צטט: כורך דברים 2010-05-26 10:01:28

ויהי במלוך אריק שרון לפני מספר שנים, כתבתי לחברים את התגובה הבאה על ידיעה בשבר קניית רכב מיוחד בשבילו.

  היי הג'יפ, היי הג'יפ! מתוך העיתונות: משלחת בת תשעה אנשים יוצאת לארה"ב כדי לבחור ג'יפ לראש הממשלה

במדינת העסקנים קמה מהומה. צריך ג'יפ לראש הממשלה.אצו רצו העסקנים ואתם המזכירים והלבלרים, דרשו וחקרו, וחיש קל השתכנעו וגמרו אומר: אכן ג'יפ.אמרו השומרים והמאבטחים והשב"כניקים: "ג'יפ זה בטחון. נמגן את הג'יפ וראש ממשלתנו יהיה בטוח מתמיד." ביד קלה חייגו לאנשי הרכש: "הבו לנו ג'יפ. לא סתם ג'יפ. ג'יפ לראש הממשלה! ג'יפ עם אופי, ג'יפ ללא דופי. ג'יפ עם הגנה. ג'יפ שיעורר קינאה!"חייגו וחיפשו – וג'יפ כזה לא מצאו. נועצו העסקנים בחשובי השרים, והנה רעיון: מדדו את כורסת ראש ממשלתנו, ויצקו דגם זכוכית של השקע שהותירו אחורי גופו בכורסה הגונחת. יצאו שליחי הממשל עם דגם הזכוכית ותרו את הארץ כולה: היכן הג'יפ שמידותיו יתאימו לסגולותיו האישיות מאד של שליטנו. עמדו סוחרי הרכב והמתינו שוקקים לשליחים הסובבים בארץ, פתחו הסוכנים את התצוגות שלהם והאירו באור יקרות, צחצחו יבואני הרכב את ג'יפיהם החדישים ביותר. התרגשו מנהלי תעשיות הרכב, צחצחו את פסי הייצור והכינו שתייה ובורקס . כל הארץ רעשה: מי הג'יפ המאושר עליו תיפול הבחירה? מקץ שבוע ימים חזרו השליחים, פניהם שחורות כשולי הקדירה וחרס בידם. דגם הזכוכית הממלכתי לא תאם לאף ג'יפ בכל המדינה. שר ביטחוננו נועץ ביועציו הכי ביטחוניים. "ומה אם ייסע בטנק? "גירד השר בפדחת. "אי אפשר", עונים לו, "בטנק אין מקום למעלית".שבו ונועצו כל גדולי העסקנים. ישבו וישבו, כי כוחו של העסקן בישיבה, כידוע. והנה קם גמד אחד מעוזרי המזכירים, לפת זקנקנו המחודד ושאל: "ומה עם אמריקה? שם בודאי ימצא הג'יפ המתאים. ג'יפ גדול, עבה, נוצץ, ג'יפ מאמריקה!""אמריקה!", הסכימו מניה וביה. אצו רצו ובישרו למנהיג הדגול: "יהיה ג'יפ מאמריקה"."יפה", הסכים הדגול. יסע מהנדס מנהל הרכב." שמע המהנדס ונעתר להם מיד, כי אם מנהיג דרש – מי לא ייסע? אבל אז קמה צעקה עסקנית גדולה. "איך אפשר", נדהמו, " לשלוח אדם אחד בודד? הנוכל לשלוח אדם שאינו מבין דבר בעסקנות לשוטט לבדו בערבות אמריקה? כך תיראה משלחת של המעצמה היחידה במזרח התיכון? ומה עם הדמוקרטיה המפוארת שלנו? אדם אחד יחליט? בלי הצבעה?"קמו וצירפו לו עוזר. (בעיתון צוטט דובר משרד הביטחון: "מדובר בבעל תפקיד המתמצא בצרכים של הנסיעות הספציפיות של ראש הממשלה.") עוד הם אורזים את מזוודותיהם, והנה מגיעה במרוצה נציגת שדולת הנשים. "היתכן", זעמה, "משלחת ממלכתית לקניית ג'יפ מרכזי, ללא אשה אחת אפילו?" "וממתי נשים מבינות כל כך בענייני ג'יפים", תמהו העסקנים. "אולי לא בענייני ג'יפים", ענתה, "אבל בענייני קניות נשים מבינות גם מבינות".נמלכו וצירפו למשלחת סוכנת נסיעות  אשר קולה נשמע במרכז המפלגה. לבקשת יו"ר הכנסת צורף גם עולה מאתיופיה. "נכון", אמר היו"ר, "אין לאתיופי ניסיון כלשהו בנוגע לג'יפים. הם טוענים, כי זה בגלל שמאז ומתמיד נמנעים מלצרף אותם למשלחות כאלה בגלל צבע עורם, וכך אין להם אפשרות לרכוש ניסיון מתאים במשלחות של ג'יפים."נציג הסתדרות המורים צורף גם כן (סיור לימודי), וכך גם פעיל נמרץ ממשרד התחבורה (ג'יפ  זה תחבורה.) קצין קישור מיומן התבקש גם הוא לנסוע כדי לתאם את התנהלות המשלחת עם השגרירות והקונסוליות השונות ברחבי ארה"ב ודובר למשלחת גם כן. עם פקידה מדפיסה. נוסף גם נציג האופוזיציה. "הוא חיוני", נטען מלמעלה, "למקרה של התפרקות הקואליציה על נושא ההתנחלויות והצורך להרכיב קואליציה חדשה." ממש לקראת העלייה למטוס, מונה מנכ"ל למשלחת, עסקן מוניציפלי ותיק, לבוש חולצה רחבה עם כיס חולצה גדול לפנקס ועטים. הוא מיהר לכונן אקזקוטיבה שתתווה למשלחת פרוגרמה ופררוגטיבה. שלושת המאבטחים נבחרו אף הם בקפידה, כמו כן הרב של המשלחת היהודית שסגולתו המיוחדת היא שהוא גם מוהל ושוחט (באותו מחיר). הקוסם מארץ עוץ שלח את דחליל ואיש הפח. שלגיה, עדיין בתרדמת התפוח, הובאה באלונקה.  לדרישת ההסתדרות הכללית צורף איש ועדים ותיק, שהחל מיד להאיץ בחברים לדרוש החזר הוצאות גלובלי ולא לפי קבלות. נקבע  כי המאמן האירובי והשיננית ימומנו ע"י משרד הבריאות. המשפטנים (חוזים) וזהבה ושלושת הדובים נדחקו בקושי ברגע האחרון ממש, ואז קם מנהל המשלחת, איש צבור טרוד וענייני והכריז: "עד כאן! זו משלחת ממלכתית ביטחונית ולא קרקס של בזבוזים. החלטתי החלטה בלתי חוזרת: הדובים נשארים בחוץ! ""מה?" צרחה זהבה "אם היה מדובר בגבר מלווה בשלוש דובות, היית מעז להוריד לו?" "בחוץ!" פסק העסקן, "אולי דוב אחד מקסימום".אז הכניסו דוב אחד אבל תמורתו השאירו בארץ את מהנדס מינהל הרכב. וכך, בעלות (עפ"י הכתבה) של מליון אחד או שניים, יוצאת לדרכה המשלחת וכל העם היושב בציון מחזק את ידיה, מייחל בלב נרגש להצלחת משימתה הממלכתית (נוסעים לקנות אוטו), הוגה יומם ולילה בג'יפ שיבוא מאמריקה.אלא מה? באותו עיתון ממש בו דובר במשלחת, קראתי עוד ידיעה ישראלית מאד. כתבו שם ששלוש מאות וחמישים אלף ילדים בארץ חיים בסיכון בגלל הזנחה. הם מוזנחים בגלל עוני. הם רעבים חלק מן הזמן. החינוך שלהם לקוי, הם מקבלים טיפול רפואי ירוד, הם אינם מתפתחים כראוי ועתידם מפוקפק.  אינני מבין הרבה בענייני ג'יפים ובטחון. אבל דבר אחד אומר לפוליטיקאים ולעסקנים, תופסי סיגר, מתחכמי הנדל"ן ומחליקי השוחד, רודפי הקזינו לסוגיו, אשפי הקומבינות בהם עסקן לעסקן ינבח "עוד!"זאת אגיד לכם: מזלכם שהנביא ירמיהו לא עובד כאן יותר. והג'יפ?", ישאל הקהל, "מה אתו? לא נקנה ג'יפ? וראש ממשלתנו, מורנו הגדול (והעבה), שמש הנגב, מה יהא עליו?""לקנות", אני אומר. ואפילו הצעה יש לי. במקום שני מיליונים, נשלם לבזק מאתיים שקלים ונעשה שיחת ועידה עם דטרויט. מדוע דטרויט? מי בדטרויט? אפשר למשל לשוחח עם מכונאי בכיר בתעשיית הרכב שם, מאלה שכבר ארבעים שנים בונים ומרכיבים ומפרקים ומתקנים כל מה שזז. הוא ומעסיקיו יראו לעצמם לכבוד לסייע לידידיהם הקטנים והגועשים שמעבר לים. הוא ידע במי להיוועץ ולתת מענה, אותו לא יכולים לתת תשעה המקורבים שזכו עכשיו לחופשת חמישה כוכבים.. ולמי שלא נראית הוצאת מאתיים השקלים האלה על שיחת ועידה של שעה עם אותו מכונאי, יש לי הצעה חסכונית שבעתיים:טלפנו אליו בגוביינא!

אמנון

במילה אחת - נפלא .

ויהי במלוך אריק שרון לפני מספר שנים, כתבתי לחברים את התגובה הבאה על ידיעה בשבר קניית רכב מיוחד בשבילו.