אנו מגיעים לקטעים היותר קשים במדבר סיני. אחרי המפקדים הצבאיים וחלוקתהתפקידים של תחילת הספר מתחילה תקופה קשה של משברים אזרחיים ומנהיגותיים לרוב

ישכמה מרכיבים הכרחיים ליצירת חברה דמוקרטית. הכוונה בחברה דמוקרטית היא לא למשטר הפורמאלי ולכללי הפעולה ההכרחיים הנובעים ממנו כמו בחירות, פרלמנט וכדו'. הכוונה היא למהות הדמוקרטיה, שבין מרכיביה יש: השתתפות אזרחית בעשייה הציבורית, אמון בין ההנהגה לחברה, זן מסוים של מנהיגים, חלוקת משאבים תרבותיים וחברתיים מאוזנת, ועוד. גם למסורת ותרבות דמוקרטית – הצורךההכרחי לשמוע דעות מנוגדות, החובה להעמיד עצמך בנקודת מבט אחרת, ההבנה שגםאם יש שתי עמדות מנוגדות עדיין אלו ואלו דברי אלוהים חיים – יש מקום ברכיבים האלו.

לכל מרכיב חלק ומשקל משלו, תלוי בנסיבות התקופה ובעוד גורמים. למשל, משקיפים חיצוניים שהיו בארץ בשנותיה הראשונות היו בטוחים שהולכת להיות בארץסוג של דיקטטורה, צבאית או אזרחית. בכל זאת, היה ריכוז של עצמה רבה בידייםמעטות, אולם גורמים אחרים אפשרו בכל זאת קיום דמוקרטי. השערות אפשריות: גדלות רוח של בן גוריון, מסורת דמוקרטית מכילה ובטח עוד גורמים שלא כאן המקום להאריך.

להבדיל, שנים אחר כך, כאשר הדמוקרטיה לכאורה מובטחת יכול לבוא מנהיג ציבור לאנשי קו עימות ולומר להם שהם ימשיכו לסבול מרקטות, ודבריו יתקבלו כזלזול במקרה הטוב וכלעג לרש במקרה הרע.

מה הדמיון או השוני בין שני המנהיגים, כל אחד בתקופתו?

בפרשתנו, פרשת בהעלותך, אנו מגיעים לקטעים היותר קשים במדבר סיני. אחרי המפקדים הצבאיים וחלוקת התפקידים של תחילת הספר מתחילה תקופה קשה של משבריםאזרחיים ומנהיגותיים לרוב. יש אפילו סימונים גראפיים על הקלף של ספר התורה, שני נונים (האות נון) הפוכים שמסמלים את המעבר לחיים הקשים.

הסיפור כמובן מתחיל בהתרפקות על העבר. ככה זה כשההווה והעתיד לא ברורים: מתרפקים על העבר, ממציאים סיפורים כמה היה טוב, איזה בשר משובח היה במצרייםלעומת ה"מן" שיש במדבר.

כלומר, אין חוסר אמיתי, החוסר האמיתי הוא בדרך ובכיוון.

משום מה, התלונה הזו מוציאה את משה מדעתו. הוא מבין (או הבין) מהאל שתפקידולשאת בנטל לבדו, אז התלונה הראשונה מאוד מרגיזה אותו (אשמח לקבל בהערות פרשנות אחרת לעצבים של משה).

התלונה המדומיינת - כוחה במדומיינות שלה, לך תוכיח שאין לך אחות, והתגובה העצבנית של משה מעידים יחד על סוג של קצר בין המנהיגות לבין העם. מאיפה בדיוק הוא נובע ומהי המנהיגות הנדרשת זה עניין לפעם אחרת. בכל מקרה, אלוהיםמתייחס גם לחוסר המדומיין וגם להבנה של משה לגבי אחריותו הכוללת ומציע פיתרון כפול: א – המנהיגות תבוזר לעוד 70 ממכובדי העם. ב – תהיה רכבת אווירית של בשר.

הפיתרון הכפול לא באמת תופס והוא יותר עניין של מבחן לעם. כצפוי, האנשים מאבדים עשתונות למראה הבשר או בלשון אחרת: קפה של לבצה, מכוניות פאר, טיסותלחו"ל וצמיחה כלכלית בלתי פוסקת היא לא המזור של העם.

על הדרך אנו מגלים בסיפור המנהיגות המבוזרת שישנם מנהיגים אלטרנטיביים – למי שיגיד מה שמותיהם ניתן פרס (רמז: לאחד מהם קוראים מידד).

מסורת של תרבות דמוקרטית וודאי שלא הייתה לעם העבדים, אדרבה, הם הגיעו עם מסורת של תלונות והתנהגות אספסוף. מה שנשאר ברגעי המשבר זו ההנהגה (על משאבים אין מה לדבר בהקשר הנוכחי).

אנוכי הקטן לא באמת יכול ללכלך על אבות האומה, תקראו את הכתובים בעצמכם. אבל על המנהיגות הנוכחית אני יכול לתהות: דוגמא אישית, מופת חברתי, צניעות והצטנעות, מדיניות וחזון, חשיבה דמוקרטית מהותנית כמו זו שציינתי לעיל?

ידידיה חזני, מאי 2010

לחצו לפרשת השבוע הקודם

לחצו להרחבה על פרשת בהעלותך בויקיפדיה עברית

לחצו לפרשת בהעלותך במלואה

דרג את התוכן: