קודם כל גילוי נאות, אני דיסלקט על פי הגדרתי זו הדרך שלי לראות את הדברים קצת אחרת כלומר אם אתם חושבים על בעיה אני כמעט תמיד רואה פיתרון אבל קצת אחרת לא תמיד הדרך הקצרה אבל תמיד מיוחדת ושונה ,הדרך שלי, זה לא אומר שאני עקשן להפך... הדיסלקציה תמיד הייתה לי לעזר ופתרה לי דברים, כולל תירוצים טובים בביה"ס ... בעיקר בבגרויות לעולם לא התביישתי בה, אבל למענכם העדפתי שתדעו קודם, זה מקל על הקריאה שלעיתים מבולגנת ולעיתים אם כתיב חסר או בעיה תחבירית, מבטיח להשתדל....פעם ראשונה שאני כותב באופן פומבי, הכתיבה לא הייתה אף פעם כלי מועדף להתבטא בו מבחינתי אבל בעצה חברית המליצו לי לנסות ,אני בעיצומה של תקופה לא קלה ,תקופה שלא הייתי מוכן אליה בכלל ,חיי לכאורה זרמו בנתיב נורמטיבי ,רגיל משהוא, עבודה מעניינת ומאתגרת עסק שהתחיל להצליח הגשמת מטרות ,טיולים בעולם באמת הכול היה בסדר אבל אז משום מקום בצורה מפתיעה באמת צץ לו מכשול אמיתי כזה שמערבב את הקלפים ומוריד אותך מטה כזה שאתה חש אותו כול רגע כול שנייה, זה לא עוזב אותך,אתם בטח שואלים אל מה אני מדבר... אהבה.... כן יש משהוא יותר חשוב מזה? ,אני הפעם נושא עלי בכל יום כאב שקטן וגדל יום יום בלי שליטה או "הוראה מגבוהה" האשמה הפכה להיות מנת חלקי כזאת שמתעוררים איתה וכזאת שאוכלים איתה כזו שאיתך מעליך ומתחתך ,כזו שתישאר איתי. ,חברים! נכשלתי לא הצלחתי לעזור לאדם החשוב ואהוב עלי ביותר,זו שברור לי שאת חיי הייתי נותן למענה ,באמת מוכן להכול,לסלוח,לשתוק,לצרוח,לחבק,לנשק,לקבל,לשלוח,להפגין,לספר,להקשיב,להרים ,לפנק,להכיל,לבקש סליחה, הכול .... אבל לא הצלחתי והמרחק ניכר והקרע פעור לפני והמקום השתנה וקשה, קשה לקרב אליך שכול מה שהיא רוצה זה לבד ולחוד ובלי ודי ,אני יודע גם שזה לא אשמתה וקשה לה לא פחות היא מנסה להיחלץ בעצמה ומכנסת כוחות קדימה על מנת להרוויח נשימה נוספת בעולם שהתרסק ,אני אוהב אותה ומחבק מרחוק, עובד עצות ומקווה .... שיהיה לה עוד טוב ורק שתדע שתמיד מוכן לצאת איתה למסע כמו תמיד ,רק שתושיט רק שתגיב רק שתיתן ... מתגעגע.... |