אנשים, אני נשואה כבר חמישה ימים!

ביום חמישי האחרון נערך טקס החופה בביתנו הקט. היה הכי חם, הכי אינטימי, הכי משפחתי, הכי אותנטי. כל היום בכיתי דמעות של התרגשות, הרגשתי שהגבול הוא באמת השמיים, שהחיים האלה מביאים אליך מלאכים בדמות אנשים, שאלוהים שומע את תפילותינו- וביום בהיר, מופלא, קסום- מעניק לנו מתנות שגורמות לנו להבין שהוא שם. בורא עולם. אחראי על אושר שאין גבולות לו.

שלושה ימים לפני החופה, הגעתי לקבוצת שומרי משקל והודעתי בגבורה ועוז שמגיע לי!

מגיע לי לטחון קמעה, כי חתונה, גם אם זו השניה בחיי, היא עת לשמח לבב וקיבה. המדריכה המדהימה ריקי- אישרה לי קלות ואמרה לי ש"זה בסדר, את הרי מתחתנת, זה היום שלך!!!"

נרגעתי ובנוסף לרוגע גם טחנתי לי שלוש פוקצ'ות קטנטנות בבוקר יום החופה.

נקודות נספרות- לפתע חלפו ממחשבותיי, האבנים הבוהקות שבשמלת הכלה שלי- היו יעד הספירה האולטימטיבי, השיער והאיפור- היו ההיפנוזה היומית וההתרגשות הגיעה לשיאים שכל חיי לא חשתי כזו.

8 בערב, יום חמישי, אני רואה את יניב שלי אחרי יומיים בהם לא התראינו, כדי להעצים את המפגש תחת החופה. הדמעות האלה. הופיעו, מרחו כל חלקת איפור טובה, מלאו את ליבי שמחה ענקית.

9 בערב. אני נשואה למלאך שלי. אין מאושרת ממני. אני אוהבת אותך. הכי בעולם. בעלי האהוב.

יום שישי. אין רעב, אין רצון לאכול, אני מלאה באושר שגורם לי להיות שבעה גם ממים ופרוסת לחם קטנה.

אני מלאה באהבה, בתודה, באמונה.

שבת. מתרגשים לקראת מסיבת החתונה שלנו. חודשיים שלמים עבדנו על מופע חתונה מטורף.

9 הרכבים הולכים לנגן על במת מועדון ה"בארבי" בתל אביב.

יום ראשון. היום זה קורה. מופע חתונה ולא אולם כפוי טובה. זה לא בשבילנו.

איפור, שיער ואכילת שוקולד. שוקולד, זה הדבר היחיד שהכנסתי לגופי בבוקרו של יום מסיבת חתונתינו.

הלחץ מטורף. אני ויניב הולכים לשיר שיר שיניב כתב והלחין (בין העשרות שכתב והלחין...).

ו...אוכל?? מה זה? נקודות?? לא מסוגלת לספור כלום חוץ מהדקות עד לתחילת הערב.

8 בערב. יום ראשון. ה"בארבי" מתחיל להתמלא. החופה מוקרנת על מסך ענק, אני ויניב עולים ושרים יחד. זה הרגע אותו ביקשתי לעצמי כל חיי. להיות עם בנזוגי ולשיר יחד איתו על במה אחת. חלומות מתגשמים. אוהבתותך יא בורא!

אח"כ אני שרה לבד, יניב שר עם ההרכב שלו, אחי ערן שר שני שירים שלו, גל בת דודתי שרה את "יסמין", בת דודה של יניב שרה את "לאן שלא תלכי" בגרסה שהכינה בשבילינו לחתונה, שני חברים של יניב שרים שירים שלהם, להקת מניפסט, חברים שלנו, קורעים את הבמה, גבי שושן, חבר טוב, האיש והאגדה מסיים סיום מטורף בשיר "16 מלאו לנער".

כיף לי. כיף לי. אין יותר טוב מזה!

סיום. אני תוקפת 3 קינוחים. סופלה שוקולד ושתי עוגות קטנות של אגוזים מסוכרים.

חוץ משוקולד ו3 העוגות- לא אכלתי כל היום.

עכשיו, אנחנו בטח ניסע מתישהו לירח דבש קצר... שם- אני הולכת לאכול טוב וכשנחזור...אתחיל שוב לספור.

לא צ'קים. לא. לא.

נקודות. רק נקודות.

תודה לאלוהים שהכיר לי את האיש הכי מדהים לי בעולם.

באהבה, שרון.

חשוב לכם לספור? כנסו: http://www.facebook.com/shomreymishkal?ref=ts&v=wall

קבוצת הפייס של גב' מומנטום המהממת.