כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תנועה בריאה - איך לנוע נכון ?

    נוגע לכל מי שמחפש תשובה לשאלה איך לנוע נכון , בריא ובכיף .

    הרפייה וחשיבותה בפעילות גופנית

    0 תגובות   יום שלישי, 25/5/10, 13:31
    הרפיה וחשיבותה בבריאות ותנועה .
    מאת – ארז אלון *
    תרגיל-
    ניישר שתי ידינו מטה בצידי הגוף , נאגרף את שתי כפות הידיים חזק ככל יכולתנו ונשחרר
    לסירוגין .
    תוך כדי התרגול נשאל את השאלות הבאות :
    – האם אני לוחץ חזק ככל הניתן ?
    – האם הלחיצה שווה בשתי ידי ובכל האצבעות ?
    – האם המאמץ אינו מקרין כלפי מעלה לאזורים אחרים בגוף דוגמת כתפיים , נשימה
    ושפתיים ?
    – האם כאשר אנו משחררים את המתח אנו מגיעים למקסימום של 100% הרפיה ?
    תרגיל זה מעלה שאלות הנוגעות לעניין ההרפיה בחיינו ובתנועתנו.
    הרפיה אינה דבר המובן מאליו והנו בעל חשיבות עליונה בהשגת תנועה בריאה יותר , מקסום
    תוצאות במאמץ פיזי ובהקשר הכולל של איכות חיינו .
    מטרת מאמר זה הנה תיאור חשיבות ההרפיה והדרכים להשגתה .
    א. מתח לעומת מתיחה
    לעתים קיים בלבול במושגי מתח\מתיחה והרפיה .
    כל מערכת השרירים בגופנו יכולה לעבור שלשה מצבי מוצא- כווץ , הרפיה , ומתיחה .
    שלשת מצבים אלו מתארים יחס שונה ומתח שונה בסיבי השריר- חופפים במידת מה בעת
    הרפיה , חופפים מאד ומכווצים מאד בעת מאמץ של כווץ ורחוקים מאד בעת מתיחה .
    לכלנו יכולת להעביר כמעט את כל השרירים בגוף ממצב למצב .
    כאשר אנו מחליטים על ביצוע מאמץ וכאשר אנו במצב של מתח נפשי – השרירים מתכווצים
    (לא נמתחים ! )
    כאשר אנו במצב רגיעה השריר נמצא במצב הרפוי ( לא הארוך ביותר שלו ! )
    וכאשר אנו מותחים את השריר זוהי פעולה מכוונת הכרוכה בד"כ בכווץ שרירים נגדיים
    (אנטגוניסטיים )
    ננסה תרגיל מדגים- נשכב על הגב ,כפות רגליים עומדות על הרצפה, נלחץ את כף רגל ימין
    חזק לרצפה – כעת מתכווץ השריר הדו-ראשי מאחורי הירך , נרפה את הלחץ- השריר במצב
    רפוי, נאריך רגל מעלה כלפי התקרה – כעת אותו שריר מתארך .
    אחת הטעויות הנפוצות היא שאדם המותח את שריריו ולחילופין אדם גמיש הוא גם אדם
    רפוי.
    כיוון שמתח יכול להתבטא בדרכים רבות כגון -לחץ דם איננו רשאים להסיק כי מתיחת
    שריר תפתור בעיות מתח ותרפה אותנו .
    הרפיה גופנית הינה תמיד מלווה בהרפיה נפשית (ע"ע -“כיצד להגיע להרפיה ? )
    נזכור- מתח נפשי אינו מתיחה אלא כווץ שריר !
    . stress - ב. מצבי דחק
    מצב בו אנו נמצאים בדריכות ומאוימים גורם לגוף להיכנס למצב מוכנות גופנית הנקרא
    מצב זה הינו ה"אויב הגדול וההיפוך של הרפיה . . stress – דחק או
    .stress ניטיב להבין את מושג ההרפיה אם נבין מהו
    במצב זה חלים שינויים גופניים המכינים את הגוף ,כמו אצל כל חיה , להתמודדות עם סכנה
    כגון- ריצה ובריחה .
    כחלק מההכנות הללו מובאים שרירי מערכת התנועה למצב של כווץ רב יותר .
    להבדיל מחיה - אנו מצד אחד מגדירים מצב זה גם עבור בעיות "קטנות " - כוס שעלולה
    ליפול, סידור יום לחוץ , ריב מילולי עם מישהו וכ"ו ומצד שני- בניגוד לחיות, איננו מעבירים
    את עצמנו למצב ההרפיה בתום המצב הבעייתי.
    אינו מצב לא טבעי או לא חיוני- כל משימה דורשת שינוי מתח מסוים stress - מצב הדחק
    . stress ממצב נתון כדי לבצעה – גם לחיידק יש
    הבעיה בדחק, היא שכמותו הרבה אצל האדם הוא הופך למצב קבוע כמעט.
    האריה , מלך הטורפים , מבלה את רוב זמנו בשכיבה עצלה , אנו שאיננו צדים כלום מוכנים
    רוב הזמן ל"מתקפות " .
    במחקר שנעשה התגלה כי החיה ה"לחוצה " ביותר בעולם – היא האדם !
    כדי להבין עד כמה אנו מבלים במצב דחק כאורח חיים נבין כי כל משימה \ חשיבה שאינה
    מלווה בהרפיה מכוונת מכניסה מתח קטן נוסף .
    מטבעות קטנים יוצרים משקולת כבדה .
    ג.חשיבות ההרפיה .
    מחקרים רבים קושרים בין הרפיה לשלל בעיות גופניות כגון לחץ דם , סכרת, סרטן ועוד .
    במאמר זה אתמקד בחשיבותה לתנועה ויציבה נכונה .
    1 . חשיבות ההרפיה ליציבה .
    יציבת האדם מוגדרת , פיזיולוגית , ממנח עמוד השדרה – כאשר חוליות הגב מונחות אחת על
    השנייה בזוית נכונה , כאשר אין לחץ על הדיסק המונח בין החוליות , רב הסיכוי שנסבול
    פחות מכאבי גב .
    המבנה המורכב של הגב- 26 חוליות פעילות, חוט השדרה והדיסקים מוחזקים ומסודרים
    במקומם ע"י שרירי יציבה ותנועה . כיוון שרוב שרירים אלו הינם רצוניים -יש ביכולתנו לכווץ
    אותם בקלות .
    בעת מתח שיכול להיות נפשי \ וירטואלי לחלוטין אנו נוטים לכווץ שרירים אלו .
    כתוצאה מכך אנו מקבלים שינוי של היציבה והלחצים שבין החוליות גדלים –והגוף מגיב
    בצורה הברורה ביותר- הגב כואב\ נתפס !
    על כן, הרפיה מאפשרת כתנאי ראשון לשרירים לעבוד בצורה מאוזנת וללא כאבים .
    בשנות הטיפול הרבות שהעברתי הייתי עד למקרים רבים של אנשים שסבלו מכאבי גב לא
    מוסברים שנפתרו רק כאשר אנשים אלו למדו להרפות את עצמם
    2 . חשיבות ההרפיה לתנועה .
    חשיבותה של ההרפיה לתנועה באה לידי ביטוי במצבים הקיצוניים- מאמץ גופני רב מאד
    (אצל ספורטאים ) ומנגד – כאשר ישנן בעיות תנועה יסודיות .
    ” מצב ההרפיה מאפשר לשרירים לעבוד בצורה נכונה יותר – כאשר הגוף מתחיל מ " 0
    עולה יכולת השרירים לעבוד חזק יותר\ מתואם יותר .
    בעולם המחול ביוגה מקבלת ההרפיה חיזוק יתר- השגת גמישות רבה יותר בשריר חייבת
    להעביר את סיבי השריר ממצב כווץ למצב הרפיה
    נוכל לראות שתי דוגמאות הממחישות זאת-
    אם נרצה לקפוץ ממצב עמידה כלפי מעלה נהיה חייבים לשחרר את שרירי הרגל כדי
    לאפשר את הכיווץ המהיר המתרחש בקפיצה .
    דוגמא שנייה הברורה לכל מי שירה בכלי נשק- כאשר אנו רוצים להגיע ליציבות רבה בירי
    אנו לא מנסים להשיג זאת ע"י "נעילת " השרירים בכוח אלא דווקא לתת לגוף להיות רפוי
    ככל הניתן.
    דוגמא זאת באה לידי בולטות בגיל המבוגר -שרירים שאינם יודעים כיצד לנוח מייצרים
    רעידות ( לא בפרקינסון ).
    הסתכלו על חתול המתכונן לזינוק- המילה הראשונה העולה בנו היא "דריכות " ולאחריה-
    "הרפייה" .
    ד.כיצד להגיע להרפיה ?
    הדרכים להרפיה רבות ואישיות ולמעשה ניתן לומר כי כל פעילות \ מצב המאפשרים לנו
    להנתק ממצב נתון לחוץ מאפשרים הרפיה.
    הרפיה קשורה קשר רב לטכניקות מדיטציה שונות אך גם סרט טוב יכול לנתק אותנו
    מבעיות יום יום לכמה שעות ועקב כך – לשנות את מתח השרירים בגופנו.
    דווקא השינה אינה בהכרח מצב רפוי ולכן טבעי הוא שנקום עם צוואר כואב ושרירים
    תפוסים .
    ברצוני גם להסב את תשומת לבכם לתופעה שאין לה הסבר מניח את הדעת אך ידועה לכל
    ספורטאי\ רקדן העובד קשה ומופיעה גם במקרים של גב תפוס-
    במקרים רבים כאשר אנו מפעילים לחץ רב על הגוף ( פיזי או נפשי ) , הפגיעה והתגובה
    תבוא לא באותו רגע אלא ברגע הראשון שהגוף יהיה במנוחה דהיינו- רפוי .
    כתוצאה מכך אני מכיר אנשים רבים שאינם מכירים בכוחה המרפא של ההרפיה ומשוכנעים
    שהיא סיבת הבעיה .
    כיון שמדיטציה \ סרט טוב\ כוס יין יכולים להיות מרפים ביותר אך אינם כלים ישימים
    להרפיה תוך כדי התנועה אשתדל לתת רעיונות להרפיה בתנועה :
    א. נשימה – לנשימה נכונה המדגישה הוצאת אוויר כצורת הרפיה יש יכולת להיות הכלי הזמין
    ביותר .נסו להדגיש הוצאת אויר ארוכה המתואמת עם התנועה .
    ב. חשיבה - רעיון המינימום . נסו לשאול האם אתם משתמשים במנימום הנדרש לביצוע
    הפעולה
    ג. דימוי פסיכולוגי- נסו לדמות את עצמכם בסביבה הנתפסת אצלכם כ"רכה " ורפויה –
    למשל- בעת ריצה – דמו את הרצפה לעטופה בצמר גפן
    ד. שימוש במוזיקה נכונה – בפעילויות רבות ניתן להאזין למוזיקה תוך כדי הפעילות . כאן
    חשוב ליצור סביבה שהמוזיקה בה נתפסת על ידנו כמוזיקה "מרפה " . אגב- טון דיבור של
    מאמן , רעשי סביבה ועוד יכולים להיות משפיעים כמוזיקה של ממש !
    הרפיה היא כושר גופני כסבולת לב ריאה ונבנית תוך אימון מתמיד.
    כפי שהסברתי- ההרפיה היא חלק טבעי רק אצל חיות וילדים- האדם הבוגר המערבי צריך
    לתרגל אותה בצורה יומיומית וסבלנית כיוון שמצבו הטבעי רחוק מאד ממצב רפוי .
    גם במזרח נתפסת ההרפיה כמצב מתורגל. טאי-צי, יוגה , מדיטציה ועוד הן טכניקות
    המתייחסות להרפיה כידע נרכש .
    (ראה גם - ”כושר גופני אמיתי "\ ארז אלון , מאמר וכן- ”מודעות גופנית ככלי " \ ארז
    אלון , מאמר ).
    לסיכום .
    הרפיה אינה מצב סטטי ואינה מובנת מאליה . יחד עם חשיבותה העצומה לבריאותנו היא
    מושגת רק דרך עבודה ולעיתים עבודה קשה .
    הרפיה היא סוג של כושר גופני .
    הדרכים להשגתה מגוונות ואישיות ואין דרך אחת נכונה יותר .
    בתחום התנועה והיציבה היא אינה מושג ערטילאי אלא מצב המאפשר שמירה על בריאות
    והשגת יכולת גופנית טובה יותר .
    הרפיה כשלעצמה אינה אידאל יחיד המגדיר מהי בריאות טובה- מתח ומתיחה כמו גם כווץ
    הם חלק בלתי נפרד וחשוב ועל ההרפיה להיות חלק ממערכת מאוזנת (ראה גם- אד"מ
    בתנועה מבוא \ ארז אלון . מאמר ) .
    בניגוד למתח וכווץ היא נדירה ובניגוד למתיחה שהיא פעילות נראית – ההרפיה נסתרת , יש
    צורך מיוחד לעבוד עליה תוך תשומת לב פנימית .
    היטיב להגדיר זאת הסופר האוסטרלי פטריק וויט :
    "אני הולך מתוח מרוב מה שחושבים עלי "
    *
    כל הזכויות שמורות לארז אלון\ אד"מ בתנועה
    מאמר לקוח מהרצאות אד"מ בתנועה ותוכנית ארגונומיה בתנועה המועברות בארגונים
    ומכללות .
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ארז אלון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין