אברהם לינקולן ששמו הפרטי על שם אברהם אבינו נרצח בתאריך 14.4.1865.

יצחק רבין אשר שמו הפרטי הוא על שם יצחק אבינו שהוא בנו של אברהם נרצח בתאריך 4.11.1995.

שימו לב לספרות המשותפות:
4,1,5 החוזרות כמה פעמים בסדר שונה.

שני האישים היו לוחמי שלום וחירות האדם.

סיכום תאריך רציחתו של לינקולן שווה ל-11 שמצטמצם ל-2. (לפי תורת הנומרולוגיה).

סיכום תאריך רציחתו של רבין שווה ל-12 שמצטמצם ל-3. (לפי תורת הנומרולוגיה).

המשמעות היא: סדר עוקב של הרציחות מבחינה נומרולוגית.

החזרה הסיסטמטית של הספרות המשותפות מראה הקבלה מדהימה:

 4+1=5 / 1+4=5 / (הספרה 5 היא הספרה האחרונה בשנת הרצח הן של לינקולן (1865) והן של רבין (1995).

 תאריך הלידה של לינקולן היה: 12.2.1809 = 1+2+2+1+8+9 =5 = מזל דלי

תאריך הלידה של רבין היה: 1.3.1922 = 1+3+1+9+2+2 = 1 = מזל דגים

שוב יש כאן מזלות עוקבים: מזל דגים (רבין) בא אחרי מזל דלי (לינקולן).

ב-1937 המשיך רבין ללימודים בבית הספר החקלאי כדורי, והיה בן המחזור הרביעי של המוסד.

לימודיו כללו בעיקר חקלאות (11 מקצועות בתחום) והנהלת חשבונות.

בשנת הלימודים הראשונה שלו ב"כדורי" נפטרה אמו ממחלת הסרטן.

לינקולן נולד בחווה חקלאית נידחת במדינת קנטקי למשפחת איכרים אמידה שהתרוששה.

כאשר היה בן שבע עברה משפחתו לאינדיאנה.

בגיל תשע התייתם מאמו, וחי עם אביו בחווה, שם עסק בכל המלאכות הקשות והתחשל.

בתקופה זו לא היה חינוך כללי מטעם המדינה, ולינקולן, שלמד פחות משנה אחת בבית הספר, היה צמא לקריאה ולקניית ידע ורכש השכלה בכוחות עצמו.

רבין התייתם מאימו בגיל 16 (1+6=7)

לינקולן התייתם מאימו בגיל 9. (7 שנים פחות מרבין).

לשניהם הייתה זיקה לחקלאות.

רבין, כפרס על הצטיינותו בלימודים ב"כדורי" קיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ורצה ללמוד הנדסת מים, אולם עקב מלחמת העולם השנייה הדבר לא התאפשר. (רבין היה בן מזל דגים שהזיקה שלו למים מובהקת).

לינקולן, זמן מה עבד כחנווני, ואחר כך כמודד קרקעות. לאחר מכן החל ללמוד משפטים. אחרי קבלת תואר עורך דין הפך לעורך דין מצליח של אליטת ההון הוויגית של ניו אינגלנד ושל שיקגו, ובמיוחד נחשב לעורך דינם של בעלי העניין בסלילת מסילות רכבת בארצות הברית. כעורך דין הוא הצטיין בכושר הסברה, וכושר שכנוע בדיון לפני בית המשפט.

לינקולן, בשנת 1860 נבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, ובאותה שנה נבחר לנשיא.

רבין, עם פרישתו מצה"ל, ולפי בקשתו, מונה רבין, בפברואר 1968,

לשגריר ישראל בארצות הברית, וכיהן בתפקיד זה חמש שנים.

ראש הממשלה: קדנציה ראשונה (1974–1977)

ראש הממשלה: קדנציה שנייה (1992–1995)

לאה ויצחק נישאו ב-23 באוגוסט 1948, במהלך מלחמת העצמאות. תחילה התגוררו בבית הוריה של לאה בשדרות רוטשילד פינת כרמיה בתל אביב. בבית זה נולדה בתם הבכורה, דליה. שנתיים לאחר מכן עברה המשפחה לשיכון הקצינים בצהלה, וב-1955 נולד בנם, יובל. לאחר ששבו מארצות הברית, כשסיים יצחק רבין את תפקידו כשגריר, עברה משפחת רבין לדירתם בשכונת נווה אביבים, שם גרו בני הזוג עד מותם.ה ויצחק נישאו ב-23 באוגוסט 1948, במהלך מלחמת העצמאות.

לינקולן, בשנת 1842 נישא למרי טוד, בתם של רוברט ואליזבת טוד מקנטקי. בשונה מלינקולן שהיה בן איכרים, אשתו הייתה בת למשפחה אריסטוקרטית, אביה היה איש עסקים ובן החברה הגבוהה.

לזוג נולדו ארבעה בנים. ב-1 באוגוסט 1843 נולד בנו הבכור, רוברט טוד לינקולן, הבן היחיד של לינקולן שהגיע לשיבה טובה, ואף שימש כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בשנים 1881-1885. ב-1847 נולד בנו השני, אדוארד בייקר, שמת בשנת 1850. באותה שנה נולד בנו השלישי, ויליאם וואלאס. הוא מת ב-1862. בנו הצעיר תומאס (שכונה טאד), נולד ב-1853 עם חך שסוע ובשל כך דיבורו היה לקוי, אך חיסרון זה הגביר את חינו בעיני אביו. תומאס מת בשנת 1871.

לינקולן היה נואם מצוין ופוליטיקאי מוכשר ("הוא הנו האדם החזק של מפלגתו והטוב שבנואמי המערב" אמר עליו אחד הסנאטורים החשובים בזמן ההוא סטיבן דאגלס), יחד עם זאת הוא היה איש ישר, צנוע ונעים הליכות. מזכיריו העריכו כי היה מבלה שלושת רבעי מזמנו בפגישות עם אנשים. בעיקר היו אלו אזרחים מהשורה, בעוד שלפקידי ממשלה ואנשים בעלי השפעה הייתה הגישה אליו קשה יותר, והיה זה לא בלתי רגיל שסנאטורים חיכו לפגישה אישית עמו עשרה ימים. כינו אותו "אייב הישר".

יצחק רבין קרוי על שמו של אבי אמו, יצחק כהן.

שני האישים היו גנרלים מנהיגים.

רבין נרצח ע"י סטודנט למשפטים בבר אילן אשר היה בעל דיעות ימניות קיצוניות.

ואילו לינקולן היה בעצמו עורך דין אשר נרצח ע"י ג'ון וילקס בות' (באנגלית: John Wilkes Booth;‏ 10 במאי 1838 - 26 באפריל 1865), שחקן תיאטרון אמריקאי, רוצחו של הנשיא אברהם לינקולן, ומנהיגו של קשר שמטרתו הייתה לחסל את ראשי הממשל בארצות הברית.

גם הרוצח של לינקולן עסק בחקלאות בילדותו ובנערותו, כמו רבין ולינקולן.

 רוצחו של רבין, יגאל עמיר (נולד ב-23 במאי 1970).

עמיר נולד בהרצליה בשנת 1970 למשפחה דתית. אמו גאולה גננת במקצועה, ואביו, שלמה עמיר, סופר סת"ם. למד בבית הספר של החינוך העצמאי בהרצליה ובישיבת היישוב החדש בתל אביב. לאחר לימודיו התיכוניים, למד בישיבת ההסדר כרם ביבנה, ובמסגרתה שירת בצה"ל כלוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני. מאוחר יותר נשלח במסגרת "נתיב" לפעילות חינוכית בריגה.

עמיר למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן שם הוכר כמארגן מפגשי פנויים ופנויות מהמגזר הדתי. כמו כן היה פעיל בארגון הפגנות נגד הסכמי אוסלו.

לאחר שירה כדור ראשון מטווח קצר ביותר לכיוון עמוד השדרה של רבין, ירה עמיר שני כדורים נוספים, ובמשפטו הסביר את המניע לכך:

"יריתי את שני הכדורים ליתר ביטחון שאני פוגע בו. לא רציתי שום סיכוי שהוא יישאר פעיל בתור ראש ממשלה. לכן הכדור הראשון לא היה מספיק בשבילי כי ייתכן שלא פגעתי בעמוד השדרה, לכן יריתי כדי להיות בטוח שאני פוגע".

ביום שישי, 14 באפריל 1865, נכח לינקולן בתיאטרון פורד וחזה בקומדיה " דודנו האמריקאי". בות' התגנב לתאו של לינקולן, וירה בו בראשו בנוכחות אשתו ושומר הראש שלו. לפני ההמלטות, הספיק בות' להלחם עם שומר הראש של הנשיא ודקר אותו בידו, לאחר מכן קפץ לבמה תוך כדי שהוא שובר את רגלו, וצעק משהו מול הקהל המזועזע. משפטו האחרון בתיאטרון מוטל בספק עד עצם היום הזה, יש טענה שצעק בלטינית: "Sic semper tyrannis" (כך תמיד לרודנים), ויש טענה שאמר "זו נקמת הדרום". אולם, אין ספק שבחסות המהומה שהתפתחה לאחר הירי, הצליח בות להימלט מהמקום. לאחר ההתנקשות, הוא החל במסע בריחה שארך 12 ימים. מיד לאחר ההתנקשות, יצא בות' מהסמטה הצדדית של התיאטרון והחל ברכיבה ממושכת ומהירה שנמשכה 6 שעות. במהלך הדרך נפגש בות' עם דייוויד הרלוד אשר היה חלק מהמזימה להתנקש בצמרת הנהגת ארצות הברית. לאחר שנפגשו השניים הם עצרו בדרך בחווה של אחד מתומכי הקונספירציה על מנת לאסוף נשק, תחמושת ומעט מזון. מיד לאחר העצירה הראשונה, שארכה לא יותר ממספר דקות, המשיכו לרכב לביתו של דוקטור סמואל מאד, שטיפל ברגלו השבורה. בות' נרדף על ידי חיילי האיחוד, ותפס מסתור באסם בחווה בוירג'יניה. הוא נורה על ידי אחד ממפקדי הכוח אשר חשש כי בות' עומד לפתוח באש לעבר הכוח שהקיף אותו. שאר ההתנקשויות שתכנן בות' נכשלו לחלוטין, חוץ מניסיונו של אחד מחבריו לרצוח את ויליאם סיוורד, מזכיר המדינה של לינקולן. סיוורד נדקר בחזה ונפגע אך שרד והמשיך בתפקידו לאחר מותו של הנשיא.