:01:

      צטט: קולורבי הינשוף 2010-05-25 07:56:31

      ממש פסוט יפה. תודה. והפתרון זה לא הביא לילד כמה צפרדעים וחס וחלילה לא לקחת אותו למסעדה צרפתית

       

       

      יפה אמרת !

       

        26/5/10 22:59:

      צטט: המספרית 2010-05-24 23:56:33

      אני מכירה מישהי שאוספת פרות, ואחת שאוספת ינשופים...(מיניאטורות,לא הדבר החי)

      אני, לעומת זאת, יכולה רק להתגאות באוסף ספרי אגאתה כריסטי...

      * אלומה

      אוסף מכובד ביותר.

      נחמד שהיא אוספת פרות, יש לה מכל העולם? על אוסף ינשופים שמעתי, על פרות טרם....

      יש מצב לתמונה של לפחות חלק מהאוסף או של המובחרות ביניהן?

        26/5/10 22:57:

      צטט: RonArzi 2010-05-24 23:46:14

      לפני יומיים אני מפרק באלה חציר כשלפתע מקפצת בין קני החציר צפרדע שחורה (כאן הן שחורות).

      בעדינות אני מנסה להזיז אותה מהאזור שבו פעלתי עם קלשון. עוד רגע ונעלמה.גם מ' פגשה אותה.הבעתי דעה שהחקלאי שכבש את הבאלה בקייץ שעבר כבש גם את הצפרדע. נורא? יכול להיות. תלוי מאיזה נקודת מבט. לדעתי שרדה את החורף הקר עמוק בתוך הבאלה בין שכבות החציר המבודדות ומחממות.עפ"י מ' לא כך אלא שרדה את החורף בשינה בתוך האדמה מתחת שכבות השלג המבודדות ומחממות.תשובה? לא יודע - ובכל זאת סוביקטיבי

       

       

      איזה יופי, תודה רון

      עדיין לא ראיתי ולא שמעתי על צפרדעים שחורות, תביא עוד תמונות?

      אוהבת רוצה לראות עוד

        26/5/10 22:53:

      צטט: 2btami 2010-05-24 23:45:26

      אחלה סיפור בונבונה, עם טויסט של עצב...צפרדע היא חיה כל כך מצחיקה שבא לי לבכות כל פעם שאני רואה אותה.

      ראשנים אלה התינוקות הכי משונים לדעתי בכל העולם כולו. כל רגע צומח להם איבר אחר.הקול שלהם ממש מגניב, במיוחד שהם חרישיים כאלה, ופתאום בוקע להם הקירקור הזה. בחושך.המגע שלהם הכי קרוע , כי אי אפשר להחזיק הן מחליקות לך מהיד בספלאץ' כזה.והתנועה שלהם פשוט מחרפנת, כי פתאום משתלחנות להם שתי רגליים ארוכות כאורך הגלות ממתחת לבטן. אבל הכי הכי אני שרופה על הפרצוף שלהן. מין חיוך ניצחי שפוך עליו, כזה קבוע, כזה שקט,

      עד ש

      כהבזק של רשף אור - משתלחת לה לשון  (לא ברור איפה היא מאכסנת כזה אורך)ובמהירות הבזקלפני שאמרת ג'ק

      לא ברור בכלל מה קרה.היה זבוב?יתוש? גויאבה?

      לא ברור בכלל.

      יאללה שלך, משהו את !

      גם שיש לך טוויסט עצב ההומור אינו עוזב אותך...

      גואיבה....שוב הרסת אותי מצחוק

        26/5/10 22:50:

      צטט: איריס8 2010-05-24 23:05:55

      סיפור מתקתק ומקרקר יש משהו באוסף: כשאתה אוסף זה נראה נורא חשוב ופתאום ברגע אחד זה מאבד את חינו.

      ככה זה בחיים! מקסים הפוסט!

       

      תודה חברה.

      אכן כך הוא, ככה זה לפעמים בחיים. פתאום ברגע אחד משהו שהיה חשוב מאבד משמעות, ואינך בטוחה בכלל למה ואיך זה קרה....

        26/5/10 22:49:

      צטט: .רות המואביה 2010-05-24 22:38:18

      איזה מאמי של פוסט.

      יש לי חברה שיש לה אוסף של צפרדעים.

      *funscrape.com

       

      הרסת אותי עם התמונה הזו, אי אפשר שלא לחייך בגללה.

      ומה לגבי האוסף צפרדעים של חברה שלך?

      תספרי וככה תשאירי אותנו עם הלשון בחוץ?

      מה עם כמה תמונות ?

      אה?

        26/5/10 20:45:


      גיסתי אומרת צפרדע ירוקה  בכל פעם שאני מחמיאה לילדיה

      נגד עין הרע כזה

      עד שקניתי לה צפרדע מעץ והיא התחילה אוסף

       

      משעשע עניין האוספים והאגרנות

      למזלי לא נדבקתי בחיידק *

       

       

       

       

        26/5/10 14:56:

      צטט: tamareli 2010-05-24 21:31:09

      יקירה,

      חייכתי....החזרת אותי אי אילו שנים לאחור. בית הילדים בקיבוצי היה רקוב מאד לבריכות הדגים ולתעלות שמובילות את המים אליהן. הקיקורים היו מוזיקת רקע קבועה לפני השינה. כשבגרנו ועברנו לשכבת נעורים היה שקט מידי, הקירקורים היו חסרים  :-) כוכב ענק.

      נכון,

      מעולם לא הבנתי איך אפשר שלא לאהוב אותן או לא לאהוב קרקורים כאלה.

      גם הקולות של העורבים שהם למעשה קרקורים פחות רכים, יותר צורמניים גם אותם אני אוהבת :-)

       

        26/5/10 14:54:

      צטט: svenup47 2010-05-24 19:32:51

      באזור שאמא שלי גרה היו צפרדעים ירקרקות ונחמדות והכלבה שלי קיפצה אחריהן

      אבל חסרי הלב והמודעות האלו הדבירו אותם ' לא ממש שאלו מי בעד ומי נגד ' אט אט נעלמו

      הצפרדעים ואיתן הקירורים ' חבל דווקא אהבתי אותם

      כשצפרדעים נעלמות זה עצוב, וזה אומר הרבה מבחינה אקולוגית. לא צריך ל"הדביר" (שם מכובס להרג)  אותן הן לא מזיקות, כמובן בהנחה שאין אלה הזן הרעיל. כאלה לרוב אין כאן

       

        26/5/10 14:52:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-05-24 16:57:41

      ואני כילדה אהבתי ראשנים הם שחו בשלולית ענק ליד הבית וגדלו לצפרדעים קטנות וקופצניות

      פוסט חמודדדד(:

      תודה

        26/5/10 12:12:

      הייתי שמחה לכמה מקרקרות בחצר ביתי אבל לצערי אצלי כל דבר שזז הופך ז"ל בגלל החתולים...פוסט מתוק וירוק...דרך אגב אני אוהבת את הארסיות מהאמזונס יש להם יופי של צבעים
        25/5/10 22:22:


      כוכב צפרדעי

      לפוסט מיוחד ומלמד.

      תודה שהזמנת אותי.

       

      השם צפרדע הוא גונז בתוכו סוד...

      צפר   דע ... דעה.

      הקירקור שלהם מספר סיפורים ואירועים המתרחשים בו זמנית,

      ממרחקים עצומים.

       

      בשירת הבריאה - המיוחס  לדוד המלך ולשלמה בנו,

      צפרדע שרה להקדוש ברוך הוא:

      "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

       

      אכן הצפר-דע... היא מיוחדת במינה בעולמם של החיות.

       

      והרי לך מעט מאוסף הצפרדעים...

       

       

       

       

       

        25/5/10 21:41:

      לאבא שלי יש אוסף צפרדעים מדהים ואף השבוע הבאתי לו צפרדע יפיפיה בעלת כתר מפרובנס
        25/5/10 21:27:


      קרמיט ה * ואני

      שולחים לך *.

        25/5/10 21:17:

      אוהבת גם את הפוסט וגם צפרדעים :)
        25/5/10 17:43:


      בונבוניטה תודה

      אהבתי את הפוסט

       

        25/5/10 15:26:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-05-24 14:47:01

      מקסימונת את.

      מה דעתך על אוסף הצפרדעים שלי?לשון בחוץ 

       

      מקסים, תודה שהבאת, נראה לי אשמור זאת למקרה שאזדקק.

      הבן אדם לעולם לא יכול לדעת מתי הוא יזדקק לתמונת צפרדע הגונה  :-)

        25/5/10 15:24:

      צטט: אלי למה 2010-05-24 13:24:28

      מגיע פירגון לצפרדע. גם בגלל השם הנוראי שנתנו לה וגם בגלל שתמיד אמרו שהיא מכוערת והיא כל כך יפה.

      יש באמת צפרדעים משגעות מבחינת יופי, צבעוניות וגם מוזרות. כמו זו שהבאתי בכתבה  :-)

      והיופי בעיני המסתכל. אני משערת שיש אנשים שהן דוחות אותם.

        25/5/10 15:22:

      צטט: אנה הו 2010-05-24 13:09:06

      חמוד ומקסים. תודה שהבאת, חברתך, אנה

      תודה אנה   {

       

        25/5/10 15:20:

      צטט: talishia1 2010-05-24 11:57:30

      מלכה :) מלכה :)

      Y

       

        25/5/10 15:19:

      צטט: איתן פריד 2010-05-24 11:30:41

      חחח.סיפור אקטואלי עבורי בזמן האחרון. בלעתי כמה צפרדעים..

      אופסי...

      נזכרתי באיזה סטיקר חביב שהיה לי בזמנו (בזמן השיא של האוסף) על המקרר...

      eat a live toad on the morning and nothing worse will happen to you all day long

       

       

        25/5/10 15:15:

      צטט: לקסיס10 2010-05-24 10:41:38

      יש לי באוסף המיניאטורות שלי שתי צפרדעות מצחיקות מהולנד וגם,,,כמה צפרדעים על שתיים    מחכה לנסיך

      שהייתי ילדה הייתי הולכת לשלולית בשדה ועוקבת אחרי הראשנים והצפרדעים

      ומצאת שם נסיכים? את יודעת אם תום וראייה של ילד  Y אפשר למצוא המון דברים :-)  

        25/5/10 15:08:

      צטט: הנריק הצייר 2010-05-24 08:57:27

      לי יש באוסף רק שני צפרדעים

       

       

      תודה הנריק. למה רק?

      וזה לא רק שני צפרדעים, אלא גם פרח  :-)  {

        25/5/10 15:06:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2010-05-24 08:52:07

      עצוב. חבל לי על האוסף שלך. כאילו וויתרת על חלק מעצמך בגלל שמישהו לא ידע להעריך את החלק הזה.

      למה עצוב?

      אל תעצבי ללבך יעל יקרה, לא ממש ויתרתי על האוסף ולא על חלק מעצמי, בודאי לא בשל מקרה חביב זה. כנראה שזה כבר התבשל אצלי כמה זמן, אחרת המקרה הזה לא היה מוציא את התוצאה הזו...

      וזה בסדר, אינני מוותרת בקלות על חלקים ממני.

      עדיין יש לי חלק קטן מאד מהאוסף הזה עם המיוחדות שבינהן.

      עכשיו חייכתי אותך בחזרהs

        25/5/10 15:03:

      צטט: מישקה הנמר 2010-05-24 08:36:54

      רגוע  מקסים , ואפילו לי יש  אוסף קטן של היצורים הירוקים האלה.

      הכל מאז שהייתי פעם חודש בדן האג וליד המלון שלי היה פאב שכונתי מקסים "לה גרנוויל" (הצפרדע ,בצרפתית) ולהם היה אוסף מקסים של צפרדעים מכל מיני גדלים ומכל מיני חומרים. ,התאהבתי.

      עושה מצב רוח טוב.

      תודה

      ואיך אפשר שלא להתאהב?  J

        25/5/10 15:01:

      צטט: ד-ארט 2010-05-24 08:17:22

      צפרדעת אותי בסיפור הזה.

       

      J

        25/5/10 14:54:

      צטט: d.double you 2010-05-24 07:56:27

      כשהייתי ילדה, אימי עבדה במעבדה, היו שם צפרדעים  (את בטח לא רוצה לדעת למה) וקיבלתי אחת ירוקה קטנה וחמודה. אני עדיים זוכרת את התחושה שלה בתוך היד שלי. יום אחד נעלמה לי, לא הבנתי לאן חיפשתי בבית בחצר בכל מקום, עד ששמעתי  מהחדר של הורי קולות זעם, היא נכנסה לתוך הנעל של אבא שלי, שממש לא התפעל כשהכניס את רגלו פנימה כדי ללכת לעבודה.. 

      L

       

        25/5/10 14:53:

      צטט: dannychn 2010-05-24 07:54:07

      פוסט חמוד מאוד, כתוב מאוד יפה.

      והנה ציטוט על צפרדע מהסיפור "צפרדע קוּן מציל את טוקיו" מתוך הספר "ריקוד האדמה" של הַרוּקי מוּרַקַמי :"כאשר חזר קַטַגירי לביתו חיכה לו שם צפרדע דכר ענקי. מבנה גופו של הצפרדע היה חסון, וכשעמד על רגליו האחוריות עלה גובהו על שני מטרים. קטגירי הרזה, שגובהו לא הגיע אפילו למטר ושישים סנטימטרים, עמד נפעם לנוכח גודלו המרשים של הצפרדע.'אנא קרא לי צפרדע קוּן' אמר הצפרדע בקול ברור וחזק".

      תודה

      ומה בכללי כזה התוכן של הספר?

      יש תמונות של הדמויות עליהן דיברת?

      אשמח לראות   J

       

        25/5/10 14:50:

      צטט: yochi2323 2010-05-24 07:30:50

      סיפור חמוד
      אני יכולה לתאר לעצמי את האכזה של הילדון שראה שהצפרדעים אינן חיות...
      במיוחד בשבילך צילום של צפרדע מאוד מיוחדת
      שצילמתי בדלתא של האוקוונגו

      תודה חברה, אוהבת את התמונות שלך. גם זוכרת את הדלתא של האוקוואנגו...זוכרת את הסירות שם שנקראות "מאקורו"? יש לי עדיין תמונה אתן.... :-)

        25/5/10 14:42:

      צטט: 12תמיר12 2010-05-24 06:41:34

      מאוד אהבתי את הסיפור אנחנו עושים עוול לצפרדעים ,וחוץ מיזה מה עם האוסף שלך האם נשאר משהו או שהכל הלך לאיבוד עם השנים.

      תודה תמיר.

      בוודאי שנשאר שריד של אוסף, כתבתי בפירוש שנשארו המיוחדות מבינהן. והשאר לא הלכו לאיבוד בכלל, הן ניתנו באהבה רבה בזמנו לאנשים שרצו בהן. J

        25/5/10 14:31:

      צטט: ug511 2010-05-24 06:12:23

      פוסט משגע .אני חושבת שלא ראיתי צפרדעים כבר הרבה מאוד זמן .והשם שלי הוא אילנית  שלמעשה זאת צפרדע קטנטנה דביקה .(רע מאוד שאניי לא בקשר עם בני משפחתי ׂ).שבווע טוב אילנית 

      וואי, איזו הקבלה לשם. אני אוהבת אילניות....:-)

      תודה, שמחה שאהבת.

      את יודעת, זה שלא רואים כבר צפרדעים, שזה הפך למראה נדיר אומר משהו

        25/5/10 14:27:

      צטט: The light, 2010-05-24 06:09:34

      איפה הנסיך איפה?*

      בדיוק באותו מקום איפה שהנסיכה.....

      באגדות ובדימיון הפרוע    J

        25/5/10 14:14:

      צטט: הדב מהיער 2010-05-24 05:50:35

      אולי אין כאן סיפור על נסיך שהיה צפרדע, או על צפרדע שהיה נסיך, אבל יש כאן סיפור נחמד ומחוייך.

       

      שמחה שחוייכת   J

       

        25/5/10 14:12:

      צטט: ענבל ר נקש 2010-05-24 05:49:22

      סיפור מקסים! אני מקווה שהוא עדיין אוהב חיות. 

      תודה, לא בטוחה בכך. מהנסיון לפי איך ומה שגדל זה לא חינוך בכיוון, אבל אי אפשר לדעת.

      תראי איך אני יצאתי... J

        25/5/10 14:09:

      צטט: עiפר 2010-05-24 04:43:36

      בכל פורים אני מתחפש לצפרדע  ומצפה...

      אז אולי במקום זה בפורים תנסה לחפש מישהי בתחפושת של נסיכה?   {

        25/5/10 13:22:

      צטט: אילנה סמייל 2010-05-24 00:49:26

      לצפרדעים שמות נתת?

      לא....:-(

      אם היו חיות כמובן שהייתי נותנת...:-)

        25/5/10 12:19:

      אחלה של פוסט על צפרדעים..

      אני מחכה לאזה צפרדע שיהפוך לנסיך.

      השקעת בפוסט הזה.

      כרגיל .

      משקיענית.

      אהבתי.*

        25/5/10 10:55:

      צטט: יעל פריאל 2010-05-24 00:24:10

      היי בון בון, מה שנקרא פוסט לשעת ליל זעירה.   ובכן כמו זו שהגיבה לך למעלה, לי יש כמה מיניאטורות של פילים,

      לא יוצאת מגידרי, אבל אם פוגשת בפיל נחמד בסביבה, שאפו מורם אל על (ייתכן שאני חובבת סנובים או שמא אני סנובית בלתי החלטי ?!) אני מייד מכניסה אותו לביתי. ולגבי הצפרדעים יש לי שתיים נחמדות מפוסלות באמבטייה ושניים נחמדות בבית השימוש. אפרופו אוספים, יש לי חברה שאוספת במלוא המרץ, כבר שנים ינשופים. מכל העולם, מכל הבא ליד. דווקא יפה להביט, כל אחד עם האופי היחודי לו. ליל מנוחה בון בון שלי ותודה לשלל תגובותייך הנמרצות בפוסטי רגוע    נשיקה ממני.

       

      אני מאד מאד אוהבת גם ינשופים וגם מה שקוראים ציפורי טרף, יש בהם הוד וקסם מהמם.

      יש לי גם כמה פילים, עם אף למעלה למטה, מה חשוב....העיקר פילים...

      קראת את הסיפור שלי על הפיל בגן החיות, אז כשהייתי עדיין קטנה ועדיין הלכתי למקום כזה..?

      תשמעי, אני מבינה אותך, קשה לומר לא לא לפיל ולא לצפרדע.... :-)

        25/5/10 10:48:

      צטט: אילנה ינובסקי 2010-05-24 00:20:57

      אני נזכרת שאחד ממחזרי הביט באוסף הצפרדעים הלא גדול שלי הגיע למחרת עם צפרדע עטוף למשעי וכתב: כמה צפרדעים עוד תנשקי   כדי למצוא נסיך :-)

      אוי איזה בחור מקסים. צריך להיות משהו כדי לעשות את זה.

      הוא אכן היה כזה?

      הסקרנות הנשית..you know.  :-)

       

        25/5/10 10:45:

      צטט: טונקס 2010-05-24 00:20:37

      תשמעי את באמת משהו. קסם של סיפור ואני בכלל לא מתפלאה שהילד אהב אותך. בכלל, יש דמיון בין ילדים לחיות, לכן אנשים שאוהבים חיות הרבה פעמים גם אוהבים ילדים. לי יש אוסף של חתולים, כי אנשים החליטו שאם יש לי חתולים חיים צריך גם להביא לי חתולים דוממים, ואין ספק שהם הרבה פחות נודניקים.

      הסיפור הזה הזכיר לי, כשהייתי בת חמש או שש הזמינו אותנו שכנים שלנו, שעברו דירה, לבוא לבקר בדירתם החדשה, והזכירו שלקחו כלב. אני זוכרת איך חיכיתי לביקור הזה בגלל הכלב (לנו לא היה), ולא אשכח את האכזבה המרה כשהגענו ובעלת הבית אמרה בטון נחרץ, שהכלב סגור באמבטיה כדי ש"הילדה לא תפחד". כמה שניסיתי להסביר שאני לא מפחדת - אך אחד לא הקשיב לי.

      אני הולכת לישון עם חיוך, כמו שרצית 

      כן, יש בהחלט קשר. ילדים ולהבדיל בעלי חיים כנים אמיתיים פחות "מקולקלים", ובכלל יש בהם את הקסם שלהם.

      כשאני רוצה חוות דעת אמיתית כנה על משהו חיצוני או דברים קטנים פשוטים אני אוהבת לשאול ילד קטן, ולרוב ילד שלא מכיר אותי. תענוג לפעמים איזה תשובות מקבלים... :-)

      אם חייכתי אותך לפני השינה אני שמחה.

        25/5/10 10:41:

      צטט: נהר גועש 2010-05-23 22:05:37

      איזה פוסט חמוד וצפרדעי.. אגב, אצל בעלי בבית הוריו אספו תמיד פילים.. קצת קשה לאסוף פילים אמיתיים

      ראשון, סתחתיין...  :-)

      אה, שכחתי...יש לי גם כמה פילים...אחרי כל הנסיעות לאפריקה איך אפשר בלי?

      למען האמת פיל זה בעל החיים הראשון שאהבתי כתינוקת, תמיד אהבתי אותם. זה בעל החיים הראשון שבכלל הכרתי, תמיד הוא הקסים אותי.

        25/5/10 07:56:
      ממש פסוט יפה. תודה. והפתרון זה לא הביא לילד כמה צפרדעים וחס וחלילה לא לקחת אותו למסעדה צרפתית
        24/5/10 23:56:


      אני מכירה מישהי שאוספת פרות, ואחת שאוספת ינשופים...(מיניאטורות,לא הדבר החי)

      אני, לעומת זאת, יכולה רק להתגאות באוסף ספרי אגאתה כריסטי...

      *

      אלומה

        24/5/10 23:49:


      שזה באמת פוסט קוואקיי

       

      מרענן בכל אופן :))

        24/5/10 23:46:

      לפני יומיים אני מפרק באלה חציר כשלפתע מקפצת בין קני החציר צפרדע שחורה (כאן הן שחורות).

      בעדינות אני מנסה להזיז אותה מהאזור שבו פעלתי עם קלשון. עוד רגע ונעלמה.

      גם מ' פגשה אותה.

      הבעתי דעה שהחקלאי שכבש את הבאלה בקייץ שעבר כבש גם את הצפרדע. נורא? יכול להיות. תלוי מאיזה נקודת מבט. לדעתי שרדה את החורף הקר עמוק בתוך הבאלה בין שכבות החציר המבודדות ומחממות.

      עפ"י מ' לא כך אלא שרדה את החורף בשינה בתוך האדמה מתחת שכבות השלג המבודדות ומחממות.

      תשובה? לא יודע - ובכל זאת סוביקטיבי

       


       
        24/5/10 23:45:

       

      אחלה סיפור בונבונה, עם טויסט של עצב...

       

      צפרדע היא חיה כל כך מצחיקה שבא לי לבכות כל פעם שאני רואה אותה.

       

      ראשנים אלה התינוקות הכי משונים לדעתי בכל העולם כולו. כל רגע צומח להם איבר אחר.

       

      הקול שלהם ממש מגניב, במיוחד שהם חרישיים כאלה, ופתאום בוקע להם הקירקור הזה. בחושך.

       

      המגע שלהם הכי קרוע , כי אי אפשר להחזיק הן מחליקות לך מהיד בספלאץ' כזה.

       

      והתנועה שלהם פשוט מחרפנת, כי פתאום משתלחנות להם שתי רגליים ארוכות כאורך הגלות ממתחת לבטן. 

       

      אבל הכי הכי אני שרופה על הפרצוף שלהן. מין חיוך ניצחי שפוך עליו, כזה קבוע, כזה שקט,

       

      עד ש

      כהבזק של רשף אור - משתלחת לה לשון  (לא ברור איפה היא מאכסנת כזה אורך)ובמהירות הבזק

      לפני שאמרת ג'ק

      לא ברור בכלל מה קרה.

      היה זבוב?

      יתוש?

      גויאבה?

       

      לא ברור בכלל.

        24/5/10 23:05:

      סיפור מתקתק ומקרקר

      יש משהו באוסף: כשאתה אוסף זה נראה נורא חשוב ופתאום ברגע אחד זה מאבד את חינו.

      ככה זה בחיים!

      מקסים הפוסט!

       

        24/5/10 22:38:

      איזה מאמי של פוסט.

      יש לי חברה שיש לה אוסף של צפרדעים.

      *funscrape.com

        24/5/10 21:31:


      יקירה,

      חייכתי....החזרת אותי אי אילו שנים לאחור.

      בית הילדים בקיבוצי היה רקוב מאד לבריכות הדגים

      ולתעלות שמובילות את המים אליהן.

      הקיקורים היו מוזיקת רקע קבועה לפני השינה.

      כשבגרנו ועברנו לשכבת נעורים היה שקט מידי,

      הקירקורים היו חסרים  :-)

      כוכב ענק.

        24/5/10 19:32:

       

      באזור שאמא שלי גרה היו צפרדעים ירקרקות ונחמדות והכלבה שלי קיפצה אחריהן

      אבל חסרי הלב והמודעות האלו הדבירו אותם ' לא ממש שאלו מי בעד ומי נגד ' אט אט נעלמו

      הצפרדעים ואיתן הקירורים ' חבל דווקא אהבתי אותם

      שונאת צפרדעים

      לי היו תוחלעי משהי שאגב היום הן מגעילות אותי |(:

        24/5/10 17:04:

       

      סיפור חמוד*

        24/5/10 17:00:

      בונבוניטה

      ת ו ד ה

       

       

        24/5/10 16:57:


      ואני כילדה אהבתי ראשנים

      הם שחו בשלולית ענק ליד הבית וגדלו לצפרדעים קטנות וקופצניות

      פוסט חמודדדד(:

        24/5/10 15:58:

      חייכת אותי :)
        24/5/10 14:47:

      מקסימונת את.

      מה דעתך על אוסף הצפרדעים שלי?לשון בחוץ

       

        24/5/10 14:26:

      LIKE
        24/5/10 13:24:

      מגיע פירגון לצפרדע. גם בגלל השם הנוראי שנתנו לה וגם בגלל שתמיד אמרו שהיא מכוערת והיא כל כך יפה.
        24/5/10 13:09:

      חמוד ומקסים.

      תודה שהבאת,

      חברתך, אנה

        24/5/10 12:20:

      צטט: הנריק הצייר 2010-05-24 08:57:27


      לי יש באוסף רק שני צפרדעים

       

      .

       

       

      ?

        24/5/10 11:57:
      מלכה :) מלכה :)
        24/5/10 11:30:

      חחח.סיפור אקטואלי עבורי בזמן האחרון. בלעתי כמה צפרדעים..
        24/5/10 10:41:


      יש לי באוסף המיניאטורות שלי שתי צפרדעות מצחיקות מהולנד

      וגם,,,כמה צפרדעים על שתיים    מחכה לנסיך

       

      שהייתי ילדה הייתי הולכת לשלולית בשדה ועוקבת אחרי הראשנים והצפרדעים

        24/5/10 08:57:


      לי יש באוסף רק שני צפרדעים

       

      .

       


      עצוב. חבל לי על האוסף שלך. כאילו וויתרת על חלק מעצמך בגלל שמישהו לא ידע להעריך את החלק הזה.
        24/5/10 08:36:


      רגוע  מקסים , ואפילו לי יש  אוסף קטן של היצורים הירוקים האלה.

      הכל מאז שהייתי פעם חודש בדן האג וליד המלון שלי היה פאב שכונתי מקסים "לה גרנוויל" (הצפרדע ,בצרפתית) ולהם היה אוסף מקסים של צפרדעים מכל מיני גדלים ומכל מיני חומרים. ,התאהבתי.

      עושה מצב רוח טוב.

        24/5/10 08:19:

      קוואק קוואק :)
        24/5/10 08:17:
      צפרדעת אותי בסיפור הזה.
        24/5/10 07:56:

      כשהייתי ילדה, אימי עבדה במעבדה, היו שם צפרדעים  (את בטח לא רוצה לדעת למה) וקיבלתי אחת ירוקה קטנה וחמודה. אני עדיים זוכרת את התחושה שלה בתוך היד שלי. יום אחד נעלמה לי, לא הבנתי לאן חיפשתי בבית בחצר בכל מקום, עד ששמעתי  מהחדר של הורי קולות זעם, היא נכנסה לתוך הנעל של אבא שלי, שממש לא התפעל כשהכניס את רגלו פנימה כדי ללכת לעבודה.. 
        24/5/10 07:54:

      פוסט חמוד מאוד, כתוב מאוד יפה.

      והנה ציטוט על צפרדע מהסיפור "צפרדע קוּן מציל את טוקיו" מתוך הספר "ריקוד האדמה" של הַרוּקי מוּרַקַמי :"כאשר חזר קַטַגירי לביתו חיכה לו שם צפרדע דכר ענקי. מבנה גופו של הצפרדע היה חסון, וכשעמד על רגליו האחוריות עלה גובהו על שני מטרים. קטגירי הרזה, שגובהו לא הגיע אפילו למטר ושישים סנטימטרים, עמד נפעם לנוכח גודלו המרשים של הצפרדע.

      'אנא קרא לי צפרדע קוּן' אמר הצפרדע בקול ברור וחזק".

        24/5/10 07:30:
      סיפור חמוד
      אני יכולה לתאר לעצמי את האכזה של הילדון שראה שהצפרדעים אינן חיות...
      במיוחד בשבילך צילום של צפרדע מאוד מיוחדת
      שצילמתי בדלתא של האוקוונגו
       
       
        24/5/10 07:27:

      מקסים
        24/5/10 06:41:


      מאוד אהבתי את הסיפור אנחנו עושים עוול לצפרדעים ,וחוץ מיזה מה עם האוסף שלך האם נשאר משהו או שהכל הלך לאיבוד

      עם השנים.

        24/5/10 06:12:

      פוסט משגע .

      אני חושבת שלא ראיתי צפרדעים כבר הרבה מאוד זמן .

      והשם שלי הוא אילנית  שלמעשה זאת צפרדע קטנטנה דביקה .

      (רע מאוד שאניי לא בקשר עם בני משפחתי ׂ).

      שבווע טוב

      אילנית 

       

        24/5/10 06:09:

      איפה הנסיך איפה?*
        24/5/10 05:50:

      אולי אין כאן סיפור על נסיך שהיה צפרדע, או על צפרדע שהיה נסיך,

      אבל יש כאן סיפור נחמד ומחוייך.

       

        24/5/10 05:49:

      סיפור מקסים!

      אני מקווה שהוא עדיין אוהב חיות. 

        24/5/10 05:45:

      איזה חומד!!!
        24/5/10 04:43:

      בכל פורים אני מתחפש לצפרדע  ומצפה...
        24/5/10 00:49:

      לצפרדעים שמות נתת?

       

        24/5/10 00:24:


      היי בון בון, מה שנקרא פוסט

      לשעת ליל זעירה.

       

      ובכן כמו זו שהגיבה לך למעלה,

      לי יש כמה מיניאטורות של פילים,

      לא יוצאת מגידרי, אבל אם פוגשת

      בפיל נחמד בסביבה, שאפו מורם

      אל על (ייתכן שאני חובבת סנובים

      או שמא אני סנובית בלתי החלטי ?!) אני מייד

      מכניסה אותו לביתי.

       

      ולגבי הצפרדעים יש לי שתיים נחמדות

      מפוסלות באמבטייה ושניים נחמדות

      בבית השימוש.

       

      אפרופו אוספים, יש לי חברה שאוספת

      במלוא המרץ, כבר שנים ינשופים.

      מכל העולם, מכל הבא ליד. דווקא

      יפה להביט, כל אחד עם האופי היחודי לו.

       

      ליל מנוחה בון בון שלי

      ותודה לשלל תגובותייך הנמרצות בפוסטי רגוע 

       

      נשיקה ממני.

        24/5/10 00:20:

      אני נזכרת שאחד ממחזרי הביט באוסף הצפרדעים הלא גדול שלי

      הגיע למחרת עם צפרדע עטוף למשעי וכתב: כמה צפרדעים עוד תנשקי

      כדי למצוא נסיך :-)

       

        24/5/10 00:20:


      תשמעי את באמת משהו. קסם של סיפור ואני בכלל לא מתפלאה שהילד אהב אותך. בכלל, יש דמיון בין ילדים לחיות, לכן אנשים שאוהבים חיות הרבה פעמים גם אוהבים ילדים. לי יש אוסף של חתולים, כי אנשים החליטו שאם יש לי חתולים חיים צריך גם להביא לי חתולים דוממים, ואין ספק שהם הרבה פחות נודניקים.

       

      הסיפור הזה הזכיר לי, כשהייתי בת חמש או שש הזמינו אותנו שכנים שלנו, שעברו דירה, לבוא לבקר בדירתם החדשה, והזכירו שלקחו כלב. אני זוכרת איך חיכיתי לביקור הזה בגלל הכלב (לנו לא היה), ולא אשכח את האכזבה המרה כשהגענו ובעלת הבית אמרה בטון נחרץ, שהכלב סגור באמבטיה כדי ש"הילדה לא תפחד". כמה שניסיתי להסביר שאני לא מפחדת - אך אחד לא הקשיב לי.

       

      אני הולכת לישון עם חיוך, כמו שרצית 

        23/5/10 22:05:


      איזה פוסט חמוד וצפרדעי..

       

      אגב, אצל בעלי בבית הוריו אספו תמיד פילים..

      קצת קשה לאסוף פילים אמיתיים

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין