ראשית התנצלות על היעלמותי, ערב אינספור בעיות טכניות שהפרידו ביני לבין האתר

יומן משקל- פרק 4

אז ככה, היה לי אתגר לא קטן השבוע, 2 אירועים משפחתיים וחג הגבינות.
מי שמכיר יודע שאם יש משהו שאני לא עומדת בפניו זה גבינות, מכל הסוגים.
כמה שאני לא מחבבת במיוחד את העם הצרפתי (אנגליה-צרפת) את הגבינות שלהם אני אוהבת מאוד, ובעיקרון כמה שיותר מסריח יותר טעים.

השבוע דווקא התחיל בטוב, ביום שני לפני החתונה לא אכלתי כמעט כלום "שמרתי נקודות" ובערב אכלתי רק מהסלטים ופרגית, בחג בכוונה דאגתי לעבוד כמה שיותר כך שלא יצא לי להרגיש את המחסור במטעמי הארץ זבת חלב ודבש.
בברית השנייה בכלל הייתי ילדה טובה, אכלתי רק מהאסאדו וסלטים בריאים בריאים, בלי לחם ליד וגם מהפינוק התנזרתי.
כבר ראיתי את ההבדל על המשקל, חלמתי איך ביום ראשון אשקל וכולם ימחאו לי כפיים כשהמדריכה המגניבה שלנו תגיד שירדתי 2 קילו, עם העקבים של ה12 ס"מ שלי בתוספת השמלה החדשה שהרווחתי בזיעה בעבודה קשה בחג החירות הרגשתי ממש בעננים, קבלתי כבר מלא מחמאות על ה3 קילו שירדתי....

ואז (טם טם טם), חברה הצליחה למלכד אותי,הזמינה אותי במוצש לערב יין וגבינות לחגוג את החג בו עבדנו קשה... ולא סתם גבינות אלא.. ברי, קממבר, פיקורינו.... ממיטב הגבינות השמנות של אירופה. היין שרדונה היה מעולה, אך ההחברה והידיד לא כלכך התלהבו מהריח וזה נתן לי לגיטמציה להמשיך לאכול... וספירת הנקודות?..... פתאום נעלמה לה.

ואיך אומרים? שלמתי ביוקר. עליתי על המשקל בפגישה בידיעה שאני לא הולכת להגשים את אותו חלום אשר חלמתי יומיים לפני... אבל לא הייתי חולמת שאעלה קילו שלם...
הזוועה, הובילו אותי היישר לביצת הייאוש...באמת הרגשתי רע ודי התביישתי, למזלי היו עוד הרבה בקבוצה שנפלו קורבן לשבועות אז למדתי שאחת היתרונות בקבוצה היא ש"צרת רבים אכן חצי נחמה"...

לעזרת חבר, הגיעה גברת מומנטום,שהואילה בטובה להזכיר לי שגם לפעמים נופלים..
אבל במקום להתייאש, צריך לזכור שזה רק חג, וזה רק יום אחד מתוך 365 ימים בהם אני ילדה טובה וממושמעת ואם אני לא מגיעה למכסת הנקודות אני מסיימת אותו עם קוטג' דל שומן (חלבונים חלבונים חלבונים)....
אז השבוע, אני עם היד על העט, כותבת ורושמת כל דבר קטן שנכנס לי לפה, ערכתי קניות מתאימות, ואפילו למרות שפירגנתי לעצמי בירה, זה היה בתקציב
(אחרת, הדר המדריכה הממש מקסימה שלי תכעס... והיא מקסימה מידי מכדי שארצה לעשות לה את זה)..

ולסיום: אני אמנם לא לא כזו גדולה, אבל השיר הזה של פרגי המדליקה בטירוף מובא לכם כדי להמריץ אנרגיה ולהזכיר לנו לא לבכות אלא להמשיך הלאה.. (לגביי ההקשרים הנוספים תקראו בקרוב מאוד!!) ולא להתייאש!!!!!

כל מי שגם בביצת הייאוש ורוצה להיעזר בגברת המופלאה הזו:
http://www.facebook.com/shomreymishkal?ref=ts&v=wall