לפעמים נשענת על זכרונות העבר

 נוסטלגיה בכלל עושה לי טוב

 מקומות

 אנשים

 ריחות

 טעמים

 הכל מתמזג לו לסיפור כזה נעים..

היום, בעודי עומדת ומחכה בתור לקופה בסופר הגלילי

קלטתי מדפים שלמים עם ממתק הילדות שלי..

נזכרתי איך המתיקות והרכות הייתה נימוחה בפה

 איך מוססנו את הנוגט בין החיך ללשון,עד כלות נשימתנו..

חום ורכות, מתיקות ונעימות,  הייתה זו החלביצה שגרמה לנו לדקות שלמות של אושר..

 מלבן לבן ממותק, עטוף שכבה דקה של וופל אוורירי..

באיטיות , היינו נוגסים בזה הממתק והחיוך שעלה על פנינו,הסביר הכל..

 אז, קניתי לי היום את זה המלבן, לזכר ימים עברו..

 תכננתי לי נסיעה כזו בכייף, מלאת מתיקות וזכרונות..

 לקחתי לי חתיכה ,התחלתי להמיסה בין הלשון לחיך

אך אבוי, הטעם היה נורא.. שום דבר שדומה או מתקרב לזכרון ילדותי

 טעם פלסטי, מלאכותי וללא וופל אוורירי שנתן את ה"קרנציות" לכל ביס וביס..

 זרקתי את החלביצה וחשבתי שאפילו הממתקים של פעם לא באותו הטעם..