הַבַּיְתָה הוּא שָׁב מִדֶּרֶךְ לֵאָה, שְׂעָרוֹ הַשָּׁחֹר הֶאֱפִיר, גּוּפוֹ מָה עָיַף, אַךְ נַפְשׁוֹ כֹּה צָמְאָה אֶת חַדְרֵי לִבִּי לְהַסְעִיר
דִּמְעָה לֹא יָרְדָה לוֹ עַל לֶחִי, לֹא חִיּוּךְ, לֹא מִלָּה, גַּם לֹא צְחוֹק, זוֹ אֲנִי שֶׁכָּבַשְׁתִּי הַבֶּכִי, כֹּה פָּחַדְתִּי שֶׁשּׁוּב יַחֲמֹק
וְהוּא בַּפִּנָּה רַק עָמַד וְשָׁתַק, עֵינָיו דִּבְּרוּ בְּמַבָּט, אֶת יָדוֹ הַגְּרוּמָה הוֹשִׁיט בַּחֲשָׁשׁ, הִנִּיחָהּ בְּיָדִי הָאַחַת
"שָׁלוֹם יְדִידִי", הֵעַזְתִּי לוֹמַר, חוֹבֶקֶת גּוּפוֹ הַשָּׂעִיר, וְהוּא כֹּה נִרְגָּשׁ, בִּמְעֵין חֲנֻפָּה, כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ הַזָּעִיר.
|