יזמות, תאונות דרכים, שמירת הסביבה ועוד
אכתוב בבלוג על נושאים הקרובים לליבי. יזמות, מניעת תאונות דרכים ושמירת הטבע והסביבה )מה שנקרא בטעות \"איכות הסביבה\"
פוסטים אחרונים
- חופשת הקיץ - רעיון חדשני 29/8/16
- מכתב פתוח לעזתים 10/8/14
- חדשנות 22/7/13
- אל תרשמו פטנט!!!!!!! 8/7/12
- שיטת הממשל שלנו פשטה את הרגל! אי אפשר לשנות כלום במצב החברתי והכלכלי בלי לתקן קודם את שיטת הממשל! 25/8/11
- חוקה תעשה את ההבדל 13/8/11
ארכיון
סיפורי יזמות 2 - סיפור ה CarSitter
הפוסט הזה הוא המשך של הפוסט "כתוב בכרטיס שלי שאני יזם...אבל מה זה אומר"
אחרי פריצת הדרך המדהימה :-) (הכנת חותמת לחברה שלא קמה), שתוארה בפוסט הקודם, כשראיתי שלמעשה אני לא ממש יודע מה לעשות. כלומר, אני יודע שצריך לפנות לחברות ולבקש נציגות לנושא הזה בארץ.... אבל איך פונים ומה כותבים? ולמה שהם ידברו איתי בכלל? אני צריך קודם להקים עסק כדי לייצר רשמיות כלשהי בפניה, אבל... להקים עסק לפני שיש משהו בכלל ביד? בקיצור, כל כך הרבה שאלות וכל כך הרבה חוסר ידע גרמו לרעיון לדעוך.
כמובן שזה השפיע על ההמשך. הרי רעיונות המשיכו לצוץ בראשי בקצב של רעיון בשבוע ורעיון שהחשבתי כטוב פעם בחודש. אבל להתחיל לממש? לא היה לי אומץ לעשות צעד נוסף לכיוון. לפחות היה לי השכל לתעד את הרעיונות כדי שלא ישכחו.
דרך אגב, זו אחת הבעיות של רעיונאים. מתאהבים ברעיון החדש שזה מקרוב בא והרעיון הקודם נזנח ונשכח. כאן עצה ראשונה מניסיוני – נהלו מחברת/קובץ מגובה של רעיונות. זה יכול להיות שורה אחת על כל רעיון או אפילו ברמה של מספר דפים שבהם מתארים את כל המחשבות שעברו בראש בנוגע לרעיון הזה. מי יודע מתי יזדמן לכם לממש אותו. המיזם הנוכחי שלי שכב ברשימה במשך 12 שנה עד שהתחלתי ליישם אותו (חכו לפוסט על Easy Rescue).
עוד בעיה של ממציאי מגירה היא שאחרי זמן מה פתאום מוצאים את הרעיון שלכם על המדפים. ממומש על ידי מישהו אחר. בדרך כלל זו לא גניבה כי הרי לא טרחתי לדרוש זכויות על הרעיון. פשוט, מישהו אחר חשב על דבר דומה. דוגמה אחת למקרה כזה היא רעיון שהיה לי ליצר גיליונות של נייר אלומיניום עם חיתוכים במקומות המתאימים שיתאימו לכיסוי כיריים בעת בישול. הרעיון צץ במוחי בתחילת שנות התשעים. באותו זמן לא היה משהו כזה בארץ בוודאות (לא השקעתי בבדיקה בחו"ל). אחרי מספר שנים מוצר כזה נכנס לכל הסופרים.
התסכול הוא גדול במקרה כזה אבל, מצאתי נחמה בכך שיש לי עוד הרבה רעיונות מצד אחד ומצד שני, אם המוצר הזה הגיע לשוק, כנראה שהרעיון היה טוב.
בשנת 1995 מעט אחרי שמאי, ביתי הבכורה נולדה, שמתי לב שכאשר היא באוטו, בכיסא הבטיחות במושב האחורי, אפשרות השליטה שלי על העיסוק שלה בשעת נהיגה – מוגבלות. כל פעם שהיא היתה חסרת מנוחה, הייתי צריך להסתובב אליה ולמצוא דרך להעסיק אותה, דבר שגרם לא אחת לסיכון בטיחותי. זה הדליק לי מעל הראש את המנורה שהובילה למיזם CarSitter.
הפעם, אחרי שבמשך מספר שנים קראתי כתבות על איך ניגשים למימוש רעיונות, הבנתי שדבר ראשון עלי לכתוב תוכנית עסקית, או לפחות, תקציר מנהלים של תוכנית עסקית. קניתי ספר על "איך לכתוב תוכנית עסקית" של דן גלאי (נדמה לי) ולמדתי....
לפני שאספר מה ואיך עשיתי, אז קצת על הרעיון עצמו: להזכירכם, הרעיון צץ לפני עידן הפלייסטיישן, טלפונים סלולרים וכד'. הכוונה הייתה ליצר משחקים שמותאמים לתינוקות בגילאים הללו שיותקנו על כיסא התינוק בצורה כללית דומה לשולחן סטודנט. הזרוע תחובר לכיסא מהצד ומשטח פעולה יחובר לזרוע מעל ברכי התינוק באמצעות חיבור מהיר שיאפשר החלפת משחקים מהירה, כך שאפשר לרכוש עוד ועוד משחקים לפלטפורמה הזו.
התוכנית העסקית התבססה על מכירה או חלוקה של הפלטפורמה (הזרוע) או אפילו שילוב שלה במקור בכיסאות בטיחות של תינוקות, ומכירה של לוחות משחק. חלק מהמשחקים היו אמורים להיות משחקי תינוקות מוכרים כמו חרוזים צבעוניים, רעשנים קסילופונים וכדומה וחלק היו אמורים להיות משחקים המבוססים על אורות וצלילים הנשלטים אלחוטית מלוח בקרה קטן ליד הנהג. כמובן שעיקר העסק היה אמור להיות מכירה של לוחות משחק בחנויות לתינוקות, בתחנות דלק וכדומה...
כמובן שכל הסוגיה הבטיחותית נלקחה בחשבון, ותוכנן גם מפרק (רגיש לתאוצה) ש"מפיל" את המשחק מלפני העולל במקרה ומורגשת תאונה...
החלטתי לפעול השתי חזיתות. חזית ראשונה היתה לבדיקת התכנות ראשונית. כאן, פניתי לגוף של משרד התעשייה שקראו לו מ.ס.ר (מרכז סיוע לרעיונות) שאני לא יודע אם הוא קיים היום. בעזרתם ביצעתי בדיקת פטנטים ראשונית. התברר על פיהם שהרעיון מקורי. תכננתי סקר שוק – כתבתי שאלון בן כ 20 שאלות, הדפסתי בכ 100 עותקים ויצאתי לקניון רחובות. הסתובבתי בקניון ועצרתי אנשים עם עגלות תינוקות ושאלתי לדעתם. בעקבות ניתוח סטטיסטי של הסקר, תיקפתי את הצורך במוצר (הייתה התלהבות לא קטנה) ואפילו הצלחתי לקבל אומדן ראשוני למחיר יעד למוצר.
בניתי דגם ראשוני ועשיתי שרטוטים של המוצר. בסיוע האינטרנט עשיתי גם חקירה על מוצרים דומים בעולם.
בחזית השניה, החלטתי שאני לא חוזר על שגיאות העבר ונותן לרעיון להתמוסס. הבנתי שאני צריך שותף והלכתי על הכי גדול :-) - מדינת ישראל... פניתי לחממה הטכנולוגית קריית גת (מטמ"ג) שהצהירה על עצמה כמי שאמונה על טכנולוגיות הקשורות לבטיחות בדרכים. הכנתי מצגת (זוכרים את השקפים עם מטול שקפים?) וקבעתי פגישה עם מנכ"ל החממה – רפי.
רפי התלהב מהרעיון אבל הוא חשב שהוא יותר מדי בוסרי. הוא הפנה אותי לקבלת חוות דעת מכל מני גופים: מומחה לבטיחות בדרכים, משרד עורך פטנטים, מנהל מחלקת רפואת ילדים וחברה למחקרי שוק בארצות הברית שביצעה סקר גם שם ושלחה אלי דו"ח הערכת שוק. עם כל התוצאות הללו ועוד אחרות, שדרגתי את המצגת, הכנתי עוד חומר שיווקי וטכני והגעתי להציג בפני מועצת החממה. זהו גוף המורכב ממתנדבים בעלי תפקידים בכירים בתעשייה. הייתה מצגת מעולה. קיבלתי משובים נהדרים. אחרי שבועיים קיבלתי מכתב הביתה בו היה כתוב שהתקבלתי לחממה וצריך עכשיו רק אישור של המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר.
כל התהליך עד אז ארך בערך שנה וחצי. זה הרבה זמן אבל אסור לשכוח כי במקביל עבדתי למחייתי כשכיר.
אחרי חודשיים הגיע מכתב לאקוני מהחממה שבו היה כתוב כי לצערם, המדען הראשי דחה את בקשתי מסיבות של אי התאמה לחממה (?????) עד היום אני לא מבין איך החממה החליטה שאני כן מתאים לה אך המדען הראשי לא הסכים איתם..
לא ארחיב בתיאור האכזבה. אחרי השקעה כל כך גדולה שלי, פתאום.... הכול נעלם.
כאן המקום לעצה מספר 2: מי שלא מתאכזב, כנראה שלא מנסה. יזם טוב הוא כזה שמצליח לקום על הרגליים גם אחרי אי הצלחות. אל תתנו למקרים כאלו לכבות את האש הבוערת בכם. תנסו פעם, תנסו פעמיים ואפילו שלוש. מי שמתמיד ומאמין – יצליח.... הסיפורים הבאים: Easy Rescue (המיזם הנוכחי) |
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"מי שלא מתאכזב, כנראה שלא מנסה. יזם טוב הוא כזה שמצליח לקום על הרגליים
גם אחרי אי הצלחות. אל תתנו למקרים כאלו לכבות את האש הבוערת בכם."
אבי היקר,
כל כך נכון לכל מטרה בחיים
ובעיקר בתחום היזמות,
ואצלך האש והתשוקה בוערת כל הזמן
ואין ספק שההצלחה הגדולה..
"האקזיט" הבא רק עניין של זמן
מצד שני, אולי זה לטובה שדחו אותי אז...
תודה על כל הרעיונות הנבונים. מחכה להצלחה שבוא תבוא.
מעניין
ברכה
עו"ד יצחק קרט – עורך דין גירושין מומחה נכסי קריירהאכן כך.
סמדר
פוסט מעולה.
להיות עקביים
עד להגשמת המטרה.
***
אני נהנה מכל רגע. זה בהחלט מרכז ההוויה שלי.
אכן, מי שלא מנסה לא מצליח.
גם אם הדבר קשור בכישלונות ובאכזבות בדרך...*
התגובה, אגב, מיועדת לשני הפרקים. זה, וגם הקודם.
על זה נאמר שצריך לדעת להנות גם מהדרך, לא?
ונראה שאתה נהנה.
מתוך ההתעסקות הרעיונות ובנסיונות לישם אותם ראיתי שכנראה יש הרעיונות שלי משהו. אני מצליח להלהיב אחרים, גם בעלי מקצוע וגם מומחים בתחום. התחלתי להאמין בעצמי מה גם שהרעיונות לא הפסיקו להגיע והרבה מתוכם הלהיבו. אז אמרתי לעצמי שכנראה יש שם משהו...
מעניין...
לאחר האכזבה הגדולה מבחינה מנטאלית בהמשך לעצה 2 -איך הצלחת לעבור ליישום הרעיון הבא? או איך לא נפגעה היצירתיות?
המשך יבוא....כל הכבוד,
בהחלט מעניין!
מחכה להמשך...
אחזור לככב...
התממש ומתממש. אבל מה שחשוב זה לא אני אלא הדרך שעברתי והמסר לכל היזמים בפוטנציה: לא להתיאש. אם אתם מאמינים בעצמיכם, תמשיכו קדימה למרות הקשיים.
פשוט אליפות!!!
*
יש עוד סיבובים שהם כבר היסטוריה.
אכתוב עליהם בפרקים הבאים..
הרבה מהצלחה או כישלון נפילה או עלייה קשורים בחיים לתזמון..
אל לנו לייחס לדחיות או אי הצלחות ייחוסים פנימיים, לעיתים הם חיצוניים גרידא!
ובכל מקרה, הדרך שעשית, האנשים שהכרת, והפקת לקחים שלך הם מידע שישאר עימך וזכית בו בכוח האמביציה שלך
בסיבוב הבא לבטח יקח לך חצי מהזמן שהיה דרוש לך הפעם :)
תצליח!
תודה :-)
אני מתמודד עם הצורך לאכול ולשתות לאורך כל הקריירה היזמית שלי. זה באמת מכשול אבל מסתבר שמוצאים את הדרך...
קודם כל ברכותי על הצלחתך
אני בטוחה שיש לך סיפוק אדיר
בפוסט הזה כתבת באמת את שורש
העניין לא כל אחד יכול לעמוד את הפער
בין הראיון לישום עצמו
גם אם אתה ביצואיסט זה קשה לעמוד את
הזמן שדרוש עד לתחלס
וגם צריך שיהיה לך גיבוי כספי מתאים
כי בינתיים צריך לאכול ולשתות..
כך שלדעתי לא מספיק רצון חזק
אך לך חברי
כל הכבוד
גליה
אולי ..
בסוף תייצר סדרת מתח בהמשכים כגון "אבודים"
שבת שלום
תודה מעודד להמשיך במשימות !!!!אני מחפשת משקיע או חברה שתעשה איתי ביחד די וי די מגניב וחשוב לילדים ! אם יש לך או עולה בראשך מישהו עם חזון לילדים או מישהו שאכפת לו ממה שקורה בעולם בתחום הילדים או משהו כזה אשמח לקישור . כמובן שאם יצא משהו אז אחשוב על דרך של תגמול הולם על הקישור . שיהחיה יום מצויין ציפי מור
כן, במקרה הכי גרוע - נצליח :-)
הסתכלתי על כף היד שלי. באמת יש שם סימנים
סיפורך מעורר השראה
ונותן תקווה ליזמות מצליחה
ואתה רק מחדד נקודות
שקראנו על ממציאים למינהם
גם בספר "חשוב והתעשר"
נפולאון היל מתייחס לנקודות שציינת
כל הכבוד על הנחישות וההתמדה
וזהו המסר שלי לתלמידיי וילדיי
ולמעשה כל סובבי
עדיף לנסות- מקסימום נצליח!
מעניין אותי לראות את כף ידך
כי יש סימנים של יזמות גם על כף היד
בכל מקרה
בהצלחה!
אני מקווה לפספס פחות מ 9000 פעמים :-)
תודה. אני מרגיש שעשיתי את היומית שלי :-)
החטאתי מעל 9000 זריקות בקריירה שלי.
הפסדתי כמעט 300 משחקים.
ב-26 הזדמנויות סמכו עלי לקחת את הזריקה המכרעת במשחק...ופספסתי.
נכשלתי שוב ושוב ושוב בחיי,
וזו בדיוק הסיבה להצלחתי."
(מייקל ג'ורדן )
בהצלחה
דני
תודה רבה!
סיפקת לי את ההשראה הנדרשת כדי לפתוח מחדש את המגירה שלי ולהתניע לביצוע
ממש כך
למדתי את זה מנסיון :-)
"מי שמתמיד ומאמין – יצליח...."
כמה נכון!!!