יכולת לוַתר היא כוח ועצמה

כאשר הויתור נעשה מתוך הבנה שאין אפשרות לשנות הוא מקנה עוצמה בלתי רגילה ואפשרות להמשיך הלאה לדברים שכן ניתן לשנות.

אני לא מתכוונת:

לויתור על משאלות וחלומות.

לויתור לעצמנו או על עצמנו.

אני  מתכוונת:

לויתור כניגוד לשליטה מוחלטת (freak control) - יותר נכון אשליית השליטה.

אני מתכוונת ל"לשחרר", להגיד לאגו: "שב בשקט"

ההפך מלהשקיע אנרגיות  ב- "אני אראה לו/לה מה זה להתנהג ככה..." .  ולהשקיע אותן בלא להיפגע ובעניינים בונים.

ויתור מחזק, בהפוך על הפוך נותן הרבה שליטה ומאפשר לך להשקיע במקומות המחזקים, הנכונים לך, הבונים אותך.

את הדברים הללו אני מביאה כתובנה מתוך מספר אירועים שעברו עליי בימים האחרונים. 

הצלחתי (לשמחתי הרבה) לשנות דפוסי תגובה מוכרים ולא יעילים:  ויתרתי (על כעס ועלבון) ושחררתי (תחילה ללא כוונת תחילה) והרגשתי כל כך חזקה ומחוזקת.

חייכתי במקום להתאדם ולהוציא ורידי צוואר.

ויתרתי על כבוד וגאווה פולניים(יש בי רק חצי כזה אז זה לייט), מטופשים וחסרי משמעות

המשכתי בענייני במקום להרגיש דחויה ונזופה.

וראה זה פלא... מושא כעסי הבין בעצמו כי טעה והודיע לי על כך ברוגע + נשיקה.  

מוסר השכל -  ויתור מתוך רצון והשלמה אינו "לוזריות".

נסו ותהנו...