
האלף והבית היו רק ידידים אך חיפשו משמעות מורחבת לחיים,חשבו, אם ירחיבו את חוגי החברים,ימצאו מוטיבים חדשים ומשמעותיים. פגשו את גימל, זקוף קומה, צעדו רחבאפו סולד, מבט גאה, גדוש רהב. הוא לא חיבב ממש את בית, לכן סב,הוא לאחור, והפנה לה את הגב . מה קרה כשדלת ראה אותם, כופף גוו, השפיל ראשו, עצר עמד בצד.הושיטו לו ידיים מציעים חברותם,אך דלת היה אדיש, והקשר עימו אבד. את הא הם לא פגשו, נעלם בסמטאות,הלכו אל וו, רזה, בעל רגליים צנומות,גם הידידות עימו לא הניבה משמעותניסו לחברו באוב - לא היה זה ברצינות. את זין פגשו במועדון, היה מעט שתויאז הוא חיבב את אלף ובז לבית האטומה.בית דאגה מאד לאלף , כידיד ראוי,כי זין והם , כמו זאב רע במיטה. במורד השדרה פגשו את חית וטית,הושיטו ידיים בברכה, נישקו את בית,בית סלדה מטית שתמיד היא על גבה, ואמרה לאלף בלחישה, איתם חיים בחטא. כשהתרחקו אל השדות והגבעות המוריקות,פגשו בתאומי ההא, פוסעים כפופים בדאבה,אחזו ידיים ורקדו, הסתחררו כאש, כלהבה, וכשעצרו, גילו את משמעות ה אהבה |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה