העיתונות המקצועית בתחום התובלה ולוגיסטיקה מפרסמת ידיעה תמימה לכאורה אותה אני מבקש להביא כלשונה ולאחריה ניתוח קטן משל עצמי, ראשית ההודעה (המקור כאן): "צ'יינה שיפינג ישראל מחדשת שירות היצוא לאוסטרליה השירות המחודש, שיצא מנמל חיפה, יפעל באמצעות קו AUS3 תוך שיפור משמעותי בזמני ההפלגה דרך נמל פורט קילאנג במלזיה. מחברת צ'יינה שיפינג ישראל נמסר הבוקר כי השירות מישראל לנמלי אוסטרליה, אשר נפסק בחודש ספטמבר 2009, חוזר לפעול. השירות המחודש יפעל באמצעות קו AUS3. מחברת צ'יינה שיפינג ישראל נמסר עוד כי השירות יינתן מנמל חיפה דרך נמל Port Kelang במלזיה תוך שיפור משמעותי של ימי ההפלגה לכל נמלי אוסטרליה... סבב הפקידה של הקו הינו: Haifa - Port Kelang –Freemantle –Brisbane – Sydney – Melbourne - Adelaide נציין כי השירות עד לנמל Port Kelang יינתן על גבי אוניות חברת צים במסגרת הסכם חילופי סלוטים שקיים בין צ'יינה שיפינג וצים". ומה מיוחד כל כך בהודעה הזו אתם שואלים? קודם כול בואו נבהיר את המונחים: - צ'יינה שיפינג היא חברת הספנות הלאומית של סין
- AUS3 הוא שם של קו ספנות (כמו מספר קו אוטובוס) שנמלי הפקידה שלו (התחנות) מפורטים בהודעה.
- Port Kelang הוא הנמל המרכזי של מלזיה, הנמל מתחרה ראש בראש במנל סינגפור ושואף לקבל נתח מרכזי משיטעון המטענים המתבצע בסינגפור. Port Kelang נמצא פחות מ10 ק"מ מחופי סינגפור ואפשר לראות את ראשי העגורנים שלו מהחוף המערבי של סינגפור (אזור מרינה רפלס).
- בין ישראל ומלזיה אין יחסים דיפלומטיים, מלזיה הינה מדינה בדרום מזרח אסיה בעלת אובלוסיה מוסלמית המורכבת מ13 נסיכויות (סולטנים) שלפחות שתיים מהן אימצו את חוק ההלכה האיסלאמי (השריעה) בחוק הפנימי שהלן.
כלומר מהודעה רשמית של חברת צ'יינה שיפינג אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם שאינני מפקפק באמינותה, אנו למדים כי אוניות של חברת צים יוצאות מנמל חיפה עם מכולות ישראליות עוגנות בנמל מלזי ואף פורקות את מטענם שאחר כך מועבר לאוניה אחרת בדרך לאוסטרליה. זה לא חדש, סחר עם מדינות עימם אין לנו יחסים דיפלומטיים אולם זוהי דוגמא לכוחו של מסחר. המלזים אינם טיפשים הם מבינים כי אם הם רוצים להפוך את Port Kelang לנמל בין לאומי, חלופה אמיתית לסינגפור, עלהם להשאיר את הפוליטיקה בבית. נמל בין לאומי לא הולך עם איסור על כניסת קווי ספנות מסויימים או על סחורות ממדינות מסויימות. המלזים עושים זאת משיקולים אגואיסטים לחלוטין, הם מבינים שנמל כזה הוא מעסיק עצום של אלפי עובדים ותומך בשירותים נלווים בתעסוקת עשרות אלפי אחרים. זוהי דוגמא לשלום הכלכלי עליו מדובר לעיתים באזורנו, האם זה יכול לעבוד במזרח התיכון עם משקעים קשים של עוינות אמיתית במשך דורות בניגוד למקרה המלזי הנ"ל שבו מדובר מבחינתם על מדינה (ישראל) שנמצאת בצידו השני של העולם? ימים יגידו. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לפרויקט מולטימדיה בשפה זרה דורשים איש שיוכל לארגן קבוצה של עד 40 משקיעים בסכום של 25.000 ש"ח כל אחד לתקופה מקסיקמלית של 36 חודשים. רבית אטרקטיבי ורווח מעניין למארגן הקבוצה. ליצור קשר דרך מייל עם ישראל ל mazal@bezeqint.net
אחת החברות הישראליות הגדולות במשק כמעט חתמה על הסכם שת"פ משולש לפרוייקט גדול בסין עם חברה מקבילה ממלאזיה ושדה תעופה גדול בסין.
השת"פ העסקי קיים כשצריך, את אנשי העסקים לא מעניינת הפוליטיקה
כן ללא ספק אומנות האפשר
ישראלים רבים נכנסים למלזיה ואינדונזיה בדרכונים ישראלים, מכרים סיפרו לי שעשו חניית ביניים מבלי לצאת משדה התעופה בדובאי וקטר והציגו את הדרכון הישראלי כאשר עשו קניות בדיוטיפרי (ובדובאי יש דיוטי משהו לא נורמלי), בקצור הכל בוליטיקה...
הידיעה הזאת שמה על השולחן דבר שכבר היה קיים עד כה בהיחבא
כבר בשנת 98 ביקרתי במלזיה כנציג של חברה ישראלית על מנת להתקין מערכת תקשורת ולהדריך את הצוותים בשימוש בה.
הגעתי לשם בעזרת הדרכון האירופאי שלי והודרכתי שלא לחשוף בפני העובדים את העובדה שאני מישראל, אבל המנהלים הבכירים שקיבלו את פני ואשר חתמו על ההסכם עם החברה שלמענה עבדתי ידעו באופן מלא במה דברים אמורים.
גם בסין עצמה שצוינה בכתבה היתה פעילות ישראלית נמרצת, כולל מכירת נשק ויעוץ בטחוני, זמן רב לפני שכוננו איתה יחסים מלאים
בבסיס קיים הצורך הכלכלי, ומן העבר השני קיים פעמים רבות מס שפתיים שמדינות משלמות לניכור כלפי ישראל, על מנת שלא להתעמת עם יסודות איסלמיסטיים באוכלוסיה, או על מנת לשמור על מיצוב בינלאומי אוהד בעולם השלישי
כבר היה מי שקרא לכך "אמנות האפשר"
בכלל, מי שסוחר עם אסיה חייב לדעת לקרוא את הצבעים האפורים ולהבין שהתמונה לא מורכבת משחור ולבן.
טל רשף
-------------------
יועץ ומרצה לעסקים בסין
http://intelectual.co.il