Velvet Underground
במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת
פוסטים אחרונים
- עצב ושמחה משמשים בערבובייה 16/12/08
- אחד לפני אחרון 15/12/08
- רוצה שהבלוג שלך יזכה ב-50 דולר בשבוע? 15/12/08
- אצבעות שחורות 12.12.8 13/12/08
- "מתי את עוברת?" 12/12/08
- מתי תיפול הפצצה 11/12/08
ארכיון
להתחיל עם Velvet
| מה אכפת לעזאזל מי מתחיל איתי, ולמה אני צריכה לכתוב על זה בבלוג העוסק בביקורת התקשורת? בשביל זה אתם משלמים? בשביל זה משלמים לי? ברור שלא, אלא שאנחנו בעיצומו של חג, חלקנו נופשים, חלקנו הוללים, וכלל המדינה, כלומר הברנז'ה, דוממת, כך שקחו פסק זמן, רגע מתוק בחיים (שלי).
יצא שמעה של הרשת החברתית העסקית, קרי הקפה, כאתר היכרויות, כזירת דייטים סואנת וכעיר המזמוטים הישראלית החדשה. ממש מודיעין של הלבבות הבודדים, ורבים ורבות הם הנהנים מהסידור. על חתונות (כמטאפורה) שנולדו במקום הזה עוד לא שמעתי, אבל על לילות חד-פעמיים - בהחלט.
אומר מיד: זה לא קרה לי מעולם. פה, הכוונה. אולי בגלל שאני לא משתמשת בצ'ט של הקפה כעיקרון - הן בגלל הממשק הגרוע להפליא שלו, הן בגלל אנשים שונים ומשונים שאני לא רוצה לדבר איתם, וגם בגלל שאין לי עניין בצ'ט רנדומלי. את הצ'טים שלי אני עושה במסנג'ר עם חברים בלבד, אנשים שהסתכלתי להם לתוככי האישון. The Clueless Ones
Super Clueless אני: יש לי בלוג. SC: "אה, טוב, אני אחפש".
The Old Flames אנשים מעברי שמפציעים אחרי 5-10-20 שנה בהן לא נפגשנו ולא החלפנו בדל מילה/מייל/סמס/טלפון. לא, הם לא רוצים ממני כלום. סתם מתעניינים מה שלומי ודרך אגב, אם יש לי איזו עבודה בשבילם, אם שמעתי על משהו.
The Brave Ones זן נדיר, הלא מפחדים: בלוג, שמוג, velvet, לא מעניין אותם, לא קראו ולא רוצים לקרוא. רוצים לבוא אלי טבולה רסה. גם הם מתעניינים רק באישיותי המקסימה ובמכמניי הלא מנותחים, רק בעומקים האמיתיים שלי. מאוד כיף לתקשר איתם כי לא מעניין אותם שום דבר, הם לא בתקשורת (איכס), לא קוראים עיתונים, לא רואים טלוויזיה, לא רואים סרטים (טוב, גם אני לא), לא בלוגים, לא ספרים, לא יודעים כלום על כלום, נשמות נוחות להשפעה שרק רוצות ליהנות מזיווי, ולי, יש לי כל כך הרבה לתרום להם!
The Kids אין שום דבר רע בבני 25.
The Poet "... שוב מולך/ אני בשלווה לא מודרכת/ איש שלא הכיר אותך קודם/ שהשכים...לסיור ניחוחות אסורים של קפה/ לאורכן של שדרות האונליין/ די רחוק, בקצה/ מביט, מסתכל ורואה אותך שוב, דבורית/ כן, שייטת הומה במיליון זמזומים/ היית מצונפת טיפה/ נשואה לך בטס של שלמות רוויה/הילכת לך/ בשקט מבלי שהרגשת, לאורכן של אוושות/ את, הילכת/ אוקיינוס ענק של ארומה/ את היית שם לרגע/ והשארת סימנייך על כל הסלעים/ ואני שעברתי בתוך דפדופים/ נלכדתי באור המובהק שהקרנת/ ולמרות שהלכת/ את נשארת שם מודגשת/ וכולך טפטופי צוף ונקטר כישרון..."
וככה זה נמשך לאורך עוד כ-5,000 מילה. מהמם, לא? להתחתן איתו, לא? או אולי לנסוע איתו למוסקבה לשלושה ימים, כמו שהציע לי? למה לא, אלמלא היה שולח את המילים הדובשניות האלו (וגם את שאר החמשתלפים) בקופי פייסט (כן, בקופי פייסט) לעוד כמה מיקירות הקפה (השמות שמורים). מי לא מתבשמת מליטוף אגו לא מזיק שכזה, כשמדברים בשבחי כשרונה המופלג בעדינות שכזו, ברגישות המטפסת למרומים, לענני הנוצה של הרוח האנושית (אופס, נדבקתי)? לא, לא נגרם עוול כלשהו וגם לא פשע נגד האנושות, הרי אלו מקרים נפוצים שבנפוצים, ולא מהחמורים שבהם בזירת ג'יידייטקופידון, והנה מתברר שגם פה.
The One & Only אז זהו, אחרי הכל טוב שיש לי את צג, איתו אני מפלרטטת בפומבי, ככה הכי בטוח. שום דבר רע לא יכול לקרות. לא מחלות ולא שברונות לב ממיילים בשמור-הדבק, הכל אותנטי, וגם אם הוא מתחיל עם הבלונדינית בדלת ממול אני יודעת שתמיד יחזור.
|
תגובות (182)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסימונת !! חן חן לך :)
אהבתי את האמת הטבולה קורטוב של ציניות עם המון המון עובדות אמיתיות
שיהיה לך יום קסום ,
לימי :))
אגב, אדם רוביניסון / דורון או "וואט אבאר" שמו באתר דה מרקר כיום: ira mendelssohn
מקור: קוהלת יא, א-ב - "שַׁלַּח לַחְמְךָ, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים, תִּמְצָאֶנּוּ."
הסבר אשלח לך בהודעה אישית :)
מה, של אותו אחד?
קצת באיחור אומנם, אבל אני זכיתי להצעה בת 500 מילה,
להגיע לביתו של בחור כשעיניי קשורות (לא בגלל שהוא לא נראה טוב, חס וחלילה), בשביל טירוף חושים.
הקפה הוא אכן רשת עסקית וכאנשי עסקים צריך לערוך חישוב נכון של יתרונות המערכת, במקרה הזה - דייטינג פרוע והודעות זימה מאחורי הגב של אישתך.
סדרתי, סהרורי, אובססיבי, קופיפייסטר, חפשן בלתי נלאה שלא מתעניין באף אישה, ומשליך את החכה שלו בכל מקום בו הוא רואה מים. משהו יעלה בה בסוף.
לאיזה משבצת הוא מתאים לדעתך הדורון הזה?
היי, מצטרפת לחגיגה קצת באיחור....
מה לעשות, רק בימים אלו נחתתי כאן ועדיין מגששת את דרכי
במקרה נקלעתי לדיון המאלף
ומאחר שגמ'ני קיבלתי מסרים מהסדרתי הנ"ל - במייל , לאחר שפרסמתי שירים ב"במה"
מסתבר שמצא לו שם כר מרעה נפלא של 'משוררות נפלאות ועתירות כישרון ',
ושלח מילותיו - כשכל אחת בטוחה שהיא האחת והמיוחדת, עד שהסתבר שיש עוד הרבה
הנה דוגמית (מינואר 2006 ). נשמע מוכר?
אני דורון.
סתם אחד.
איש.
שלפני השינה, יצא מרוצה לסיור עם שני הכלבים לסיור ניחוחות של קפה ואיכות מאפה.
וככה, בשקט מלא חיוכים, לאורך שדרות האונליין,די רחוק, בקצה הצפוני של סימטת וירטואל,ראיתי אותך.
את היית כנראה שם לרגע, שייטת הומה במיליון זימזומים של שלווה.
כן היית מצונפת טיפה, נשואה לך בטס של שלמות רוויה.
נישענת שם, אוקיאנוס ענק של ארומה, והשארת סימניך על כל החופים.
אהבתי את מה שראיתי (קראתי).
את שלך, מכל מדורי היצירות שהונחו לפני.
ולמרות שהלכת,
אצלי את נשארת שם מודגשת, וכולך טיפטופי צוף נקטרי כישרון.
ואני, שפסעתי בתוף דיפדופים, נילכדתי באור המובחר שהקרנת, על אף שהיו שם הרבה אחרים.
דורון
שיהיה שבוע נפלא לכולם.
אהה...
גם את זה יש לי -
מילה במילה !
חחחח
בנות בנות , כולנו מיוחדות ייוצאות דופן , לא לקחת אישית !
******
"מבעד לערב הזה שכולו עכשיו יופי / אחרי שספטמבר השתלט על הסתיו, / אני מתבונן בך . / מבעד לרחש הזה שכולו המולת משפחות / אני מביט בך, שלא ראיתי אף פעם, / ונרגע קצת. / לילה. / קריר עם כיוון צלזוסיאני. / מחר יחזיר כבר היום לספטמבר, לפחות עוד עשרים מעלות. / חגים. /אבל לילה עכשיו, והשקט מוריד מלמעלה קדושה שכל כך חסרה. / הנה את ! / באון ליין ... / מחייכת ? / את פוסעת כמוסה במשעול הפזיז, כן הזה שעולה לאיטו,וירטואליה. / את לא מרגישה, וגם לא יודעת, אבל כאן, את עולה בשלווה אל העיר / היפה, זאת ששמה בלילות, אידיאל. / פה ושם מתטפטפת טיפה של איכות, היא נשלבת צרופה משילוב של / אוויר, ושל סתיו ושל לילה ... / היא כאילו זמינה, רק כאילו, / היא עושה לי פרצוף. / היא כמו הזמנה לסעודה חגיגית, על הפס העדין ששמו, אופק ... / פיסות הרהוריך, הבזקי התהייה, / מספרים בשלבים של פספס מהסס, את תמונת אווירת סביבתך שם. /
דורון
יש לי כל מיני קורדרויים.
ירוק אקנה השנה. היה לי זוג אחד, אבל הוא התיישן.
אם מוציאים דברים לאור השמש ....
אז באמת תמהתי מזמן על טיבם של המכנסיים האלה ! ! בתקופה המיתולוגית של המידרשה לאמנות - בימי רפי דגנית מיכל נאמן וכו' - היתה להם בדיחה קבועה - שארכיטקט זה מישהו עם מכנסי קורדרוי ירוקות. מאז אני מחפש מכנסיים כאלה .... שידעו שאני ארכיטקט. ולא מצאתי. אז אולי אצלך באה הגאולה ? האמנם זה קורדרוי ? האמנם ירוק? קשה להבחין בתמונה.....
תגידי, דודה מלכה, קראתי טוב ?
"שייטת הומה במיליון זימזומים של שלווה" א
ני ממש מת מצחוק.
"מיליון זמזומים של שלווה".
אוי הבטן הבטן.
"זמזומים של שלווה"
הו מאמא.
נעם.
נ.ב: זה אפילו יותר טוב מ"חתולים מחשבים את קיצם לאחור" שכתב שכן שלי.
חמוד אתה!@#
מי דיבר על החמור הזה, הוא רק עושה בושות למעריצים האמיתיים שלך, אלו שעל באמת מוצאים עצמם בלילה לבד לבד בחושך רק הם ואת שנמצאת בתוך החלום שלהם. זה אולי נשמע לך, בטח ממני, כמשהו אולי לא הכי רציני בעולם, אבל זה משהו שאני יודע טוב מאוד שהוא באמת ק!רה בעולם. ועוד לא ממש ממש רחוק מחלקיק הקרקע הגועש רועש הזה שאנחנו והמדינה כולה חיים בתוכו. בחיים לא היית מאמינה, כן, כן, אני יודע, זה די ברור לי שאת לא רואה את עצמך ככה - אבל מה לעשות שהם דווקא כן רואים אותך ככה - ואולי הם לא דווקא, אולי במקרה בגלל שהם מתביישים ולא רוצים להתנהג כמו חמורים ולטעות בגדול, הם מעדיפים לשמור את זה, עדיין, בקופי פייסט אצלם בלב...
אני לא מתלוננת, ואם זה היה המקרה (חלום רטוב או יבש), מה טוב, אבל להיות בורג בסרט נע של קופי-פייסט? לא כיף :)מותק, מה את מתלוננת, את הפכת להיות החלום הרטוב של הרבה מאוד גברברים עם ליבידו של אינטלקטואלים. מה יש, מה רע, הא?! למה לבוא ולזרוק להם בפרצוף בוץ ועוד כמה חיצים שמופנים ישר לתוך איזור הלב שלהם (שגם ככה בטח רועד להם עכשיו מתחת לפרצוף זיפת שנהיה להם מהקטעים שהרצת עליהם פה בפוסט הזה להנאת כל המעריצים והמעריצות שלך? למה? למה? למה? למה לעשות להם את זה דווקא בדיוק ביום ובשעה שגם אני, כן, כן, אם כבר מדברים על זה, גם אני כתבתי לך בדיוק מכתב אהבה לוהט גם כן?
נו, טוב, מותק, את הפסדת אותו עכשיו...
ואתי, או אסתי, או פסטי-פסטי-פסטיבל החברה שלך הרוויחה...
תגידי לי מאמי, אגב, מה הכתובת שלה בבקשה?
אחד מאחי??
את מכלילה ב"אחי" כל מי שהוא מהמין האהבל(המין שלא שלך),או את מתיחסת לקבוצה יותר מצומצמת ?
כן, ומושיטה צווארי הברבורי לערפדים.
שמעי, יש פה כמה אלפי נשים, יש גבול גם ליכולות שלו, חכי חכי וגם את תיהני מהפואטיקה.
יופי של חשיפה.
תגידי, את גרה כאן לעיתים קרובות?
אלי שום דורון לא הגיע אבל נראה לי שזה פשוט בגלל החרבות של "הסמוראית" שלי ו"חיית המחמד" שלי התאו הכחול...
האמת שזה באמת מסובך להטיס תאו כחול למוסקבה אבל מה עם אבו גוש???
אל תדאגי, הוא עוד יגיע אלייך, אני מבטיחה.
ברור שחיוך, אלא מה? לא חשבת שלבי נמלא מרגניות, שפתיי שירה ועיניי לחלוחית מטשטשת, הלא כן?
סורי,
העו"ד שלי לימד אותי לעולם לא להודות בכלום.
מארלי לימד אותי להודות.
וחז"לינו לימדו אותי להודות שאני שמח בחלקי.
מעוללללה. אני כבר לא כותבת על הדברים האלה. אני לא רוצה להיות מאלה שקוראים להן אח"כ, את השרמוטה מהקפה? זה לא.
דיייי.
וולווט יקרה,
לא שחשבתי שזה לא קורה לאחרות אבל אני מגלה דברים שלא קרו לי וזה נורא מעליב.
ומצד שני, אני מקווה שאת עדיין עם חיוך .
תזרמי, הוא כתב לי אתמול. תזרמי.
אולי אני יעשה לו ילד?
נשיקות
ניצה
תודֵה שאתה מקנא בו.
אין ספק בחור מרשים,
מחזיק שני משרדים,
ומעניין כמה מזכירות.
בהצלחה
:)
ברור שאין שום דבר רע בThe Kids :)
אהבתי!
למה כל כך הרבה מילים
כשרשתות הציד ורובה הדיג
חלדו
וכמו שאמר צייד ידוע באתר
אז בעצם לא ניתחתן
אז כמה? האירי את עיניי!
אין לי שום בקשה, אלא פנייה לבנות הקפה:
ברגע שאדם רובינסון יפנה אליכן וידבר בשבחיכן, דעו שהוא מדבר לרוח, לאיזו ישות נשית גנרית, גורפת, שעתידה להתלהב ממחמאות כלליות כלשהן. לא אליכן אישית, אלא אליכן כקולקטיב, ומה שיילכד בחכתו יילכד, זה כל הסיפור.
איזו בורות! האקסיומה קובעת שכל גבר בגובה 170 הוא בעצם 168, אבל 172 הם לא 167, ממש לא. רואים שאין לך ניסיון עם גברים נמוכים.
את הבעיה הבנתי
אבל מה הבקשה
להיות מיוחדה
או לסנן בעזרת המילה
את לובשי מכנסי הציד
בים-בם-בום.
(אירוע קטן, רק משפחה וחברים)
העיקר שיש לנו האחד את השני.
אבל כן, מתסכל.
לא הפסדת כלום, אבל את רואה איזה כיף בקפה?
את צעירה מדי, אפילו בשבילו. הוא יכול להיות סבא-רבא שלך.
נכון, גילינו איזה שתיים-שלוש מקופחות, למה שלא ייהנו?
וגם הגברים רוצים ללמוד דבר או שניים בהלכות חיזור תרבותי ומאופק, בלי לשאול "מה את לובשת?"
עולם שלם של טעמים נחסך ממך בגלל כרומוזומים לא נכונים.
סיפור מדהים והחשיפות כאן בתגובות עוד יותר....
לא יודעת לגבי מוסקווה, אבל כבר בזכות הפוסט של וולווט קיבלתי הצעת חברות מאחד מאחיך (רמז קטן - הגיב כאן וירא כי טוב), וככה לא אשאר לי מיותמת ללא מעריצים כשההוא ימצא את ההיא ויקח אותה איתו לארמון בכיכר האדומה.
אסתי ..
אז את ווולווט נוסעות למוסקבה ל"MENAGE A TROIS" ?
יוכי
איכס, פושטק, תתבייש
רציתי שזה יתאים לרובינסון.
דבורית, תעשי לי ילד!!!
זה כי קינאתי בכן שרק לכן שולחים פואמות
תראי מה שולחים לי:
היי
ושלום לחנלה
בשמך יש סממן של דוד המלך
אך שאלה לי אלייך האם את מגדירה עצמך כאישה כוחנית ?
ביי מוני
(נאמנה לשיטה - ישר נהיינו חברים).
טוב סתאאאם, That's the new me. הכל בזכות בילי ובזכות הלחם-עבודה שלך ♥
ווי ווי, נראה לי שיש כאן מגיפת חרזת
וולווט, זה כואב או שזה חיצוני בלבד?
חנצ', תתחדשי על התמונה, נערת פוסטר נהיית!
אני מוכנה לכתוב לך משו-משו, טקסט משלך, אותו תוכל לשכפל כמה פעמים שתרצה.
אבל גדולתו של רובינסון קרייזי הוא שיש לו ערכת-חיזור: כשבעה מיילים לכל מצב, עד שהגירלז מפשירות כליל וצורחות, "קח אותי, למוסקבה, לצימר, לאבו גוש, לאן שרק תרצה, רק קח אותי!"
אני לא באמת כועסת:) ולכי תראי מה כתבתי לך בבלוגצ'יק.
זה עובד ? המלל הזה ?
אפשר לעשות קופי פייסט מכאן?זה אמנם קצת קצר אז אצטרך להכפיל אותו כמה פעמים.
אני מניח שאם על מישהי זה באמת עובד ,היא גם לא תשים לב שכל שבע שורות זה חוזר .
תסלחנה לי בנות המין הנשי .אם הוא מתמיד הרובינסון הזה כנראה שגם מצליח לו מדי פעם .את השיטה המציא דן בן אמוץ לעת זקנתו .הוא היה מציע הצעות מגונות ברחוב לעשרות נשים ביום ושתיים או שלוש ביום היו נענות בסוף.צריך רק כושר התמדה ועור של פילפילון .
יש על זה ביטוי - "סודות מתים באור".
חוככת. אאוץ, זה נשמע כואב.
יום אחד, כשממש אבל ממש תכעסי. אני אספר לך משהו שמישהו אמר לי שאולי ישמח אותך. אבל היום זה לא היום הזה. מחר חג שמחת ויש לך מלא דברים לשמוח עליהם - בניהם הכוכבים שהולכים ומצטברים ותשומת הלב ההולכת וגדלה סביבך.
אני אחזור לעמוד המסכן שלי על 22 פוסטותיו ו-28 כוכביו הבודדים שישמשו לך נחמה פרוטה על הירידה הקטנה וזניחה שלי ממקודם.
בדרך כלל חיי חפים מסוטים
אבל החגים, החגים, את האנשים פה מטרללים
וכך נקלע לדרכי אותו ברנש מההר
ולפני שנסוג, כבר היה מאוחר
קח נשיקה על קצה הברך
יום יבוא ואל השקיעה נמצא את הדרך
(מה קורה לך, די, תפסיקי, לשמך הטוב עוד תזוק-תזיקי)
ומה אני רוצה בחיים? ברור, רק שייהנו, איתי, בלעדי, העיקר שייהנו!מה, היחסים בינינו?
רק את הצג/ד שלך.
לא נורא, הפעם אני סולחת,
אבל רק בגלל שהסלט מחכה לי בצלחת
מילא אם היו קוראים את הבלוג,
אם אין מצב, יש פה המון נשים, והם רוצים לחגוג!
מיוחדת? נסיכה?
חזרי מיד ושכבי על עדשה!
אור שמש? לא בדיוק
קישורים וחברים זה כן, זה בדוק.
נו בבקשה, אלו החברים שלי, אחד אחד
עומדים ושומרים עלי שלא אמעד.
אלא-מי הוא עו"ד ידוע בציבור
ויפעת כנ"ל, אם לא היה ברור
ושניהם עושים לילות כימים
בגירושים מכוערים של זוגות נשואים
אולי הוא הגון, ככה, בפינות,
ולא מתחיל עם נשים נשואות?
:) לבי נשבר?
הו לא, גורל אכזר
מפלסטלינה עשויים חדריו
ושום דבר לא יפגע בעורקיו
אין שום דרך לשבור אותו או אותי,
גם לא פואטיקה בגרוש, את שומעת, עלמתי?
תודה ריקי, אבל כתבתי בפירוש שלא נעשה פה שום פשע, זה סתם עלוב, כאילו, איך אפשר לכתוב אותם הבלים לחמישים נשים שונות? איפה האותנטיות, כלומר מה חשב, שהטיפשות לא תתגלה? מה חשב, שהוא כותב לחלל? הרי מדובר בקהילה, באנשים שמשתפים אחד את השני במה שקורה להם, לפחות בחלק מהדברים.
צימר בודד על ההר היה כל כך הרבה יותר שורשי וצנוע. ככה זה כשמגזימים.
רגע, הוא לקה בלבו בגללנו?
1.72? 1.72? לא הייתי מתקרבת. כל ה-1.72 הם הרי 1.67. נו, אסתי, איך, איך הסכמת?
למה, למה את נטפלת לפרטים הקטנים, קיבלת סוס צולע במתנה, מה את מפשפשת בשיניו העששתיות?
מעניין איפה הוא עכשיו. מה עושה ועם מי.
הם לא רוצים לדבר אחד עם השני, מה הם, פדופילים? הם צריכים אותך ואותך ואותך.
מממ, אני חוככת בדעתי איך לנזוף בך.
אוי איך הצחקת אותי.
אני, דרך אגב, חוסמת בלי להסס (מטרידנים נשואים, סוטים, זקנים וילדים).
(ולכן גם מקבלת קללות ונאצות למייל הפרטי שלי).
ועוד יותר הצחיק אותי שאחד מהמטרידנים-מקללים הללו הגיב לפוסט שלך...
הייתי נוסעת למוסקבה לעשות פגישת מחזור עם החברות.
לא נעים לי להיות כאן על תקן רש"י ואונקלוס אבל אסף דיבר על הסרט "הבוגר" בו מככבת מיסיס רובינסון שמנסה לפתות את דאסטין הופמן הצעיר...
מיסיס רובינסון ---> אדם רובינסון. כזה כאילו את יודעת?!
חלאס, תביני זה נגמר.
מעדיף להישאר עם ליפסטיק
יא אלוהים,
יש לי כפיל ! אם כל מה שדורון כתב, ולמי שהוא כתב , האמת שלתומי אני מאמין לך דורון ,כל מה שכתבת נראה לי אמיתי, ואתה נראה לי אחלה בן אדם,אני גם אהיה ממחר בכנסיה באבו גוש (אם אתה לא יודע זה אחלה מקום) אני לא מכיר אף צימר ש"מעל אבו גוש",המגורים בכנסיה מאפשרים לך להיות ממש "בתוך המוסיקה" ובאוירה המיוחדת בלי לרדת מההר.
אני שירתתי שנתיים ברוסיה(לא במוסקבה) והאמת שלא הייתי לוקח לשם לא את V ןלא אתS,והייתי מציע להן "משא כומתה" בארץ,לבדוק אם זה ה"מושא",ורק אח"כ לקפרי למשל...ועוד עשרות פינות חמד שבטח יש לך כתוצאה מנסיעותינו הרבות.
מה שאני קצת מאוכזב ששתי כוכבות הקפה לא רצו גבר כזה אידאלי, חלומה של כל אישה מה שמראה על סיכויי..אם לא הייתי כ"כ יפה הייתי מתיאש.
מה שכן, אשמח אם תציע לי חברות(טיולי גיפים,חו"לים,פסטיבלי מוסיקה(?) ...).
איך לא חשבת על זה שהן ידליפו? זה קצת מוריד את המניות שלך,אבל אני מקווה שלמדת,או שמישהי שלא מדליפה כבר נמצאת בצימר,ושניפגש נלך לאכול ביחד(קראוון נשרפה יש לי אחלה מסעדה..). אכפת לך אם נזמין גם את S ו V? אל תדאג הן לא יבואו הן כבר מזמן הבינו מה זאת אהבה וירטואלית......
קרעת אותי מצחוק... מחזיק את עצמי חזק מלשלוח לך מייל "היי פצצת כישרון, שננסה?"
כן , אחד הגברברים הציע לי "ידידות" ואחרי שקצת תחקרתי ף אז שאלתי אותו אם הוא מנסה לפתות אותי.
הוא אמר , נתחיל בידידות וכמו שני אנשים בוגרים נחליט יחד לאן זה יוביל...
אז השבתי שזה לא יוביל לשום מקום והדרך היחידה שלו לשוחח איתי זה באמצעות הפוסטים.
התגובה שקיבלתי בלשונה?
את ילדותית ולא בוגרת
:-)
סליחה, אני לא מבין. אף אחת מן הבנות שקיבלו את המייל המתפייט לא העלתה על דעתה להשיב לו בתגובה המתבקשת: "סליחה, מר רובינסון, אתה מנסה לפתות אותי?".
האם אני האדם היחיד כאן שצפה בסרטים שנעשו לפני האייטיז?
מילא הזיון, אבל מגפיים זה בלשון זכר
גָּ ף אחד. מגף - .
וואי וואי. אפילו השבדי שלי לא מגיע לרמה של דורון. אגב, אחרי שכתבתי את הפוסט הזה, קיבלתי מייל זועם מ"ידידה שלו" שטענה שהוא "בחור מאוד רגיש ונחמד" ולאחר מכן קיבלתי מייל גם ממנו, שטוען שכל הרייטינג שלי מגיע בזכותו ושהוא ינצל את "המידעים שיש לו עליי". אז הרגשתי קצת לא נעים מהבחור המסכן וחתכתי את השם שלו, אבל עדיין, אני לא מבינה, הבחורים האלה חושבים שנשים לא מדברות זו עם זו? שהמזימה הגאונית שלהם לא תתגלה לעולם? מה, בתור לביקורת הדרכונים הוא יקנה לכולן קפה ועוגיות ויכיר ביניהן? "שלום, פצצת כישרון, תכירי, זו ערגת חיי".
אני, אגב, מחבבת יותר מכל את הבחורים שמתחילים איתי במייל של מילה אחת. "שננסה?" לוקחת את המקום הראשון, והרבה אחריה, כמה מוזר, נמצאת המילה המקורית "היי". אני לא יכולה להישאר אדישה לבחורים כאלה. אז אני חוסמת.
כבר שקלתי להיעלב, אבל אם גם עם נעה הוא לא התחיל - אני רגועה
יש לי רעיון לפוסט הבא - האנשים שמבקשים ממך חברות בקפה. אני עוד לא אמרתי "לא" לאף אחד, אבל לא היה עולה בדעתי "להציע חברות" סתם לאנשים שאני לא מכירה...
התעוררתי באיחור והפוסט כבר מלא בכל התגובות שהייתי יכולה להגיב:
טיול מאורגן למסקווה
לא קצת קר שםםםם?
למה אני לא בח'ברה?
מה עושים כדי להתקבל?
כתבתי בדיוק פוסט על זה
וכו' וכו'
אבל חייבת להגיד משהו שאולי ישבית קצת את השמחה-
לטעמי האישי לא צריך לפרסם שמות ובטח לא מה שנכתב במייל האישי, גם אם נעשה לו קופי פייסט, לא צריך להשפיל אדם בפומבי, הוא עשה זאת היטב לבדו. זו דעתי האישית, ואני ממש, אבל ממש לא יפת נפש.
אחלה פוסט ולווט, אהבתי
וכל התגובות לגופו של הפוסט
רק מלמדות שהצלחת לגעת בדבר הזה
לא... האנשים האלה לא מובכים כל כך בקלות
אני לא מאמינה שכך אדם רובינסון ויתר עליי. זהו, אני רצה לניתוח פלסטי- אפילו טרולים לא חושקים בי יותר!
מלבד עשרות "מה המצב?" וסמיילים כאלה :) בתור בקשת חברות (כאילו, ברור שאני אאשר לך חברות נצח על בסיס סוגריים ונקודותיים שלמדת להצמיד יחדיו) נתקלתי כבר בכמה מקרים מסקרנים, אולם המסקרן שבהם היה הבחור האלמוני (בחיי, חבל שמחקתי את ההודעה שלו) שכתב לי לפני שבוע באנגלית עילגת "אם יש לך חבר, אז מה את עושה פה? מחפשת עבודה? מה הקטע שלך? למה את פה בכלל?"
זה פשוט לא נתפס, החירות שהם נוטלים לעצמם, הם שבאונליין ובארץ- לנתח אותנו!
מה זה השאלות האלה? מה קרה, ראית שבדף שלי כתוב "במערכת יחסים" וזה הציק לך בעין? באיזו זכות אתה שואל אנשים למה הם פה, אדון-הגעתי-לפני-שנייה-לקפה-ראיתי-כוסיות-אבל-עוד-לא-יצא-לי-מזה-כלום?
והסתבר לי הרגע שאזלו לי הכוכבים...
אני סתם רציתי לציין שאהבתי ושאני בשוק
אההה... וגם רציתי לככב :)
פעם הכרתי בדיחה שאומרת שמשפט הפתיחה האולטמטיבי לבלונדיניות הוא:
"Nice shoes, wanna have sex?"
היום זה כבר nice blog (או שמא nice pants?)
רגע אחרי שסיימתי לכתוב תגובה לפוסט האחרון שלך. קצת מתמרמרת על המחזרים (גם הפתטים והסדרתיים שבניהם) שנמנעים (בצדק?) מלחזר אחרי בקפה. ואני מקבלת מתחת לדלת דירתי הצנוע בפלורנטין פתק ממנקה המדרגות שלי שכותרותו "מהשכן שראה מלאך". אז נכון - הוא כתוב בכתב יד על נייר חתוך בצורה מגושמת (מעטפה שנפרסה לצורך העיניין), בעברית עילגת ונסיון פתטי, יותר מאלו שנוסו בקפה לחרוז חרוזים ולהזמין תגובה. אבל הוא שלי, והוא old fashion ולא ב- cut & paste. מרגש.
עכשיו אני הולכת לחפש לי דירה חדשה. לא מתאים לי עכשיו שכנים פסיכופטים.
כן ואז שמגיעים לשדה פתאום הוא שם לב שהוא שכח את הארנק אבל כמובן שהוא יחזיר לך את הכל מייד שתחזרו......
שוב מולך
שוב מולךדורון.איש.שלא הכיר אותך קודם.שיושב מרוצה בצימר מובחר שנבנה על איזה הר.בתוך ים של שקט נדיר ...שהשכים,ויצא מרוצה לסיור ניחוחות אסורים של קפה, על הבוקר.וככה, בשקט מלא חיוכים, לאורך שדרות האונליין,די רחוק, בקצה הצפוני של סימטת וירטואל,ראיתי אותך.הילה.את היית כנראה שם לרגע, שייטת הומה במיליון זימזומים של שלווה.כן היית מצונפת טיפה, נשואה לך בטס של שלמות רוויה.נישענת שם, אוקיאנוס ענק של ארומה, והשארת סימניך על כל החופים.אהבתי את מה שראיתי (קראתי).את שלך, מכל מדורי היצירות שהונחו לפני.ולמרות שחלפו כבר כמה ימים ...אצלי את נשארת שם מודגשת, כולך טיפטופי צוף נקטר כישרון.דורוןלעזאזל, ואני עוד חשבתי שאני מיוחדת
ותעיד התגובה המצוטטת שלי בראש הפואמה הנכבדת, שזאת לא הייתה הפעם הראשונה.
נו, שוין...
בהחלט, דווקא עם ההיבט הזה אין לי בעיה, אם התוכן בתפוצה כזו, זה לא משנה. אגב, מוסקווה? למה?
ריקי, הלעג הזה הוא לא סתם, וגם לא בא אצלי במיידי.
אני מתייחסת באופן פרטי לכל מי ששולח לי מייל (למעט חריגים ++), נלעג ככל שיהיה. לגבי הפרסום, התלבטתי מאד אם זה הוגן לפרסם פוסט המכיל מיילים כאלה ושכמותם, מהם קיבלתי לא מעט. העובדה שהטקסט שלו לא אישי-פרטי, כי אם ציבורי המיועד לכלל המין הנשי, היא שגרמה לי כאן להרגיש לגמרי בנוח לפרסם אותו, ואף לגחך בקול.
אוי דבורית היקרה.
אני קוראת את התגובות ומזהה בין השורות את שיברי ליבך / וליבי נשבר / גם / והשורות / גם / והמילים / השבורות / עומדות להן / יתומות / אלמנות / בכל שורה / כי ככה כותבים / שירה.
אליי המחזר הסידרתי לא הגיע. אולי כי אחרי שבוע בקפה כתבתי את "יפה הכרטיס שלך... אז מתי אנחנו עוברים לגור יחד?" והוגדרתי כ"מן הייטר" (זכויות היוצרים על הביטוי שייכות לאלי). בפוסט אחר פחדו להמליץ לי כי אני חסרת תקנה וביקורתית מדי. אולי. יום אחד. כשגם אני אהיה שולפת פוסטים ידועה ומפורסמת כמוך, הפחדנים יתחלפו באמיצים ובני השישים הנשואים (תודה לאל על הנשואים) יתחלפו בבני 25 חתיכים. בימינו אנו, אמן.
נכון, זה מעפן לגמרי לקבל מייל סדרתי בקופי פייסט. זה נלוז ונלעג.
אני גם די בעד להעביר מידע מאחת לשניה על נוכלים וכדומה.
הפוסט עצמו מצויין, ואני גם די מבינה את הבחילה שאתן חוטפות כנמענות של הדבר הזה. מה גם שהוא כותב גרוע.
אבל בסופו של פוסט, אני מסתכלת עליו, ומה שעולה מבין השורות מעורר רחמים על חולשתו.
מובן שיש בקפה גם טיפוסים נאלחים שאי אפשר ולא צריך לרחם עליהם.
אז רגע , מה עושים?
איך מבחינים?
יש למישהי עיצה אופרטיבית?
אולי "שאלון קבלה" מתוחכם לסינון הפתטים למיניהם?
עד עכשיו סיננתי באמצעות האינטואיציה
אבל תאכל'ס
לא זכיתי לשירי משוררים קורעי לב ועור התוף....
אני גם חושבת שזו רמאות (הקופי פייסט) וזה גם מה שגרם לי לעשות מה שלא עשיתי בחיים ומבחינתי זה יהרג ובל יעבור - לחשוף מיילים אישיים.
אבל מאחר וזה לא מייל אישי אלא בתפוצת נאטו אז למה לקפח את אלו שלא היו ברשימת התפוצה?
למה לא אמרת קודם לפני שסירבתי?
רק בשבילך הייתי אומרת כן ומביאה איתי חבר. כלומר אותך. שיהיה לפחות מישהו יצוגי לפגישות החשובות עם אנשי העסקים הכבדים (תרתי משמע)
זו בדיוק הנקודה ריקי.
אני אפילו האמנתי כמה דקות. בעיקר כשהתגלה ששורשיו בכפר תבור בדיוק כשלי. זה היה הרגע בו הפכתי לשלולית והייתי מוכנה ביותר לקחת את הפולו הכחולה ולטפס את הרי שורש בואכה חומוס אבו גוש.
וזה באמת המקום להודות לעמיר שסיפר לוולווט כי אני רציתי לעלות פוסט בעניין כשגיליתי שיש לי עוד תאומות שקיבלו את תחילת ההתכתבות והבנתי שבטח יש עוד, אבל לא רציתי שפוסט הסיום שלי יהיה כזה.
והנה בכל זאת צדיקים שלא לדבר על צדיקות (שלי) וכו'...
מצחיק. אנשים עוד עלולים לחשוב שבאמת יש לך זמן חופשי ושאת מבלה אותו מחוץ לבלוג. היסטרי... דיי.. לא יכולה לצחוק יותר... הבטן כואבת לי.
מה זה הלולאה?
אנא [ובמטותא] מכן, לפחות הסבר קצר.
יכול להיות שזה גאידמק?
לא, לא קונה..
....
השכן שלי - השיפוצניק החאפר הקווקאזי, סיפר לי פעם שיש לו אח במוסקבה, אז אחרי שקראתי את הפוסט הזה הלכתי לברר איתו מה יש לעשות שם.
"מוסקבה? תאמין לי שוקי, מוסקבה זה גן עדן" ענה לי בחיוך מוזהב
"גן עדן?!"
"כן, גן עדן. אתה הולך למועדון, ישר קופצות עליך שלוש דוגמניות בלונדיניות" אמר "ואיזה קזינו יש שם, ואוכל וודקה - חבל על הזמן. רק מה, אסור ליסוע לשם עם אישה" רייר.
"נו ברור"...
...
צימר מעל אבו גוש?
החומוס שם לא משהו - יותר מדי כבד ומתקתק. אבו מרון ופרג' בחיפה לוקחים אותו ובגדול.
מוזר, מוזר...
V
הפוסט כתוב משעשע וחריף, הצחקת אותי מאוד על הבוקר.
דווקא התגובות עוררו בי משהו לא נעים, משום שבסך הכל, הוא לא רימה אף אחת, ולא עשה שום פשע, סביר שהוא מחפש . די ריחמתי עליו בסך הכל, נואש, נכון, אבל לא פושע.
ומי שמשנה את דעתה למראה >הארמון בכיכר האדומה <בו הוזמנתן לבלות את לילותיכן אז מהרו מהרו כי הזמן לחוץ כאמור וצריך לטפפל בויזה.
אגב, כמה זה 19.000 רובל?
(זה המחיר ללילה)
אני מרגיש ממש נפגע - למה רק אלי פונות בנוסח הבוטה, הישיר וחסר הרומנטיות: "אפשר להתחיל איתך?" מה? לי לא מגיע שיזמינו אותי למוסקבה?? מוסקבה?? FGS!! מה רע באנטליה?? מה??
ומעניין לעניין, שמתי לב שמהבוקר יש קהילה חדשה - "קהילת חולי לב" והפלא ופלא, החבר היחיד בקהילה הנ"ל הוא לא אחר מאשר דורון!!
לא פייר ש-98 אחוזים מהגברים מוצאים שם רע לכל היתר!
ponemaiesh?
רגע מיתולוגית שנבין - גם את זכית באור מן ההפקר?
או בשירה מהקופי פייסט?
מצחיק זה.
מה באמת בנוגע לקטגוריית נשים (ציפור בנפש, סכין בגב)
אם לא היית קיימת, היה קשה להמציא אותך.
אולי שיפתחו להם קהילה?
הסדרתיים?
שידברו אחד עם השני
אה ומבחינתי, שייגדרו אותם יחד עם אלה מהמטקות
טוף את בטח מתה לדעת איך הוא נראה אז מה יואילו מילותי לעומת התיאור הפיוטי הבא:
אני דורוןעיניים חומות, שיער שחור, פה ושם כסוף ככה, פסי ניסיון, את יודעת.חיוך לבן.יחפים על החול, שוטרים וגנבים, סימני דרך, והקדרים באים ...גן הילדים בית הספר, נחל אלכסנדר, טרקטורים, חוף בית ינאיסבא שלי עם הכובע הדגול שלו, נוהג בסוסה (כוכבה) ואני שם שקוע בתוך עשב ריחני וטוב, רטוב וירוק !הרבה שנים ביפן, בנק גדול, אוניברסיטה, בנקאות כלכלה אצילה.משפחה, 2 בנות שהגיעו איתה (נישואים ראשונים שהיו לה).התרכזות כאן, ומכאן לכל המקומות.איכות ביום יום, מבתוך, מסביב, ועניין ענקי.חבריםמוסיקהכלביםג'יפכדורגלספר טוב (לקרוא, או לכתוב).תיאטרון לעומקו.ציורים (מביט, לא אומן)בישולים, כן, אני מת לבשלטיולים,הרבה טבע.לנסות כל הזמן ... לא לנוחפעם היה גם צבא, ברקים רעמים, מילואים שם בבוץ ...כתבתי המוןטוב הסגנית לכהן (סג"ל), לגביך קטנות הספקות. כי סביר שהרוב יסתבר ויבוא עם עצמו,את בכלוב של איכות, עם פשרות מוכנות ודרוכות לנקמה.וואוו ... כתבתי המוןיותר מידי לטעמי, אבל ... שיהיה.דורוןהשאלה אם נגיע לשם במטוס הפרטי, כי לי הוא הסביר שאת הנסיעה למוסקווה נעשה לשם שינוי בטיסה רגילה ולא במטוס הפרטי האמור.
די מעליב, לא?
ככה סתם מחלקה ראשונה או עסקים ולא כמו המיליונרים האמיתיים כמו שהורגלתי.
לא, לא התעניינתי בלוק אף פעם. אני לא נערה שטחית.
מחקתי את שירת הלולאה. אם את יכולה להעביר את הפואמה לשורות קצרות, יהיה נחמד מצדך.
קיבלת גם את תאור דמותו של יפה הבלורית והתואר?
שכחתי את הדבר הכי חשוב: תודה רבה לעמיר ששלח לי מייל ובו סיפר על ה-3 ימים במוסקבה עליהם כתבה אסתי בקהילת מנהלי פורומים (אני לא חברה בה, אבל הגשתי בקשה אתמול).
שאלתי אותו אחר כך, בערב, מאיפה הרעיון לספר לי על כך, והוא ענה, אינסטינקט.
אז כבוד לעמיר (זה מהשיר. איפה השיר אגב, לא מגיע היום?) בעל החושים הבלשיים המפותחים.
רוי הביאה את זה קודם (וגם אני זכיתי). זה לגמרי קִמפּוּסט. בלי שינויים.רגע אז כמה אנחנו?
לפי הספירה האחרונה זה שש
שבאמת חשבתי כשקיבלתי את ההצעה לשאול אותו אם אפשר להביא איתי את החברים לנסיעה למוסקווה, עכשיו אני מבינה שהכוונה היתה להביא את החברות.
מייל רנדומלי ממנו, היו עוד כמה. אני חושבת שכאן הוא היה יותר פואטי (נה נה נה) אך גם הרבה פחות מפורש.
__________________________
שוב מולך.אני, בשלווה לא מודרכת ...דורון.איש.שלא הכיר אותך קודם.שהשכים, מתוך צימר יציב על ההר,ויצא מרוצה בתוך ים של דממה נדירה, לסיור ניחוחות אסורים של קפה,אל ההר.וככה, בשקט מלא חיוכים, לאורכן של שדרות האונליין, די רחוק, בקצההצפוני של סמטת וירטואל, אני מביט, מסתכל, ורואה אותך שוב.פטרישה הסקוטית.כן יעל.את היית כנראה שם לרגע, שייטת הומה במיליון זמזומים,והלכת.היית מצונפת טיפה, נשואה לך בטס של שלמות רוויה.הילכת לך בשקט מבלי שהרגשת, לאורכן של אוושות ...את, הילכת .אוקיאנוס ענק של ארומה.את היית שם לרגע, והשארת סימניך על כל הסלעים.ואני, שעברתי בתוך דפדופים, נלכדתי באור המובחר שהקרנת.ולמרות שהלכת ...את נשארת שם מודגשת, וכולך טפטופי צוף נקטר כישרון.אני לא גר כאן.לא.אין לי זקן אין גם כובע, לא כזה של בוקרים עם נוצה.גם לא רובה צייד.אני, איך לומר, כזה של יום יום, ולקחתי לי צימר מעל אבו גוש.חודש וחצי וקצת.לשבח בו את ימי החגים.למצוא נדירוּת ושלווה, ואז ...את פתאום כך, הופעת.דורוןאוקיי בנות אלי
שימו לב לנוסח ההזמנה למוסקווה ואני אבקש להשוות גירסאות. במסגרת מצא את ההבדלים. וולווט ההגהות עליך, כן?
ספרתי לך שאני אוהב להסתובב בתוך ההסטוריה.
אמנם כבר לא בתרמיל, שק שינה ואוהל, אבל מבלי לפגום באיכות.אני אוהב לסרוק את היום יום במחוזות עטורי וספוגי סיפורים.באוקטובר יזדמן לי אחד שכזה.ב 5 באוקטובר, משך שלוש שעות בבוקר אהיה בתוך פגישה במוסקבה.אין לה לפגישה שום קשר לרוסיה.אלה אנשים שאפגוש משך יום שלם, שלושה ימים מאוחר יותר ב 08, בלונדון.הזאת של ה 5, היא פגישת הכנה.מוסקבה.החלטתי להאריך את השהות במוסקבה, ןלעזוב ללונדון ב 07.כלומר, החלטתי להסתובב קצת בעיר המיוחדת הזאת.כמעט יומיים שלמים בעיר האדומה.והייתי שמח אם תצטרפי.שני מסחאווים בבירת הקוזאקים.בואי נעשה סדר.יציאה ב 04 אוקטוברחזרה ב 07, את תל אביבה ואני להמשך.את באה ?חשוב שתחליטי, שכן הרוסים האלה, הם דורשים ויזה וזה לוקח זמן.תהיי אורחת שלי.הכל.רק הויזה עליך, ובזריזות.מסחה, תהיה הטיול השני.ארצה להכין שם לקראת את גדעון גילעדי, ועוד כמה.דורוןאל תהיי כזאת אני אחרי עשרה קילומטר ריצה
ותיכף מביאה את ההצעה המקורית של הנסיעה ונוכל להשוות גרסאות
לא, מה פתאום.
זה היה מכוון נגדנו!
המכנסיים שלך זה משהו
תעליב, תעליב, מה יש. אני לא אתן לך להסתכל על המכנסיים שלי.
Y.Y
8 בבוקר וכבר 27 תגובות.
משהו שאת צריכה לחשוב עליו?
[כמו לעבור לחומרים אחרים, למשל]
ומה לדעתך אני עושה בזמני החופשי?
ואני חשבתי כל הזמן שהבלוג שלך הוא הבלוג של כוכבת סרטי הפונוגרפיה הידועה וולווט...
סליחה טעות בבלוג
אסתי - מזל שהתעוררת, כבר לא יכולתי לחכות יותר.
אמביוולנטית - כך נמגר את הטיפשים.
יחי האסרטיביות במיטבה!!
אחלה פוסט
דרלינג,
אבו גוש כיכב גם אצלנו התל אביביות...
ואחרי שלא העפלתי לשורש או לחילופין לאבו גוש נראה היה שטיסה למוסקווה תעשה את העבודה כי מה זה מלון פאר במוסקווה לעומת לנגב חומוס אצל אבו משו באבו גוש..
ולווט, אם היתה פה אופציה להפניית דואר אוטומטית, הייתי מעבירה אלייך בשמחה את כל כתבי רובינסון (ואחרים), בלי לפתוח אפילו. מבטיחה.
ולמה אני לא קיבלתי את הפוסט הזה?
לא יפה.
למה, לא מגיע לי?
למה אני צריכה לקבל רק סיפורים על אישיותי המרתקת ושום דבר על הרים?
נעלבתי.
מיתולוגית
רענני אותנו בגרסתך החדשנית
אייל - טוב, אני אשקול את מועמדותך.
The Kids
אין שום דבר רע בבני 25.
ילידי 82
אנשי רוח וחומר. נמצאים כרגע בשיא כושרם. בעלי כוח יצירה משופר, רוח נעורים ומשיכה לא מוסברת, חייתית ובלתי רצונית - לאושר ולעושר.
Velvet, עשית לי חשק.
בעניין המכנסיים, לפחות הם לא כותבים "מכנס"...
הגבר הראשון שהתחיל איתי באתר עשה זאת בערך תוך שעה מהרגע שנרשמתי והוספתי תמונה, הוא אגב נשוי פלוס, אין לו בעיה להראות את זה גם בתמונה הראשית שלו ויש לו הרבה בחורות ברשימת ה"חברים".
איזה באסה לגלות שאני ממש ברירת מחדל שלו, אחרי כמה עשרות נסיונות. פפפפפפפ.
יש מצב להעלאת תעריף, כי אליי הוא התחיל לפנות די מזמן. ההסבר לאבו גוש די פשוט- הצצה מהירה בכרטיס שלי תגלה כי אני מתגוררת בירושלים. כדרכן של ירושלמיות, לא מרבה לעזוב את הבית לרדיוס של יותר מ-10 ק"מ.
אבל רק לכאורה...
רציתי להתנשא, אבל נראה לי יותר הגיוני שהוא העלה את התעריף.
כאילו, אבו גוש לא מספיק מפתה, אבל מוסקבה, מי תגיד לא?
הייייי, איך אתה מדבר?!?
אז כמה גרסאות יש?
1. מוסקבה
2. אבו גוש
לפי איזה פילוח קיבלנו אבו גוש, טריש?
הנה עשיתי לך תיקון. אבל למה לא טסת איתו למוסקבה למה?
זה לא אישי, מאמי. העניין לכאורה.
את הלב את קורעת לי עכשיו, חתיכה חתיכה :(
שוב מולך.אני, בשלווה לא מודרכת ...דורון.איש.שלא הכיר אותך קודם.שהשכים, מתוך צימר יציב על ההר,ויצא מרוצה בתוך ים של דממה נדירה, לסיור ניחוחות אסורים של קפה,אל ההר.וככה, בשקט מלא חיוכים, לאורכן של שדרות האונליין, די רחוק, בקצההצפוני של סמטת וירטואל, אני מביט, מסתכל, ורואה אותך שוב.את עם השם המוסתר.כן.את היית כנראה שם לרגע, שייטת הומה במיליון זמזומים,והלכת.היית מצונפת טיפה, נשואה לך בטס של שלמות רוויה.הילכת לך בשקט מבלי שהרגשת, לאורכן של אוושות ...את, הילכת .אוקיאנוס ענק של ארומה.את היית שם לרגע, והשארת סימניך על כל הסלעים.ואני, שעברתי בתוך דפדופים, נלכדתי באור המובחר שהקרנת.ולמרות שהלכת ...את נשארת שם מודגשת, וכולך טפטופי צוף נקטר כישרון.אני לא גר כאן.לא.אין לי זקן אין גם כובע, לא כזה של בוקרים עם נוצה.גם לא רובה צייד.אני, איך לומר, כזה של יום יום, ולקחתי לי צימר מעל אבו גוש.חודש וחצי וקצת.לשבח בו את ימי החגים.למצוא נדירוּת ושלווה, ואז ...את פתאום כך, הופעת.זה כל כך נכון
אבל הכי מצחיקים הם אלו ששואלים: "מה את מחפשת פה?"
מעניין מה הם רוצים לקרוא בתגובה...
אבל תודי שזה מחמיא לך כל העניין שמגלים בך פה
מכנסיים? מכנסיים?!? אנשים דפוקים. הרי המגפיים שדפקת שוות פי אלף. חוצמזה מי שרוצה להתחיל עם בחורה משפטי פתיחה על נעליים זה הרבה יותר...
רגע, אני אקח תנופה. שלוש ארבע ו.
הי,
רציתי להגיד לך שיש לך מגפיים מקסימות, שבכלל את מקסימה ומיוחדת מאד, שעוד יש לך זמן להיות אסטרונאוטית, מרגלת ו...
אי,שיט! עכשיו כבר ברור שקראתי את הכרטיס. אולי אפילו את הבלוג... טוב, מההתחלה.
הי מותק,
מגפים יפה.
זיון?
גם לך, שמשייה
תענוג
בוקר טוב
רגע, רוצה קטגוריה נפרדת? שאני אבין!
בוקר טוב
גם אני התחלתי איתך, לא?
אויש, גלי, דיייי (סומק)
גם אני הייתי מתחילה איתך
אל תתחיל איתי!
(סתם סתם)