מעיין הנעורים זרק עלי כמה טיפות....

בוקר שבת מנומנם מתנער לאט לאט ממני כשהתרגשות של ילדים מתחילה לנקר בעורף שלי

על השולחן מעטפה בתוכה כרטיס, על הכרטיס כתוב METALLICA-GOLDEN RING

אחר הצהריים של שרב מגיע מביא איתו את התחושה של הנעורים

ג'ינס שחור, חולצה שחורה

כבר שנים שלא שמתי עדשות מגע עכשיו אני דוחף את הסיליקון הזה לעיניים

הרי אי אפשר ללכת למטאליקה עם משקפיים, את זה כבר למדתי ב-93' כשנזרקתי לפארק הירקון עם עוד 70 אלף איש

ב-93' עם פרצוף מחוצ'קן אבא הקפיץ אותי

ב-99' עם קוביות בבטן ושיזוף צבאי לקחתי לו את האוטו ונסעתי עם החבר'ה

ב-2010 עם טבעת על היד + ילדון נכנס לטיוטה שלי ונוסע לעבר הנעורים

זה מתחיל אצלי באצבעות בידיים, ההתרגשות מתחילה

זה עובר אצלי בבטן

זה מדגדג לי את הרגליים

היום הולך לראות אותם שוב, מטאליקה בישראל ואני חוזר להיות ילד בן 15  

נכנס לאיצטדיון, 20 מדרגות בערך

הנשימה נעצרת לי.......

הבמה מולי

השעה 18:03 הבטן מתהפכת לי העיניים נוצצות.....אוטוטו הם מנסרים לי את השגרה מעלי, זורקים אותי לעולם של פנטזיות

 מאחורי בשער 6 השארתי את כל העולם, הערב הזה הוא לי ובשבילי - לא מעניין אותי כלום

יורד לדשא, אוסף לי בירה בדרך +נקניקיה, כי אי אפשר לייב בלי הרעל הזה.

תופס מקום מול הבמה מתיישב שותה נותן ביס ומתחיל לעכל את העניין

הזמן לא זז, high on fire מסיימים את החימום שלהם.

אופנד לנד מנסים לנסר את המתח עם המטאל המזרחי שלהם - אין לי כלום אישי נגדכם ידידיי אבל ראבק תסיימו כבר, ג'ימס לארס קירק והחבר החדש רוברט כבר מאחורה מחכים להפוך אותי לילד לשעתיים וחצי.

ואז זה קורה, המכונה של מטאליקה מתחילה לעבוד, הבמה משתנה, פועלי במה מנקים כל מיקרופון מיותר, מציבים כל דבר במקום הנכון. מפרטים תקועים בעמוד של המיקרופון, מערכת התופים של לארנס מתגלגלת לבמה ומוצבת בדיוק במקום הנכון, סאונדמן עם אוזניות ענקיות מרביץ ריף אחד או שניים על הבס- בודק שהטיוניינג מתאים.

ואז כולם מפנים את הבמה, 20:45 האורות של איצטדיון רמת גן נכבים.

אני הופך להיות ילד אני הופך להיות חלק של צורת חיים אחרת שנעה בכיוון אחד בלבד - לעבר הבמה...נדחסים קדימה, מחכים לניסור הראשון של הגיטרה.

הם כאן, מולי....המוסיקה שלהם עוטפת אותי, רמקולים קורעים לי את עור התוף, מיתרים קופצים מתחת לאצבעות מיומנות והפנים של 4 מופלאים שבאו לעשות טוב לכמה עשרות אלפי אנשים - ואני שם !

גיטרה מימין בס משמאל תופים באמצע ואחורה ובמרכז האחד והיחיד ג'ימס הטפילד - שיער קצר מחומצן ומשוך לאחור בג'ל, כתפיים רחבות, ידיים מקועקעות, מכנס שחור צמוד, גיטרה בין הידיים והעיניים....העיניים אומרות העולם נשאר בחוץ אנחנו כאן בשבילכם !

אני ילד בן 15 לשעתיים וחצי

לא יודע איך קוראים לי וגם לא אכפת לי

השסתומים בלב לא צריכים להתאמץ הם זזים בקצב הניסור של הבסים

הדם זורם לפי הסנאר של לארס

האדרנלין קופץ עוד ועוד עם כל מילה שג'ימס יורה למיקרופון

אין לי עוד מילים לספר איך היה

פשוט חייבים להיות שם לפחות פעם אחת בחיים

עד עכשיו הייתי שם כבר שלוש פעמים !