לדוג': מחיר מניה של חברה א' הוא 50 ש"ח. נניח שיש 100K מניות לחברה. הרווח למניה האחרון שדווח הוא 5 ש"ח. עתה נניח כי החברה מעוניינת לחלק 5 ש"ח למניה דיבידנד. ז"א שהיא תשלם סך של 5*500K=100K יום לאחר חלוקת הדיבידנד ערך המניה יורד ל45 ש"ח. יוצא אם כך שיש למשקיע 5 ש"ח במזומן פלוס מניה בשווי 45 ש"ח. אם החברה הייתה בוחרת לרכוש מניות בחזרה באותו סכום של חלוקת הדיבידנד, היא הייתה יכולה לרכוש חזרה 10000 מניות. ערך המניה בשוק נשאר 5 ש"ח מכיוון שלא חל שינוי במצבה העיסקי של החברה. מה שהשתנה הוא סכום המניות שירד ל-90K מניות. הרווח בסך 500K מתחלק עתה ב90K מניות. ז"א רווח למניה עלה ל-5.55 ש"ח.
5 סיבות שמצדיקות רכישה עצמית על פני חלוקת דיבידנד (הן מבחינת המשקיעים והן מבחינת הנהלת החברה): 1. גמישות: כאשר חברה מחלקת דיבידנד באופן קבוע היא יוצרת לעצמה מעין התחייבות כלפי המשקיעים. כאשר היא תרצה לצמצם את שיעור הדיבידנד או לבטלו כליל בזמנים קשים תגובת המשקיעים לא תהיה טובה בדרך כלל 2. פיצוי להנהלה: אחד מהתמריצים הנפוצים להנהלה הוא אופציות. ברגע שמחלקים דיבידנד מחיר המניה יורד. אם מחיר המניה ירד אז שווי האופציות יורד בהתאם. 3. מנגון דילול: כאשר חברה מחלקת אופציות להנהלה ולעובדים והן ממומשות אז נוצר דילול של בעלי המניות הקיימים. רכישה עצמית היא בעצם המנגנון שמקזז את הדילול. 4. רכישה חוזרת כהשקעה: כאשר חברה מאמינה כי המניה מתומחרת בחסר אז היא תעדיף לרכוש אותה כהשקעה שתשביח עם הזמן. כמו כן זה יכול לשמש איתות למשקיעים. 5. מיסים: בחלוקת דיבידנד אנו כמשקיעים פרטיים ממוסים אוטומטית 20% ואילו ברכישה חוזרת אין מס עד למימוש בפועל של המניות אשר רכשנו.
לתשומת לבכם
*מתוך הספר Corporate Finance |