טוב, אז כצפוי וכרגיל קיבלתי מדניאל את התשובה.

וכצפוי או כלא כל כך צפוי, התשובה הייתה- לא.

וכצפוי אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי.

איך אני ממשיכה מפה ואיך אני פשוט מתעלמת מזה. 

היינו ביום הולדת של חבר. 

באנו אליו לפני כמה חברים וביניהם כמובן דניאל המדובר.

שתינו מלא.מלא מלא.

אני אישית כותבת עכשיו אחרי 4 כוסות וודקה רד-בול, צ'ייסר ערק ובקבוק בירה.

בכל מקרה, היינו במועדון ודניאל ביקש ממני סיגריה.

שאלתי אם הוא רוצה ללכת לעשן, והוא שאל אותי אם אני רוצה לשבת.

זה היה נראה לי מושלם.

ישבנו אחד ליד השני.

ופתאום רציתי לעשות את זה כבר אבל פחדתי.

והוא קלט שהיססתי אבל עוד לפני שעשיתי את זה הוא הבין כבר מה רציתי לעשות.

והנה הגיעה השיחה.

השיחה הכל כך רעה.

בה הוא דורך לי על האגו ועל הלב צעד אחרי צעד כמו שבסרטים דורכים ענבים בשביל להכין יין.

מועך אותי לאט לאט. 

עוד לפני שעשיתי כלום ולפני שאמרתי, זה הגיע.

"זה לא טוב לנו"

"זה רק יהרוס. ואני אומר את זה בוודאות.

ברור שחשבתי על זה. ברור שזה עבר לי בראש.

וברור שאני נמשך אלייך.

אבל אני לא מה שאת מחפשת. 

אני לא רואה שיוצא מזה קשר רציני ואם זה לא קשר רציני אז חבל להרוס את מה שיש.

לא הייתה לי חברה יותר מ-3 חודשים אף פעם וגם ואנחנו לא נחזיק. זה יתפוצץ מהר מאוד וחבל.

אני מעדיף שבסיום של התואר נסיים כחברים טובים ולא באיזה אי-נעימות מבאסת".

יכול להיות שהוא צודק, באמת יכול להיות שהוא צודק. ויכול להיות שלא.

ויכול להיות שהוא אומר את זה כי הוא דפוק

ויכול להיות שהוא אומר את זה כי הוא ילד ולא מוכן לקשר. 

אבל מה זה באמת משנה.

לקבל לא זה לקבל לא.

עם כל הזיוני שכל וכל השטויות מסביב, הוא בסופו של דבר פשוט לא רוצה.

אין פה משהו אחר.

כמו כל גבר, הוא היה מוכן להיכנס איתי למיטה, אבל לא רוצה איתי זוגיות. 

ואני באמת לא יודעת אם האגו שלי כבר יכול להתגבר על זה.  

באיזשהו מקום, אני מעדיפה לדעת את זה עכשיו, מאשר לבזבז עוד חצי שנה עכשיו של סרטים בלחשוב מה קורה וכן ולא ולמה לא וחפירות, ואני גם אפילו לא כזאת עצובה כמו שהייתי מצפה, כמו שאני פשוט כועסת על זה שהוא שיגע לי את השכל.

באיזה קטע אתה מביא לי מתנות ומחמיא לי כל הזמן ומפלרטט איתי כל הזמן אם אתה לא מתכוון לזה? 

למה אתה עושה לי את זה?

אם אני כל כך חשובה לך כידידה למה אתה מעביר אותי את כל זה?  

אם אתה כל כך רוצה שרק נהיה ידידים ונחזיק את היכולת שלנו ללמוד ביחד שהיא כל כך טובה, למה אתה עושה לי דברים חמודים כאלה בשביל לקנות אותי?

לגיטימי שהוא לא רוצה ולא מעוניין, אבל למה לשחק איתי משחקים?

ומילא כל זה, אבל איך אני אמורה עכשיו להמשיך ללמוד איתו כשאני יודעת שהאגו שלי פגוע ככה ממנו?

יש לי בעיה של אגו פגוע וזה ברור. ומצד שני אני צריכה אותו בשביל הלימודים. אבל כאילו עכשיו, כשפתחנו את הקלפים והוא אמר לי שהוא לא רוצה, איך אני יכולה להמשיך להתנהג איתו כרגיל?

 איך אני אוכל עכשיו לסבול את זה שהוא יספר לי על בחורות מפגרות שהוא יוצא איתן?