כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (23)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/6/10 22:22:

    צטט: קאיה 2010-05-25 18:51:22

    צטט: קנולר 2010-05-25 11:39:44

    צטט: Arye 2010-05-24 23:57:38

     
    אבל מאחר ואנחנו באותו גיל אז גם זה לא נורא.

     

    אם יורשה לי להתערב, וברור שיורשה, אתם לא באותו גיל.

    ואם עבדתי באותו מקום 35 שנה, זה עושה אותי לצעירה ממך?

     אני למדתי כבר לפני הרבה זמן שילדות שפעם היו כמעט בגילי, היום הן צעירות ממני  ב-25 שנה לפחות.

     

      29/5/10 13:02:

    צטט: דני טל - Danny Tal 2010-05-29 12:45:55

    סקירה יפה ומקיפה.

    טוב שאין גילדה ליצרני הגלידה. זה היה יכול להיות מאוד מסובך להגיה :-)

    אכן תודה על החסדים הקטנים שזה אחד מהם.

     

      29/5/10 12:45:

    סקירה יפה ומקיפה.

    טוב שאין גילדה ליצרני הגלידה. זה היה יכול להיות מאוד מסובך להגיה :-)

      26/5/10 10:55:

    צטט: דורון טל 2010-05-25 20:59:20

     

    בשביל מה צריך גילדות?

     - יש עובדים זרים...

    וכשגילדת דה קקר מתמעטת

    מומלץ לעבור לגלידה לשון בחוץ 

    מסכימה לחלוטין.

     

      25/5/10 20:59:

     

    בשביל מה צריך גילדות?

     - יש עובדים זרים...

    וכשגילדת דה קקר מתמעטת

    מומלץ לעבור לגלידה לשון בחוץ 

      25/5/10 20:54:

    צטט: צביקה עמית 2010-05-25 17:16:09

    שכחת גילדה אחת החזקה מכולם - החרדים

     

    צביקה, יש להם גם מקצוע? סתאאם. נכון הם אמנים בסחיטה, אבל מגם שם יש כבר תזוזה לכיוון העבודה, לפי מה שאני קוראת.

      25/5/10 20:51:

    ברוכה השווה. בטח /שאת יותר צעירה, בטח מותק, ועכשיו פיפי ולישון. איך היה?
      25/5/10 18:51:

    צטט: קנולר 2010-05-25 11:39:44

    צטט: Arye 2010-05-24 23:57:38

    תודה על השיעור!

     

    עורכי-דין הם בעלי מומחיות התלויה במקום (עו'ד ישראלי אינו מומחה לחוק ההולנדי).כנ'ל סופרים, עתונאים, שדרים. רוב המקצועות האחרים הם גלובליים והעוסקים בהם מתחרים על מקום העבודה לא רק בשכן ממול, אלא גם בצעיר מהודו או מלזיה שמאושר לעבוד תמורת שכר נמוך ב-60%. ובעידן האינטרנט זה לא משנה אם העובד יושב בתל-אביב או בקואלה-לומפור. זו הסיבה שאין יותר קריירות של 35 שנה עם מעסיק אחד - כולנו פרילנסרים (זו עכשיו מלה עברית? אולי 'חרב להשכיר'?), וזה לא תמיד רע.

     

    - אריה (כבר 13 שנים באותה חברה. אישתו היא המנכ"ל.)

     

    אריה, נראה לי שהמקצועות הגלובליים הם דווקא המקצועות הנמוכים ביותר בסולם הדרגות (CALL CENTER) וככה גם השירות נראה. היום כל ברה גדולה שאתה מתקשר אליה אליה, אתה מגיע למרכז כזה שמבטיח כי האיש הרצוי לך יחזור אלייך במהרה. בעלי יכה חודש ואחרי שלוש פניות שהארונה שבהן הייתה בצעקות אכן חזרו אליו. אני ניסיתי להגיע למשרד ממשלתי שמתהדר בפירסומי כרומו ברמת השירות הגבוהה והרחומה שלו, ולא זכיתי כלל לתשובה, אלא כאשר הם היו צריכים אותי.

     

    אני אישית עבדתי במקום עבודה אחד עשרים שנה ועתה במקום עבודה שני גם כן 20 שנה (בתחילת הקריירה  כפרילנסרית ובשנתיים האחרונות שוב  כעצמאית) ומרגישה מבורכת, בעיקר כי תמיד אהבתי את העבודה שלי. ( גם המעסיקים שלי היו ערים לכך ובגלל זה תוגמלתי בחצי מעמיתי הגברים - אבל זה סיפור אחר).

     

    הבעיה היא כמובן, שאם אתה מחבר את שתי התקופות ומוסיף לזה את תקופת הלימודים, אני יוצאת מה-זה מבוגרת, אבל מאחר ואנחנו באותו גיל אז גם זה לא נורא.

     

    אם יורשה לי להתערב, וברור שיורשה, אתם לא באותו גיל.

    ואם עבדתי באותו מקום 35 שנה, זה עושה אותי לצעירה ממך?

      25/5/10 17:16:
    שכחת גילדה אחת החזקה מכולם - החרדים
      25/5/10 12:01:

    צטט: ~בועז22~ 2010-05-25 07:26:08


    לא המכונה היא שמקולקלת...,

    אלא אלו המפעילים אותה.

    בעיניי, היא לא יותר מאשר מכונת-כביסה,

    כזאת אשר אבקה מבושמת וריחנית יותר

    ויותר מנסה לשנות את ריחם של המילים...

    במהות?, המילים נותרות בעינן, ורק

    הגדרתן משתנה...

     

    בועז, המכונה מקולקלת ויישנה אז צריך לבנות מכונה חדשה. זה לא עניין של ריח ובישום אלא מחשבה נכונה ולב מבין.

     

      25/5/10 11:53:

    צטט: בת יוסף 2010-05-25 06:54:44


    עידן של שינויים שמשפיע גם על התאגדויות מקצועיות.

    מי נשכר מכך? בעלי הכוח והכסף.

     

    בת יוסף, אז זהו שיש תהליך מואץ בשנתיים האחרונות של התאגדויות עובדים. מן תהליך מטוטלת, שכאשר זה נעשה רע ביותר מגיעה תגובת נגד.

      25/5/10 11:49:

    צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-05-25 06:09:11

    איך קוראים לגילדה של מקושרים בעלי קשרים?

    וממתי שכר מינימום הוא עניין לא הוגן? הרי כבר מזמן מדובר בתכסית מכובסת לעבדות?

    בתור פרילאנסרית, אני יכולה להתוודות על שוק פרוע ומשפיל בתוצרי תוכן. 

    ראי גם את אגודת הסופרים שהמצליחנים בבניה ובנותיה מרוויחים פחות משני שקלים לספר אחרי מלאכה של שנים. 

    ותודה על המידע הארוג להשכלתי הצנועה. 

    בוקר טוב

     

    ניצוש, לגילדה של מקושרים בעלי קשרים קוראים הון-שלטון-פרסום. שכר מינימום הוא הוגן אבל יותר הוגן ממנו סל הצריכה המינמילי זו הצעה שהעלתי בכתב לפני הרבה שנים אבל מי קורא?

     

    בתחום הספרות יש סיפורים מצמררים של עוולות ובתחום התירגום אין קשר בין ההשקעה לתגמול.

      25/5/10 11:44:

    צטט: גלילה ונגרוב 2010-05-25 00:58:52


    קנולר יקרה

    תודה על השיעור המעלף

    כבורה מוחלטת בתחום

    אשמח לפוסטים נוספים

    ערב נעים

    גלילה אחרי שנושא הגילדות מנקר לי בראש מזה זמן, ושאלתי ברה בעבודה אם היא יודעת מה זה כשנעניתי בשלילה חשבתי שמן הראוי להעלות את הנושא. אגב לפני כמה שנים שאלתי מרצה, בהנשתלמות, בקול קטן ובשקט, אם ההפרטה נכשלה, האם הוא חשב על אפשרות של הלאמה? הוא חייך אלי חיוך מתוק ורחום כמו לאדיוט הכפר ומאז הנושא הזה מנקר לי בראש. אולי פעם אעיז להעלות את הנושא ביתר הרבה.

      25/5/10 11:39:

    צטט: Arye 2010-05-24 23:57:38

    תודה על השיעור!

     

    עורכי-דין הם בעלי מומחיות התלויה במקום (עו'ד ישראלי אינו מומחה לחוק ההולנדי).כנ'ל סופרים, עתונאים, שדרים. רוב המקצועות האחרים הם גלובליים והעוסקים בהם מתחרים על מקום העבודה לא רק בשכן ממול, אלא גם בצעיר מהודו או מלזיה שמאושר לעבוד תמורת שכר נמוך ב-60%. ובעידן האינטרנט זה לא משנה אם העובד יושב בתל-אביב או בקואלה-לומפור. זו הסיבה שאין יותר קריירות של 35 שנה עם מעסיק אחד - כולנו פרילנסרים (זו עכשיו מלה עברית? אולי 'חרב להשכיר'?), וזה לא תמיד רע.

     

    - אריה (כבר 13 שנים באותה חברה. אישתו היא המנכ"ל.)

     

    אריה, נראה לי שהמקצועות הגלובליים הם דווקא המקצועות הנמוכים ביותר בסולם הדרגות (CALL CENTER) וככה גם השירות נראה. היום כל ברה גדולה שאתה מתקשר אליה אליה, אתה מגיע למרכז כזה שמבטיח כי האיש הרצוי לך יחזור אלייך במהרה. בעלי יכה חודש ואחרי שלוש פניות שהארונה שבהן הייתה בצעקות אכן חזרו אליו. אני ניסיתי להגיע למשרד ממשלתי שמתהדר בפירסומי כרומו ברמת השירות הגבוהה והרחומה שלו, ולא זכיתי כלל לתשובה, אלא כאשר הם היו צריכים אותי.

     

    אני אישית עבדתי במקום עבודה אחד עשרים שנה ועתה במקום עבודה שני גם כן 20 שנה (בתחילת הקריירה  כפרילנסרית ובשנתיים האחרונות שוב  כעצמאית) ומרגישה מבורכת, בעיקר כי תמיד אהבתי את העבודה שלי. ( גם המעסיקים שלי היו ערים לכך ובגלל זה תוגמלתי בחצי מעמיתי הגברים - אבל זה סיפור אחר).

     

    הבעיה היא כמובן, שאם אתה מחבר את שתי התקופות ומוסיף לזה את תקופת הלימודים, אני יוצאת מה-זה מבוגרת, אבל מאחר ואנחנו באותו גיל אז גם זה לא נורא.

      25/5/10 11:25:

    צטט: levana feldman 2010-05-24 22:50:01


    קנולר,

    אין קביעות...יש ניידות

    השינויים כופים עלינו הסתגלות מהירה.

    כעובדת בנק, גם אני עברתי מהתמחות בתחומים שונים

    מה שרלוונטי...

    כולנו צריכים להתדש בכל מקצוע שבו מועסקים. אני רק סבורה שמן הראוי הוא שהפרילנסרים, שהם עובדים עצמאים לכל דבר יתאגדו וייקבעו לעצמם כללים שיגנו עליהם. והכוונה היא דווקא ליוצרים, שהם הכי מעופפים והכי מנוצלים.

     

      25/5/10 11:23:

    צטט: *ויקי* 2010-05-24 18:51:32


    החכמתי - תודה!

    ויקי תודה.

     

      25/5/10 07:26:


    לא המכונה היא שמקולקלת...,

    אלא אלו המפעילים אותה.

    בעיניי, היא לא יותר מאשר מכונת-כביסה,

    כזאת אשר אבקה מבושמת וריחנית יותר

    ויותר מנסה לשנות את ריחם של המילים...

    במהות?, המילים נותרות בעינן, ורק

    הגדרתן משתנה...

     

      25/5/10 06:54:


    עידן של שינויים שמשפיע גם על התאגדויות מקצועיות.

    מי נשכר מכך? בעלי הכוח והכסף.

    איך קוראים לגילדה של מקושרים בעלי קשרים?

    וממתי שכר מינימום הוא עניין לא הוגן? הרי כבר מזמן מדובר בתכסית מכובסת לעבדות?

    בתור פרילאנסרית, אני יכולה להתוודות על שוק פרוע ומשפיל בתוצרי תוכן. 

    ראי גם את אגודת הסופרים שהמצליחנים בבניה ובנותיה מרוויחים פחות משני שקלים לספר אחרי מלאכה של שנים. 

    ותודה על המידע הארוג להשכלתי הצנועה. 

    בוקר טוב

      25/5/10 00:58:


    קנולר יקרה

    תודה על השיעור המעלף

    כבורה מוחלטת בתחום

    אשמח לפוסטים נוספים

    ערב נעים

      24/5/10 23:57:

    תודה על השיעור!

     

    עורכי-דין הם בעלי מומחיות התלויה במקום (עו'ד ישראלי אינו מומחה לחוק ההולנדי).כנ'ל סופרים, עתונאים, שדרים. רוב המקצועות האחרים הם גלובליים והעוסקים בהם מתחרים על מקום העבודה לא רק בשכן ממול, אלא גם בצעיר מהודו או מלזיה שמאושר לעבוד תמורת שכר נמוך ב-60%. ובעידן האינטרנט זה לא משנה אם העובד יושב בתל-אביב או בקואלה-לומפור. זו הסיבה שאין יותר קריירות של 35 שנה עם מעסיק אחד - כולנו פרילנסרים (זו עכשיו מלה עברית? אולי 'חרב להשכיר'?), וזה לא תמיד רע.

     

    - אריה (כבר 13 שנים באותה חברה. אישתו היא המנכ"ל.)

      24/5/10 22:50:


    קנולר,

    אין קביעות...יש ניידות

    השינויים כופים עלינו הסתגלות מהירה.

    כעובדת בנק, גם אני עברתי מהתמחות בתחומים שונים

    מה שרלוונטי...

      24/5/10 18:51:

    החכמתי - תודה!

    המכונה מקולקלת

    23 תגובות   יום שני, 24/5/10, 18:35

    חבר הסב את תשומת לבי להרצאה ביוטיוב, שבה הסביר מרצה אמריקאי לשומעים הוירטואליים כי העולם שהכרנו השתנה: לא עוד עבודות קבועות במשכורת לכל החיים. שוב ושוב הוא חזר על המנטרה כי "המכונה מקולקלת" וכי אין עוד טעם להתחבר אליה. הסגנון הזה, שאומץ על ידי ברק אובמה וסיסמת הבחירות שלו YES WE CAN, אינו בא במקום משנה סדורה, אבל נועד להיכנס לנו לראש היטב היטב ובעיקר לנשמה.

     

    אין יותר עבודה שכירה. משמע, על כל אחד למצוא לעצמו את העיסוק שלו ואת מקורות הפרנסה שלו. בארץ הדבר נעשה כך זה שנים, לפחות בתחומי האמנות, אבל גם בתחומי הייעוץ השונים, הגרפיקה, מוצרי התוכן ועוד.

     

    טיול באיטליה הביא אותי למחזות עתיקים והבהיר לי כי בעלי מקצוע מיומנים היו מאוגדים, מכובדים והשתכרו היטב. ואז נזכרתי בגילדות. ביקור קצר בגוגל העלה את הממצאים הבאים:

     

     

    הגילדה הראשונה התאגדה במאה התשיעית אצל המוסלמים. יצרני הנייר, שגם כתבו עליו ספרים שנקראו בפומבי המסגדים ובבתי ספר, חששו מתחרות ושמרו לעצמם את הידע הטכני ואת הסודות המקצועיים באשר לחומרים ולטכניקות.

     

     

    בראשית ימי הביניים נעלמו באירופה רוב הארגונים המקצועיים, שהתארגנו כאחוות דתיות עוד בתקופה הרומית ובמאה התשיעית החלו התארגנויות של קהילות שוויוניות שנקראו "גילדות" על שם הזהב שהפקידו בקרנות משותפות. הכנסייה הקתולית לא אהבה את ההתארגנויות שבין בעלי המלאכה וראתה בהם ערעור על סמכותה.  אולם הגילדות המשיכו לשגשג.

     

     

    בתחילת המאה האחת-עשרה כבר הייתה לגילדות שליטה בהון הדרכתי - להכשרת בעלי מקצוע חדשים. מושגי התקדמות בשלבים החלו להתפתח: משוליה לבעל מלאכה לאומן יום, אומן ורב אומן. באותה תקופה החל העיור המסיבי והמסחר באמצעות כסף, שחיזקו את התופעה. הגילדות, שההכשרה ניתנה בידן וגם היכולת להסמיך את בעלי המקצוע, שמרו על סודות המקצוע וחילקו אותם במשורה לתלמידים, אחרי שנים רבות של התמחות, אך גם דאגו ותמכו, באמצעות קרנות, בחברי הגילדה החולים והמבוגרים, באלמנות והיתומים. כלומר, זו הייתה התארגנות חברתית שדמתה לאיגודים המקצועיים של היום. למעשה היו אלה אגודות קואופרטיביות ובעלות זיכיון מהמלך, שהעניק להן שליטה מלאה בעיר שבה היו רשומים.

     

    הגילדות היו חזקות עד כדי כך, שלעתים התחרו באצולה על השליטה בעיר.

     

     

    בעבר הבאתי קטעים מתוך הספר "ברברי בגן " שסיפר על בוני הקתדרלות, על איגודיהם, על סולמות השכר שלהם, על החופשות, ועל תנאי העבודה שניתנו להם, שחפפו לחוקי העבודה של היום. השכר לפי תרגומו להיום, אף היה גבוה יותר.

     

     

    עד המאה השמונה-עשרה שלטו הגילדות בכיפה. היחלשות הגילדות החלה בעקבות העיור המסיבי והייצור ההמוני, שפגע בהערכה לידע הטכני של האומן היחיד. המהפכה התעשייתית הגבירה את הייצור ההמוני, ערערה את השליטה המסורתית של הגילדות בתחום ההתמחות שלהן וגרמה לאובדן מעמדן.

     

     

    היום עדיין קיימת ומוכרת גילדת עורכי הדין, גילדות של רופאים, של רואי חשבון ושל שמאים.

     

    גילדת עורכי הדין היא החזקה ביותר. היא זו שקבעה לעצמה את כללי האתיקה, היא שבוחנת את הסטאז'רים ומעניקה להם את ההסמכה והיא בעלת הכוח לשלול מהם את התואר בשל עבירות משמעת. לשאר הגילדות אין כוח כזה וההסמכה נעשית באמצעות בחינות ממשלתיות. לאחר עמידה בהן וקבלת ההסמכה, ניתן להצטרף לגילדה. רופאים ורואי חשבון יכולים לעסוק במקצועם ללא חברות בארגון (ההסתדרות הרפואית, לשכת רואי החשבון), שלא כעורכי דין, שלשכתם מעורבת אפילו בקביעת שכר מינימום לכל פעולה משפטית.

     

     

    קביעת שכר המינימום בכללי לשכה מקצועית מנוגדת לעקרון חופש התחרות. בקרב האדריכלים למשל, דווקא המשרדים הגדולים היו אלה ששברו לראשונה את עקרון שכר המינימום בגין עבודה והעדר הרגולציה בקשר ללימודים (שהמדינה מסבסדת) גרם להצפה בשוק כשם שהדבר קיים כיום גם במקצוע עריכת הדין.

     

     

    התחרות ו"ההתייעלות" פגעו גם במקצועות חזקים כמו מיחשוב כשמומחי מחשבים הועסקו אצל קבלני משנה במסגרת מיקור חוץ. מקצוע העיתונות איבד מזוהרו לאחר  כשבתחילת שנות התשעים החלו יותר ויותר אנשי מקצוע להיות מועסקים כפרילנסרים.

     

     

    הפסיקה התערבה לא פעם לטובת הפרילנסרים וכמה פסקי דין קבעו כי עובד המועסק בעבודת ליבה של ארגון בעיסוק מקצועי המקובל בחברה בתנאי פרילנסר ייחשב לעובד מן המניין.

    צווי ההרחבה ותיקוני החוק עזרו לעובדי הצווארון הכחול שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם. שכבה רחבה, לעומת זאת של אנשי מקצוע ואמנים שהקימו לעצמם איגודים מקצועיים, עדיין מוחלשים, שוב, בשל התחרות הגבוהה במקצועות הללו.

     

     

     

     

     

    הערות הכותבת:

     מקור היסטורי-: ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר