כל אלו שטויות כן...בדיעבד. אז למה, למה למרות שהתת מודע שלנו יודע, שאותו כאב הוא זמני והמהות שלו היא שטותית ומחר או מחרתיים זה הריי יעבור אז למה הלב ממשיך בייסוריו. למה התת מודע שלנו לא יכול פשוט להתיישב בתוך המודע שלנו ככה חיינו היו ניראים הרבה הרבה יותר טוב. למה כל דבר נראה גדול, שהוא בעצם קטן ורק בסוף אנו זוכים לראות כמה הוא קטן ולא חשוב. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם יכולנו לשאול את עצמנו.ולענות לעצמנו,ודאי שהחיים שלנו היו ניראים אחרת.......אהבתי מאד מאד פוסט חכם,כמו כן מי שכתבה אותו