כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    מהי המילה הזאת

    33 תגובות   יום רביעי, 26/5/10, 22:06

     

    מהי המילה הזאת

    "גַּם כִּי אִוָּרֵשׁ וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ,

    וְהָיָה הַלֵּב לְמַשּׁוּאוֹת זָרִים -

    הַאוּכַל לִבְגֹּד בָּךְ, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ

    חֶסֶד נְעוּרִים?"

                

               (מתוך "כנרת" של רחל)

    בַּחֲנוּת סְפָרִים קָרְאָה לִי גְּבֶרֶת כְּסוּפַת שֵׂעָר, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי:

    "אֲדוֹנִי".   
    מַבָּט מְשׁוֹרֶרֶת רַךְ קָרַן לִי מַבָּטָהּ הַנָּעִים.

    בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ הֶחֱזִיקָה אֶת סֵפֶר 'רחל' הַגָּדוֹל בִּכְרִיכָה קָשָׁה

    עָלֶיהָ מֻטְבָּעִים קַוֵּי פָּנֶיהָ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֶרֶת, בְּשָׁחֹר.

    בְּאֶצְבַּע עֲדִינָה הִצְבִּיעָה עַל הַמִּלָּה "לְמַשּׁוּאוֹת" בַּשִּׁיר "כנרת"

    וְשָׁאֲלָה אוֹתִי בְּקוֹל רֵעוּתִי: "מַהִי הַמִּלָּה הַזֹּאת?"

    קָרַבְתִּי הִבַּטְתִּי וְהֵשַׁבְתִּי: "לְמַשּׂוּאוֹת.  שֶׁנִּשָּׂאוֹת מַעְלָה".

    "קְרָא שׁוּב" - אָמְרָה .

    בָּחַנְתִּי שׁוּב וְהֵשַׁבְתִּיהָ אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה: "לְמַשּׂוּאוֹת".

    חָזְרָה וְאָמְרָה בְּעִידוּד - "קְרָא שׁוּב".

    וְאָז הִבְחַנְתִּי בְּטָעוּתִי וְאָמַרְתִּי בְּחִיּוּךְ:

    "לְ מַ שּׁ וּ אוֹ ת".

    הִיא הִנְהֲנָה בְּחִיּוּךְ שֶׁהָיָה כִּמְחִיאַת כַּף לְתַלְמִיד

    וְהוֹסִיפָה:

    "אוּלַי הִיא גָּנְזָה פֹּה נְבוּאָה עַל הַשּׁוֹאָה?!"

    הֵשַׁבְתִּיהָ:

    מִמָּה שֶׁקָּלַטְתִּי מִשִּׁירֶיהָ, יוּבָלִים נְחַלִים

    יַרְדֵּן עֲצַבִים זָרְמוּ מַלְּאוּ מַעֲמַקֶּיהָ,

    צוֹפָה מִתְבּוֹנֶנֶת בְּכִנֶּרֶת אֲהוּבָה מִשְּׁבִיל עִזִּים קָדוּם

    בְּמִדְרוֹנוֹת פּוֹרִיָה,  יוֹשְׁבָה לִשְׂפַת אַדְווֹתֶיהָ בֵּין דֶּקֶל

    וְסוּף מְרַשְׁרְשִׁים בְּרוּחַ דּוֹאָה עַל הַמַּיִם, לוֹטֶפֶת צֵל

    פָּנֶיהָ, לוֹחֶשֶׁת הֶמְיָתָהּ.

    וְלִבָּהּ נִקְוָה אַט יַמָּה מְלוּחָה

    צוֹרֶבֶת, מְאַכֶּלֶת

    לְחוֹפָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירֶיהָ בְּחוֹל מְלֻבָּן

    מַשּׁוּאוֹת חַיֶּיהָ בָּאֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוּת

    וְאֵין לָהּ מְנַחֵם

    מַבִּיטָה דְּמוּמָה לְשָׁמַיִם קוֹפְאִים 

    קָמָה פּוֹסַעַת לְתוֹכָהּ.

     

     

     

    יִתָּכֵן, אַתְחִיל לִקְרֹא מֵחָדָשׁ בְּשִׁירֶיהָ.

     

     

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעוזי שכטר

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/6/10 15:41:


       מייד עם קריאת הדיאלוג העיקש בהקשר לקריאה הנכונה של המילה, עלה בי כי יש לראות במקרה המסוים מסרסמוי שראוי להתעכב עליו:

      כמו שיש דעה קדומה כך גם "ראייה קדומה".

      מתוך כך לא פעם ניטה להעיד על המסולף כעל עובדה. 

        1/6/10 22:36:


      שבתי עם * לשיר היפהפה הזה(-:

      ותודה גם לתגובתך

        31/5/10 11:08:

      צטט: מולי. 2010-05-31 01:41:37


      הבאת בצורה יוצאת מן הכלל

      חידוש בשירת רחל וכך יאה

      לשירה העוברת דרך משורר

      אמיתי, כי הרוח מדברת מתוכו

      רובד ע"ג רובד.

       

      ושירתך מעצימה את דמותה

      של רחל...

       

      אני תוהה מי יצא נשכר יותר,

      כסופת השיער או אתה.

       

       

       

       

       

      קטונתי!

      תודה לך, מולי

      ושמח לראותך.

      יום נהדר

      ע

        31/5/10 11:05:

      צטט: זהבית שחר-י' 2010-05-31 01:11:33


      יִתָּכֵן, אַתְחִיל לִקְרֹא מֵחָדָשׁ בְּשִׁירֶיהָ

      אוהבת את רחל המשוררת על כתיבה הנוגה והמלאת כסיפה ואהבה

      היטבת לתאר את ההבנה ואת הדיוק בקריאת השירים

      ובכלל לא מבינה איך נעלם השיר הזה מעיניי.

      הייתי שמחה לו היית שולח עדכונים(-:

      תודה ושבוע טוב

      זהבית

       

       

      זהבית היקרה,

      תודה לך על מילותייך הנפלאות, ועל אהבתך, שאני קולט ממנה לעומקי.

      אני אישית, לא הייתי בקי כלל בשירתה של רחל עד לשיחה המפתיע הזו,

      מה שפרץ ממני זה פשוט פרץ...

      הספר שהיא החזיקה ביד היה גדול,  מאוד עבה, כריכה קשה בגוון אפור,

      ועליה (מקדימה) רישום פניה של רחל בקווים שחורים...כך זכור לי, [עבר כשנתיים ואולי יותר]

      בנוגע לשם השיר, אני אחפש ומקווה שבערב אשלח לך.

      ע

        31/5/10 10:55:

      צטט: ליריקה- 2010-05-29 09:46:24


      עוזי יקר,

       

      אהבתי מאוד את שירך, על דקויותיו הנוגעים ביפי השירה בכללותה. 

      כמו גם מקורות ההשראה המנחים את הלך המילים במחשבותינו.

      נפלאה כאן הפרשנות לאיפיוניה של רחל ושירתה הנרבדת .

       

      תודה על ההארות המאגדות את הכל למכלול שיר.

      :))

       

      שבת מבורכת.

       

      ל.

       

       

      תודה לך ליריקה על מילותייך הנפלאות.

        קטונתי למולן!

      יום נהדר לך

      ע

        31/5/10 01:41:


      הבאת בצורה יוצאת מן הכלל

      חידוש בשירת רחל וכך יאה

      לשירה העוברת דרך משורר

      אמיתי, כי הרוח מדברת מתוכו

      רובד ע"ג רובד.

       

      ושירתך מעצימה את דמותה

      של רחל...

       

      אני תוהה מי יצא נשכר יותר,

      כסופת השיער או אתה.

       

       

       

        31/5/10 01:11:


      יִתָּכֵן, אַתְחִיל לִקְרֹא מֵחָדָשׁ בְּשִׁירֶיהָ

      אוהבת את רחל המשוררת על כתיבה הנוגה והמלאת כסיפה ואהבה

      היטבת לתאר את ההבנה ואת הדיוק בקריאת השירים

      ובכלל לא מבינה איך נעלם השיר הזה מעיניי.

      הייתי שמחה לו היית שולח עדכונים(-:

      תודה ושבוע טוב

      זהבית

        30/5/10 23:33:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-05-29 08:36:40


      לְחוֹפָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירֶיהָ בְּחוֹל מְלֻבָּן

      מַשּׁוּאוֹת חַיֶּיהָ בָּאֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוּת

      וְאֵין לָהּ מְנַחֵם

      מַבִּיטָה דְּמוּמָה לְשָׁמַיִם קוֹפְאִים 

      קָמָה פּוֹסַעַת לְתוֹכָהּ.

       

       

       

      יִתָּכֵן, אַתְחִיל לִקְרֹא מֵחָדָשׁ בְּשִׁירֶיהָ

      זו רחל שלנו. בנופי שיריה מצטופפות המילים ברז נושקות לאמירי העצים,לאדוות הכנרת,למעוף הציפור. רחל שלנו היא נביאת המילים, מגישה אותן לנו כמנחה לדורות הבאים. וזו משואת השיר*היטבת עוזי יקר

       

       

       

      תודה יהודית

      מקסימות מילותייך על רחל, כמו ממשיכות טבעי את ענתי, קודמתך...

      ע

       

        30/5/10 23:31:

      צטט: anaatti 2010-05-29 08:29:12


      שאלה מהורהרת:

       למה התכוון[ה] המשורר[ת] ..?..*

         חושבת שלקרא שיר וללכת איתו לאן שהלב מבין,,

       ומה שזה עושה ומשפיע,,,

      רחל  הדגולה והמפעימה, מיוחדת ויחידה בשיריה המופלאים, באהבתה  לארץ ולנופים...המון יופי ,למרות חייה הטרגיים..

       תמיד זה זמן טוב לקרא אותה,,

       ספרה הוא צורך וחיוניות בכל בית..נשיקה 

       

       

       

      אהבתי שירך בהשראת אופיה ואופי שיריה..

       

      תודה עוזי...

       

       

       

       

       

      תודה על מילותייך המקסימות, ענתי.

      ע

        30/5/10 23:29:

      צטט: טימפי 2010-05-28 18:59:11


      סגנונך החדש עושה לי טוב!

      לגבי המילה: כמו כולנו, התרגלתי לשין השמאלית, כך שאני משער שמדובר בטעות דפוס שעינה החדה של הגברת הבחינה בה ורוחה השיאה אותה לפרש. אנחנו הרווחנו שיר.

      יש משואות בשין ימנית? צריך לבדוק.

       

      תודה טימפי.

      ונראה לי שבזמנו בדקתי...

      בהצלחה בשבוע הספר

      ע

        29/5/10 09:46:


      עוזי יקר,

       

      אהבתי מאוד את שירך, על דקויותיו הנוגעים ביפי השירה בכללותה. 

      כמו גם מקורות ההשראה המנחים את הלך המילים במחשבותינו.

      נפלאה כאן הפרשנות לאיפיוניה של רחל ושירתה הנרבדת .

       

      תודה על ההארות המאגדות את הכל למכלול שיר.

      :))

       

      שבת מבורכת.

       

      ל.


      לְחוֹפָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירֶיהָ בְּחוֹל מְלֻבָּן

      מַשּׁוּאוֹת חַיֶּיהָ בָּאֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוּת

      וְאֵין לָהּ מְנַחֵם

      מַבִּיטָה דְּמוּמָה לְשָׁמַיִם קוֹפְאִים 

      קָמָה פּוֹסַעַת לְתוֹכָהּ.

       

       

       

      יִתָּכֵן, אַתְחִיל לִקְרֹא מֵחָדָשׁ בְּשִׁירֶיהָ

      זו רחל שלנו. בנופי שיריה מצטופפות המילים ברז נושקות לאמירי העצים,לאדוות הכנרת,למעוף הציפור. רחל שלנו היא נביאת המילים, מגישה אותן לנו כמנחה לדורות הבאים. וזו משואת השיר*היטבת עוזי יקר

        29/5/10 08:29:


      שאלה מהורהרת:

       למה התכוון[ה] המשורר[ת] ..?..*

         חושבת שלקרא שיר וללכת איתו לאן שהלב מבין,,

       ומה שזה עושה ומשפיע,,,

      רחל  הדגולה והמפעימה, מיוחדת ויחידה בשיריה המופלאים, באהבתה  לארץ ולנופים...המון יופי ,למרות חייה הטרגיים..

       תמיד זה זמן טוב לקרא אותה,,

       ספרה הוא צורך וחיוניות בכל בית..נשיקה 

       

       

       

      אהבתי שירך בהשראת אופיה ואופי שיריה..

       

      תודה עוזי...

       

       

        28/5/10 18:59:


      סגנונך החדש עושה לי טוב!

      לגבי המילה: כמו כולנו, התרגלתי לשין השמאלית, כך שאני משער שמדובר בטעות דפוס שעינה החדה של הגברת הבחינה בה ורוחה השיאה אותה לפרש. אנחנו הרווחנו שיר.

      יש משואות בשין ימנית? צריך לבדוק.

        28/5/10 16:17:

      צטט: 4 לב אדום 2010-05-28 14:54:17

       

       

       

      וְלִבָּהּ נִקְוָה אַט יַמָּה מְלוּחָה
      צוֹרֶבֶת, מְאַכֶּלֶת
      לְחוֹפָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירֶיהָ בְּחוֹל מְלֻבָּן
      מַשּׁוּאוֹת חַיֶּיהָ בָּאֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוּת
      וְאֵין לָהּ מְנַחֵם
      מַבִּיטָה דְּמוּמָה לְשָׁמַיִם קוֹפְאִים
      קָמָה פּוֹסַעַת לְתוֹכָהּ.

       

      כאב מדוייק   שואת חייה.

       

       

       

      תודה חניתה,

      הן על הקריאה, ועל התמונה, ועל התמצות המדויק!

      שבת שלום

      ע

        28/5/10 16:16:

      צטט: כיסופים 2010-05-27 23:57:14


      אם אתיות הן הנפש

      אז הניקוד הוא הרוח

      והטעמים-הם הנשמה

      כיף לך שאתה שוזר מילים ברכות ובחום.

      שתזכה ליצור עוד טוב.

       

       


      תודה לך,

      אשמח תמיד למילותייך הברוכות, מחממות לב.

      שבת שלום

      ע

        28/5/10 16:15:

      צטט: Dave Love 2010-05-27 22:00:18

      לעיתים נדרש משורר על מנת לרדת לעומקם של דברי משורר. רבות הפרשנויות, חלקן נשגבות מעבר לכוונת המשורר. התעמקתי בשירך כי טוב.

       

       

      תודה דייב על מילותיך הרהוטות, עמוקות, קולעות.

      שבת שלום

      ע

        28/5/10 16:14:

      צטט: אסקרינה 2010-05-27 15:18:26


      המון כחמה ניכרת בגברת כסופת השיער,

      ובך ובצם השיר הזה

      שמאיר אור חדש על מילים ,

      על שירי משוררים.

       

      יפה :-)

       

       


      עונג לי לקרוא כל פעם את תגובתייך, שקולעות בול מבחינתי.

      תודה, אסקרינה

      ע

        28/5/10 16:11:

      צטט: מחשבות שבלב 2010-05-27 07:58:08


      מענין.

      אבל אולי אלה רק תאוריות של "בדיעבד".

      ובכל זאת מענין.

       

       


      תודה לך,

      אני בהחלט מסכים עימך.

      שבת שלום

      ע

        28/5/10 16:08:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-05-27 07:30:11

      קראתי כסיפור מרתק.

      לפעמים אני תוהה כמה פרשנויות ניתנות לשגיאות דפוס.

      זה התחיל מתיקוני סופרים בתנ"ך ונמשך עד ימינו אלה.

      כשהוצאתי את ספרי מהדפוס וגיליתי כמה טעויות נותרו בו שלא הבחנתי בקיומם - נחרדתי.

      מחר יקום מישהו ויפרש:)

       

      אבל, כמובן, יכול להיות שזאת הייתה כוונתה האמיתית
      אכן, קיימות גם משׁואות.

       

      נהניתי לקרוא את סגנונך החדש!

       

       

      תודה, רחל.

      בפעם הבאה שתוציאי ספר, תני לי לעשות הגאה...

      שבת שלום לך

      ע

        28/5/10 16:07:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-05-27 06:40:40


      יש יוצרים שאני חוזרת וקוראת בשירים שלהם

      לאחר מרחק של זמן עם הקריאה החוזרת,

      מגלה עולמות חדשים

      מגיעה לתובנות חדשות.

      לא תמיד אבל לא במעט מיקרים

      פנים רבות לה לשפה העברית

      ככל שפה אחרת, אני מניחה. נכון הניקוד או חוסר הניקוד

      לעיתים מטעה, כך שהמשמעויות משתנות

      וכמובן כמו באנגלית או שפה לועזית אחרת,

      ישנן מילים רב משמעיות

       

      בוקר טוב ויום טוב

       

      פנים רבות לשיר

      ופנים רבות לנו המשתנות מקריאה לקריאה...

      "כי אלף פנים לך מבוקר עד ערב".

      תודה מרינה יקרה

      שבת נהדרת לכם 

      ע

        28/5/10 16:05:

      צטט: ילדים של אל-ה'ים * 2010-05-27 05:49:54

       

      *

       

       


      אכן, כולנו ילדיו!

      תודה על ביקורך.

      עם אלוהים

      ע

        28/5/10 16:04:

      צטט: הלנה היפה 2010-05-27 00:16:25

      עוזי חב יקר, שיר מורכב מאוד המעמיד בספק את היכולת שלנו לקורא זה בשיריו של זה. כנראה שגם אני אשוב לקרוא בשיריה אך גם בשיריך

      תודה חבר ו*

      לאה

       

       

      תודה, לאה.

      שמחתי מאוד לתגובתך.

      ... תמיד שמח לביקורך.

      שבת שלום

      ע

        28/5/10 14:54:

       

       

       

      וְלִבָּהּ נִקְוָה אַט יַמָּה מְלוּחָה
      צוֹרֶבֶת, מְאַכֶּלֶת
      לְחוֹפָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירֶיהָ בְּחוֹל מְלֻבָּן
      מַשּׁוּאוֹת חַיֶּיהָ בָּאֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוּת
      וְאֵין לָהּ מְנַחֵם
      מַבִּיטָה דְּמוּמָה לְשָׁמַיִם קוֹפְאִים
      קָמָה פּוֹסַעַת לְתוֹכָהּ.

       

      כאב מדוייק   שואת חייה.

       

       

        27/5/10 23:58:

      תיקון- אותיות
        27/5/10 23:57:


      אם אתיות הן הנפש

      אז הניקוד הוא הרוח

      והטעמים-הם הנשמה

      כיף לך שאתה שוזר מילים ברכות ובחום.

      שתזכה ליצור עוד טוב.

        27/5/10 22:00:
      לעיתים נדרש משורר על מנת לרדת לעומקם של דברי משורר. רבות הפרשנויות, חלקן נשגבות מעבר לכוונת המשורר. התעמקתי בשירך כי טוב.
        27/5/10 15:18:


      המון כחמה ניכרת בגברת כסופת השיער,

      ובך ובצם השיר הזה

      שמאיר אור חדש על מילים ,

      על שירי משוררים.

       

      יפה :-)

        27/5/10 07:58:


      מענין.

      אבל אולי אלה רק תאוריות של "בדיעבד".

      ובכל זאת מענין.

        27/5/10 07:30:

      קראתי כסיפור מרתק.

      לפעמים אני תוהה כמה פרשנויות ניתנות לשגיאות דפוס.

      זה התחיל מתיקוני סופרים בתנ"ך ונמשך עד ימינו אלה.

      כשהוצאתי את ספרי מהדפוס וגיליתי כמה טעויות נותרו בו שלא הבחנתי בקיומם - נחרדתי.

      מחר יקום מישהו ויפרש:)

       

      אבל, כמובן, יכול להיות שזאת הייתה כוונתה האמיתית
      אכן, קיימות גם משׁואות.

       

      נהניתי לקרוא את סגנונך החדש!

        27/5/10 06:40:


      יש יוצרים שאני חוזרת וקוראת בשירים שלהם

      לאחר מרחק של זמן עם הקריאה החוזרת,

      מגלה עולמות חדשים

      מגיעה לתובנות חדשות.

      לא תמיד אבל לא במעט מיקרים

      פנים רבות לה לשפה העברית

      ככל שפה אחרת, אני מניחה. נכון הניקוד או חוסר הניקוד

      לעיתים מטעה, כך שהמשמעויות משתנות

      וכמובן כמו באנגלית או שפה לועזית אחרת,

      ישנן מילים רב משמעיות

       

      בוקר טוב ויום טוב

       

      *

        27/5/10 00:16:

      עוזי חב יקר, שיר מורכב מאוד המעמיד בספק את היכולת שלנו לקורא זה בשיריו של זה. כנראה שגם אני אשוב לקרוא בשיריה אך גם בשיריך

      תודה חבר ו*

      לאה