
צרחתי נפתחו מגירות וגשם שחור כתב רשמיו עליי
עפו דפים וטיפות- מדרגות הובילו אותי לטירת רפאים
אנל'א נבהלת מאוניות טרופות ולא אכפת לי לקפץ על שלדים וילונות לבנים עושים עצמם צורות שיחפשו להפחיד ילדים קטנים
לוקחת קרש עם מסמר חלוד בקצה מתחילה לשפץ שם דלת שיהיה קצת יותר נעים
עין מתגלגלת לעברי מביטה מבט חודרני מתה לגעת בה, למשש ת'מרקם אבל זה לא מתאים לאישיותי
מגירות נתרקות, נפתחות נסגרות לידם עקבת כף רגלי זה לא ייתכן חושבת מסתובבת לצד השני
עכביש חד גבה מתקרב במהירות מגישה לו זבוב שנמחץ והוא שנדהם מזו האב"ם מאבד את שיווי המשקל
לא אכפת לי לאבד את הכל שום דבר לא באמת חשוב מסירה מעליי סינוור מנורה מדביקה אותו ליד מה שנראה כפח
מגירות מתהפכות נאנחות, נאנקות וגשם שחור מכתים רצפה חץ מפכפך מתגלה, נעלם לשם, תלכי לשם! |
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על אברהם-הרהורי דת
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יואו.
ואבוא לקרוא עוד ושוב, טוב, לע"ל?
יואו.
איך אפשרת לכל זה להגיר עצמו מתוכך.
יואו.