היה כייף לכתוב וליצור, היו תגובות, פרגונים, מן קפה כסית כזה, וכל אחד הרגיש שיש לו מה לתרום, אפילו מי שלא כתב בחייו הוציא משהו מפרי עיתו, אני למשל התחלתי אז לכתוב את "הקוראת בקפה" סדרה של סיפורים עם הרבה טעמים.
היה כייף לשמוע אתה חבר שלי בקפה, עם הזמן נוצרו חברויות שהפכו למפגשי חברה, טיילנו, בילינו במסיבות, התאהבנו, והכל קרה כאן בקפה.
היום אני שומע אתכם ידידי, אני כמעט לא בקפה אני ב"פייסבוק", כן הקפה גלש לפייסבוק, אותם חברים, אותם מעגלים שמתרחבים, וכל יום יש לכם אפשרות להגיד, לצייץ, ולתת נוכחות שאתם קיימים, רק אין מה לקרוא, כי בפייסבוק זה כנס לקישור של השיר ביוטיוב, או בוקר טוב חמודים שלי, וכל מיני תשדורות קצרות.אז נכון זה יותר קל, יותר נגיש, אבל בכל זאת בקפה היה טעם אחר.
אז אני ידידי אולי גם קצת התעייפתי, לדוור ל 1300 חברים זו עבודה קשה, בפייסבוק זה בדקות. גם אין תגובות מי יודע מה, וכוכבים בכלל. אז החלטתי לתת לקפה להתקרר.שלא תבינו אני שונא קפה קר,אבל כרגע זה אופנתי, ובקיץ שותים קפה קר,אני אבוא, אבקר בבית הקפה, אולי אכתוב משהו,אולי אגיב, אבל מאד הייתי רוצה שוב קפה רותח,חם,חזק,ושחור.
אז בנתיים נשב בקפה אלהמברה, ואם יבוא לכם מוזמנים להצטרף אלי. |