"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
עכשיו מה? – שבוע 7 – תרגיל ראשון – האם אני יכולה לדמיין אותי שם?
הפרק הזה נועד לברר עד כמה ה-"זה" שהגענו אליו הוא רציני, לבדוק אם מדובר על דרך חיים ממש או רק על תחביב. האמת היא, שלי, בשלב זה, זה לא כל כך חשוב להחליט ואכן בהמשך הפרק פורטגנג גם אומרת שאחת הדרכים להחליט היא פשוט להתנסות בקטן. התרגיל הראשון דומה קצת לתרגיל שעשינו בתחילת הדרך – לכתוב על מה נצטרך לוותר אם נעשה את "זה" ומה נרוויח אם נעשה את "זה". בסוף התרגיל עלינו לנסות לדמיין עצמנו במצב הזה ולנסות להרגיש אם אנחנו באמת רוצים את "זה". כפי שכתבתי בפוסט הקודם בינתיים קראתי ל-"זה" שלי "הקמת בית ספר לאושר". אילו אגשים זאת אצטרך לוותר על: הרבה זמן פנוי (ואפשרות לישון כל פעם שאני רוצה) האפשרות לעסוק בזה באופן ספורדי ולא להתעמק ברצינות רבה מדי (זה יהיה כרוך בהתעמקות, הכנת סדר בדברים ואני חוששת שזה יוריד מהשעשוע שבעניין) על החלום לעשות משהו שקשור לעיצוב (יש בי מעין פיצול אישיות בין הצד הרעיוני לצד שרוצה לעשות דברים בידיים ולעצב וכל כיוון שאני חושבת תמיד מרגיש כמו פיספוס של הצד השני) על שלוות הנפש (זה יהיה כרוך בפרסום וניהול שהם דברים שנורא מלחיצים אותי) מן העבר השני מה שארוויח הוא: התעסקות בדיוק במה שמעניין אותי (כבר שנים שאני קוראת ספרים בעניין ויש לי המון ידע) אוכל לפגוש אנשים שמתעניינים בזה וכך אשמע דעות של אנשים נוספים בעניין (מה שבנתיים לא הצלחתי כל כך לעשות) אוכל להזמין מרצים שאני מעריכה ולשמוע את דעתם אוכל לשלב את זה בשלב ראשון לפחות עם העבודה הנוכחית שלי (אפשר לעשות את זה יומיים בשבוע, נניח).
כשאני מנסה לדמיין איך זה יהיה, לרגע נראה לי שאין סיכוי שאעמוד בזה ושבעצם זה יהפוך אותי לאומללה ולרגע נדמה לי שזה יהיה נהדר. נראה לי שאין לי ברירה אלא להמשיך ולבדוק את העניין. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
התרגיל היה לברר גם את הדברים שמוותרים עליהם וגם את הדברים שמרוויחים. לא נראה לי ששווה להעלים עין מהחלקים הקשים אלא צריך להכיר בהם ולהמשיך למרות הקשיים. התעלמות רק תגרום להם לצוץ ממקום אחר.
ובאשר לשותפה אני משוכנעת שאני צריכה שותפה ואולי אפילו כמה אנשים שישתפו פעולה. מעניין איך אמצא אנשים שרוצים לשתף איתי פעולה, גם בשביל למצוא אותם אני צריכה סוג מסוים של יזמה ואנרגיה.
תודה על העידוד!
אני גם מרגישה ככה וגם פורטגנג אומרת שאין הרבה מה לדאוג ממצב שנעשה משהו שאנחנו לא רוצים כי אז נוכל להרגיש שזה מפסיק לשמח אותנו. מצד שני הרבה דברים אנחנו לא עושים כי אנחנו מפחדים (לפחות אני) אז כאן יש יותר סכנה.
לא מבינה למה החלטת לראות את הקשיים דווקא.לצדדים שאת פחות טובה בהם או גורמים לך לאי נוחות ... צרפי שותף/ה והנה לך 2 ציפורים במכה אחת גם מתעסקת רק במה שבאמת אוהבת וגם הרחבת לך את חוג החברים הקרובים שאיתם תוכלי לחלוק לשתף ולהעביר את החוויות . ובעיקר..? אולי זה יהיה משהו עם יותר אנרגיות ויוזמה שגם יסחוף אותך בעשיה...
בכל מקרה זה נשמע נ ה ד ר ....עלי והצליחי
תמיד מגיע הרגע שבו במסגרת התלבטות מרגישים איזה מהאופציות מתאימה יותר. שום כוח בעולם לא יכול להביא אותך לעשות מה שבאמת אינך רוצה. אז אל תדאגי, ההחלטה שלך תפול נכון. ולכל צד שתחליטי בעדו, תמיד תזכרי שהיו לו גם חסרונות אבל בכל זאת בחרת בו כי לשני היו חסרונות כאלה שלא יכולת לחיות איתם.מכל הפטפתת שלי התכוונתי להגיד שההחלטה הנכונה באה מעצמה.
תודה. בנתיים אני הולכת עם התרגילים בספר ונראה מה יהיה.
אוהבת איך את מבטאת את ההתלבטיות שלך.
כתוב כל כך מדויק וברור
מזדהה
בכל אופן כדאי לנסות.