חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2506 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
jazz for D
נראה כי לאחרונה החלה אם בתי הקטנה ללכת בימי שישי לשמוע ג'אז באיזה מועדון/בית קפה.
בעבר היא ישבה בבית ב"סטנד ביי" שמא הילדה תזדקק לה כשהיא אצלי בוויקאנד. לצד הטוב שבזה (קצת מרפה , סומכת וכדו'), התחלתי פתאום לתהות עם מי בעצם היא נמצאת שם אם היא מניחה לנו כך.
אני יודע שלא תאמינו לי, אבל זו בעיקר סקרנות. נו טוב, תמיד יש גם קצת מעבר, הרי פעם נהגנו לעשות את זה יחד (-:.
כשאני מתקשר אליה לפעמים בשעות האלו (עניינים הנוגעים לילדה וכו') ומספר לאחר מכן לבתי שבקושי שומעים את אימא בגלל הרעש של המוסיקה, היא עונה לי "אה, זה הבית קפה הזה עם הג'אז". גם היא בקנוניה?
אז מבלי ש-D יודעת על כך, אני מקדיש לה את שלושת קטעי הג'אז שכאן, אותם אני יודע שהיא אוהבת.
הראשון, עם שלישיית ביל אוונס, "הקלאסיקן" שבין הג'אזיסטים.( משמו נגזרה גם כותרת הפוסט).
השני, Modern Jazz Quartet עם הויבראפוניסט הנהדר מילט ג'קסון .(מתנצל על ה"מסביר" והחריקות בהתחלה , אפשר להתחיל ישר מ:40). בקטע הנקרא 'דג'אנגו' ומוקדש לגיטריסט הצועני הנפלא.
השלישי , מתוך אלבום שהוא חובה לכל חובב ג'אז, somethin’ else , שעטיפתו מוקרנת בפתיחת הקליפ.
בהשאלה מאלבום שיש לי , הנקרא jazzin’ the blues , האם מה שיצא לי כאן הוא- bluesin’ the jazz ?
|
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (49)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
אהבתי.(-:
גם שלי. שמח שגם אתה בכיוון.
אתה רואה? למרות שלא היית הטלפתיה עובדת. (-:
תראה מה שמתי בפוסט אצל אניתמר תתעלף
(באמת הרבה זמן שלא הייתי כאן)
אתה רואה? אסור להרפות לרגע במציאות של היום.
שמת יופי של קטע.
היה לו ה-5 של לואי וה-7, יש לי אי אילו מהם.
תודה.
יא אללה מה הלך פה בזמן שהלכתי
קח כליר
http://www.youtube.com/watch?v=hxzCz6g_pCM&feature=related
פרנסואז הרדי היא יפהפיה. כזכור לי היא השתתפה באחד הארוויזוינים והיה לה גם להיט ברדיו שאני לא זוכר מה זה. אני אוהב את השירה שלה, שלא נדבר על המראה (לפחות אז...).
בטוח שהפסטיבל יהיה מיוחד . בשעתו השתתפתי באיזו הרצאה על פסטיבל דומה, נדמה לי במזרח אפריקה שנקרא משהו כמו פסטיבל המדבר שנעשה כל שנה.
ממש לא דיעה קדומה, אלא עובדות.
הם הכי ג'אזיסטים מבין האירופאים וגם הוותיקים בנושא. (יש אגב גם סצינת ג'אז טובה בפראג, שמעתי כמה הופעות שם- עם די...- , וגם בפולין ועוד ).
כמו שנאמר jazz is paris, and paris is jazz
האמת שאם חושבים על זה עוד יותר לעומק (דברים שרציתי גם להעלות כשתכננתי לכתוב על ג'אז ) הרי שאם הג'אז במתכונתו המסוימת נולד בניו אורליאנס, הרי ששם, ובעצם כל לואיזיאנה, הייתה הרי במקור צרפתית...
לא הכרתי את הקטע הזה של רוברט ואייט, יפה.
ברור, מרגישים.
כן, יש להם את הפתיחות הזאת, לצרפתים. ו - Legrand... איזו קריירה... בכלל, הם נתפסו אצלי יותר ג'אזיסטים משאר האירופאים, אולי סתם דיעה קדומה שמושפעת מהחיים שם ומועדוני הג'אז הפריזאים. טוב, עכשיו אני חייבת להכניס את הלינק הזה של ויאט, שבדיוק מדבר על פריז הג'אזיסטית, La Huchette וכו'. תודה, קליר, אני אשמע את הלינק (אוונס ובנט) כשאמצא ספיקרים ראויים.
תיאור יפה , הכיתות בסמטאות.
הואלס על איליין קטע יפהפה.
איזה משפט יפה הוא- you must believe in spring. נראה שאאמץ אותו.
אחד הכותבים לקטע הזה הוא מישל לגראנד שיש לי דיסק שלו הנקרא jazz in paris.
וגם שם יש הרבה על spring, כנראה אוהבים אותה באביב, או שהיא מעוררת אהבה סביב תקופה זו.
ואם כבר היה משהו שאני מעריך אצל הצרפתים (-: , הוא הפתיחות שלהם לג'אז ולשחורים שניגנו אותו, עוד בתקופות המוקדמות, כשבארה"ב הם היו עדיין מוקצים.
רואים את זה יפה גם בסרט "בירד" של ברטראן טברנייה.
כאן ביצוע יפה של אוונס יחד עם טוני בנט בשירה.
לגבי התנועתיות של החיים, נכון, גם כשנדמה לנו שהכל סטטי ויציב, יש תנועה, שהולכת ומצטברת.
אני בטוח שאם די תיתקל, היא תראה את זה רק בחיוב, כי הוא נכתב באהבה.
מעניין, כי אף פעם לא חשבתי על הבלוג שלך 'כעוסק במוזיקה'. בעיני כתיבה אישית.
אז כיתתתי (ככה כותבים?) רגלי על פני סמטאות מרוקאיות צרות בניסיון לשמוע שוב את הקליפים שהבאת. 'שוב', כי אני מכירה אותם אבל לא שמעתי מזמן. מכל מקום, לא הלך...:) הואלס של דבי אין עליו, וכמובן שכמובן שהוא עושה לי אסוציאציה חזקה לואלס אחר של ביל אוונס, שהוא הואלס של אי, כלומר (Waltz in B Minor (for Elaine שמופיע כטראק ראשון ב-You Must Believe in Spring... שאני מאד אוהבת... והשניים האחרים... יופי של דברים...:)
בטח אין לזה שום קשר למה שהתכוונת כשכתבת, אבל כשקראתי הרהרתי לי על 'התנועתיות' האינהרנטית של החיים. איך שום דבר לא סטטי והכל משתנה כל הזמן, וכמה טוב שזה ככה. ובאופן מוזר עולה לי מחשבה לא רציונלית ולא מבוססת שאולי בכלל די נתקלת (תתיקל?) בפוסט הזה שלך. אשמת כל הריחות האלה כאן באויר, כנראה...:), אז אשאיר דברים כאן, נראה לי, במלים You Must Believe in ...Spring צ'או בינתיים.
אני באמת מחפש אותך ידידי, קצת התגעגעתי.
איזו תמונת רטרו של דוגמנית פאריזאית כזאת ללקס.
אתה בתמונה מזכיר לי את המערכון של הגשש שהם עומדים ליד הרמטכ"ל וכו'.
מעניין מה אתה מכין לנו אם אתה קורא על כל הכלים המעניינים האלו.
ותתפלא עד כמה הטלפטיה, בדיוק כשקיבלתי את זה שמעתי בדיסק ויבראפוניסט וותיק ענק אחר , ליונל האמפטון , שתתפלא או לא, טוענים כי היו לו לא מעט השפעות על הרוקנרול.
יפה הביצוע שהבאת של אוטום ליווס, מושמע הרבה ברדיו.
וגם הגרסה החלופית שהבאת של ג'סטין הייוורד מעולה, גוון קלאסי כזה. אני אוהב מאד את השיר הזה ובכלל את הקול שלו.
יש לי סט של כל האלבומים של דרייק.
לא ידעתי שקייל מנגן שם, אבל לא מפתיע שהוא מנגן בכל הכלים בעולם האיש הזה.
הפיירפורט קונבנשון שיתפו פעולה לא מעט עם ניק דרייק, כפי שהזכרתי גם כאן.
.
לגבי החזרה למוטב, אולי יגיע בקרוב עוד תיקון , ואחריו חזרה לזרועותיה של הנ"ל. (או בסדר הפוך, נראה).
אם כבר אתה המצטנע קרציה , תפסיק עם זה כבר .
לא צר מוחין , אלא להפך - מאוד רב גוני .
וחוץ מזה הדיל אומר שכל אחד לוקח מה שמתאים לו מהפוסט ומגיב בהתאם .
אני רואה בפוסט הזה מעין חזרה למוטב ( לקס היזהרי ) לפחות מהבחינה של הטלפטיה ביננו , בדיוק כשהפוסט יצא הייתי עסוק בלקרוא על ויברפון , מרימבה , גלוקנשפיל וצ'לסטה , כך שהיה נחמד לגלות את הקטע השני עם הויברפון בעיתוי הזה .
לדעתי אתה צריך לשמוח בשמחתה של D שיוצאת להנות ממוזיקה ולשמוח בחלקך למרות הסקרנות .
מעבר לכך אין לי הרבה מה להגיד .
לגבי אוטום ליבס אני דוקא מחבב את הביצוע הלא ג'אזי בעליל הזה
ואולי כקונטרה לתת את הסתיו הזה דוקא ( גירסה פחות ידועה עם מייק באט )
וחוץ מזה הידעת שג'ון קייל מנגן צ'לסטה אצל ניק דרייק בנורתרן סקיי ?
(אם אתה מחפש אותי אני בתמונה מאחורי לקס עם הלק והסיגריה )
לאן נעלמת, מנהיגת המסדר?
אל תצטנעי לנו, את מביאה דברי מוסיקה מהטובים וחלקם גם מהמלמדים.
אהבתי את ה"שכונה", כבוד.
הסאבטקטסט עושה לפעמים את העניין, לא?
הבאת אחלה יציאה עם הלינק, לא הכרתי.
מה שכן, קלעת לא רע. השיער כמעט זהה, אולי גם קצת החיוך וגוונים מסוימים.
היום יכולתי להשוות... (-:
בטח שאגיע, חברים במסדר ה"דיל" , הלא כן?
ברור שלא רק מוזיקה, קולנוע וזה.
אצל קלירצ' התגובות לפוסטים הן קטגורייה בפני עצמה. מעין שכונה שנאספים בה על הברזלים מוזיקנטים מכל הסוגים ומהגגים על השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול או משהו. וגם אם את לא מוזיקנטית מומחית (כמוני, למשל) או ממש לא מבינה שומדבר בג'ז (כמוני, למשל) תמיד את יכולה לזרוק איזו מילה על הסאבטקסט, וללנקק.. כמובן.
נגיד - ככה
לא יודעת אם תתחבר לפוסט שכתבתי
אבל כתבתי
למען הסדר הטוב, אתה כנראה צריך מישהו מהצד שיגיד את זה- הבלוג לא עוסק רק במוזיקה.
טוב, אשאל.
כן, בלוג צר מוחין משהו.
האמת שאצלך הבלוג כולו מתעסק במוזיקה. אז אין צורך בדיל מיוחד :)) תשאל את לקסי, היא תסביר לך :))
בקיצור שבירת הסטיגמה על נהגי מוניות? (טוב כמעט, נתן זהבי).
הבאת יופי של קטעים.
טייק 5 ,הקלאסיקה עם אחד האלטיסיטים האהובים עלי, פול דזמונד.
קטע יפהפה עם פטרוצ'י , שראיתי כאן עם דרים טיאטר, שמראה כאן פאן נוסף שלו .
וקטע פיוז'ון עם ענק נוסף שהיה ואיננו עוד, פסטוריאס.
וסלחי לי על חוסר תיחכומי, אבל נושא ה"דיל" לא היה ברור לי עוד מהתחלה.
אז רק שתדע שהפוסט הזה הזכיר לי את הפעם הראשונה ששמעתי ג'אז ואהבתי את זה . זאת פדיחה אבל לא אכפת לי. נסעתי במונית והנהג הדליק רדיו כשבדיוק התחילה תוכניתו של נתן זהבי.
http://www.youtube.com/watch?v=BwNrmYRiX_o
מאז לא התעסקתי עם ג'אז יותר מדי, אבל מעת לעת יוצא שאני מקשיבה לזה או לזה.
לגבי הדיל - עוד לא. :))
קטע. אני יודעת שזה לא אנין טעם מצדי, אבל
בדיוק השבוע יצא לי לומר את זה שוב -
ג'אז לרוב עושה אותי עצבנית וחסרת מנוחה.
הקטעים שהבאת הם דוגמאות מושלמות לזה (!).
אני אפילו לא אנסה לשים על זה את האצבע (בעעעע)
ורק אתנחם בעובדה שהכל עניין של טיימינג
ושטעמים משתנים ושגם אם שלי לא ישתנה (ויתאנן לו) - סה לה וי :)
לגבי הלהקדיש להיא שפעם - זה הכי מתוק בעולם, גם אם אולי זה בא מחוסר עכשווי
שגורם לקיום שלה להתעורר ביתר שאת מעבר לקשר התפעולי שיש לכם בשל הילדה
(וסליחה אם התפרצתי לדלת סגורה והעליתי השערות שלא בהכרח ואולי לגמרי לא).
אגב, אם בתי הקטנה?
כמה נשים היו לך, מר שלמה?
תודה אבנר.
לגבי ה-אטה, מכיר רק את אטה ג'מס. (-:
לא מבין אף מילה, אבל מאמין לך . (-:
זה יפה:
"והים מוחק מעל פני החול
את עקבות האוהבים שדרכם נפרדה"
מכיר את הביצוע של איב מונטאן.
תודה.
פוסט פשוט נפלא וגם התגובות :-)) ואוו תודה
ולגבי האטה הזה אשמח גם אני לדעת :-)
אין כמו המילים בצרפתית. באנגלית זה אפילו לא מתקרב.
נכתב ע"י אחד מכותבי השירה הכי גדול של צרפת: ג'ק פריוור.
זהו שיר על אהבה שהסתימה כפי שרק הצרפתים יכולים לספר
במקור, שר את זה איב מונטאן. להרגשתי, כל הביצועים באנגלית (נדמה לי שאפילו פרנק סינטרה שר את זה) נופלים ממנו בהרבה.
כמובן, הוריאציה הג'זית שהעלת, אינה עומדת למבחן מול כל היתר.
הפזמון החוזר אומר (בתרגום חופשי, ללא כשרון רב - בעברית זה נשמע אפילו יותר גרוע מאנגלית....)
זהו שיר שמזכיר לנו
את שאהבת אותי, ואני שאהבתי אותך
חיינו אז ביחד
את שאהבת אותי ואני שאהבתי אותך
אבל החיים מפרידים את המאוהבים
בשקט, בלי לעשות רעש
והים מוחק מעל פני החול
את עקבות האוהבים שדרכם נפרדה
LES FEUILLES MORTESParoles: Jacques Prevert Oh! Je voudrais tant que tu te souviennes
Des jours heureux où nous étions amis
En ce temps-là, la vie était plus belle
Et le soleil plus brûlant qu'aujourd'hui
Les feuilles mortes se ramassent à la pelle
Tu vois, je n'ai pas oublié
Les feuilles mortes se ramassent à la pelle
Les souvenirs et les regrets aussi
Et le vent du Nord les emporte
Dans la nuit froide de l'oubli
Tu vois, je n'ai pas oublié
La chanson que tu me chantais.
C'est une chanson qui nous ressemble
Toi qui m'aimais et je t'aimais
Et nous vivions tous deux ensemble
Toi qui m'aimais, moi qui t'aimais
Mais la vie sépare ceux qui s'aiment
Tout doucement, sans faire de bruit
Et la mer efface sur le sable
Les pas des amants désunis.
Les feuilles mortes se ramassent à la pelle
Les souvenir et les regrets aussi
Mais mon amour silencieux et fidèle
Sourit toujours et remercie la vie
Je t'aimais tant, tu étais si jolie
Comment veux-tu que je t'oublie
En ce temps-là, la vie était plus belle
Et le soleil plus brûlant qu'aujourd'hui
tu étais ma plus douce amie
Mais je n'ai que faire des regrets
Et la chanson que tu chantais
Toujours, toujours, je l'entendrai!
C'est une chanson qui nous ressemble
Toi qui m'aimais et je t'aimais
Et nous vivions tous deux ensemble
Toi qui m'aimais, moi qui t'aimais
Mais la vie sépare ceux qui s'aiment
Tout doucement, sans faire de bruit
Et la mer efface sur le sable
Les pas des amants désunis.
Cool:-)תודה אנה.
כנ"ל לגביך.
תודה על כל המוסיקה הנפלאה שהבאת, ושאתה מביא.
אשריה של D, ואשרינו שאתה חבר שלנו בקפה.
תודה לך
אנה
תודה.
לא מכיר את המילים בצרפתית, מניח שהתרגום האנגלי קרוב אליהם.
קטע מעניין עם השכן...
ללא ספק פירגון, אבל כן, גם קצת משהו מהזיכרונות המשותפים שנכון שיהיו.
שמח שבחרת את הביצוע שמועדף גם עלי.
קטעים נפלאים. בעיקר השלישי שאותו אני אוהבת במיוחד.
המילים המקוריות בצרפתית הן מאד נוגות והביצוע משקף בדיוק את הטון המדוייק
בתזמון אלוהי, ברגע שהסתיימה ההקלטה של קטע זה, אני שומעת את הבן של השכנים,
שמתאמן בנגינת פסנתר, מנגן את הקטע הזה בדיוק.
מתאים כל כך לאוירה של היום הזה....
מרגש אותי הפרגון, אף שקשה לי שלא להבחין גם בנימה של עצב שמשתרבבת כמו חוט של כסף דק
טוב שיודעים להרפות ולהתבונן גם מהצד
שבת שלום
כל עונה היא עצובה לפרידות.
הקטע ששמת נוסטלגי:-)
אני היום יותר במצב רוח לSummertime על צדדיו החיובים.
http://www.youtube.com/watch?v=mzNEgcqWDG4
תודה.
הגדרה יפה "טקסט ברוח המוסיקה", איכשהו זה כוון לשם.
לגבי קולנוע, אחד מהם כן, האחרים לא ידוע לי, אבל אולי.
היה סרט בשם Autumn Leaves ,שבו ביצע את השיר נט קינג קול ,גם ביצוע יפה, (השיר אגב הוא במקור תרומה של הצרפתים).
עונת פרידות עצובה הסתיו, אה? , גם כמה ישראלים נכתבו על כך.
בקיצור, מומלץ להיפרד בעונות אחרות.
אטה פיאנו בר? לא שמעתי. לעומת זאת על אטה ג'יימס דווקא תכננתי כאן משהו.
תודה.
sms אה? לא, אני אחד שלא נדחף לפרטיותם של אחרים.
וזה באמת עושה לי טוב לראות אותה עם מוסיקה.
לך יצא לשמוע על חלק מתקופות ה"סטנד ביי"...
נכון, פורטרייט בג'אז אלבום מעולה, יש לי אותו (ב-אל פי ובדיסק...) ואחרים של אוונס.
אהבתי את הנימה האישית.
אין ספק שיצא לך כאן טקסט ברוח המוזיקה.יפה לך.
בכל מקרה, שלושת הקטעים מצויינים.אני די בטוחה שלפחות בשניים מהם עשו שימוש קולנועי.אני צודקת?
אני סקרנית לגבי המועדון/בית קפה.מה שבטוח זה שאני כבר הרבה זמן רוצה לפקוד את האטה פיאנו בר (על שם אטה ג'יימס) אז אולי זה זה?
האמת שגם יש את השלב הזה שאתה תוהה מה האקס/ית עושה בזמן שהיה שלכם פעם, אבל לא נראה לי שאתה במקום הזה.
הולכת ליישם(כלומר להוריד) המלצות.
שאפו על הפירגון והזכרת אחד המהנושאים המשותפים שפעם חיברו ביניכם.
עכשיו כשאתה יודע שהיא מבלה את זמנה בקפה ג'אז, שלח לה SMS ,תהני!
קטעים נהדרים העלית לכאן.
אחד האהובים עלי של ביל אוונס הוא Portrait in Jazz 1959 ,גם שם יש את הסטנדרט Autumn Leaves .
והאלבום בוידאו האחרון הוא באמת אלבום חובה.
סופ"ש נעים קליר:-))
קטע מעולה, תודה.
ווס הענק כבר ביקר אצלי פעם.
תודה על התגובה המקסימה.
תודה על הפירגון ובעיקר על ה"מותר" (-:
לא יודעת לענות לך - אבל הנה עוד אחד שאהוב עלי מאד
bluesin’ the jazz
זה בדיוק מה שיצא לך - וזה מה זה מתוק ואמיתי ומוכר...:-)
והכי חשוב - מותר.
לחיי D ובהחלט לחייך.