כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    אולי

    16 תגובות   יום שישי , 28/5/10, 08:50

    ראיתי דמותי יכולה לְהֵהָפֵךְ

    מילדה לאישה

    מאישה לילדה.

    תמנון זרועות כיתר את יצועי בלילות

    מצץ את לשדי

    פרק אונו הסגול על גופי.

     

    כוכבים מרקיעים פינו עמל יומי

    לרוך מחשבה

    להמייה של אהבה.

     

    אני ציפור נודדת

    מחפשת את ביתה

    קוצים אוספת לחיקה

    מהסה את דם פצעיה בעדנה

    מורחת גירגורי תינוקות כמרקחת ריפוי

    ועוטה כסות אדם

    בשר ודם.

     

    אולי,

    תנועתי תהה מוסכמת לעיני כל

    אולי,

    אמצא אחד  - כל

    אולי,

    יהה המהסה העיקרי

    אולי,

    יחפוץ בתנועות החשמל שבתוכי.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/5/10 14:25:

      צטט: שמים1 2010-05-29 13:45:04


      יקירתי

      כמה כאב ופכחון במילים

      ציפור נודדת המחפשת את דרכה בחיים

      ומעל לכל חשתי ברצון הזה למצוא את האחד

      למצוא אהבה .

       

      אני ציפור נודדת

      מחפשת את ביתה

      קוצים אוספת לחיקה

      מהסה את דם פצעיה בעדנה

      מורחת גירגורי תינוקות כמרקחת ריפוי

      ועוטה כסות אדם

      בשר ודם.

      המילים פצעו את הלב בעוצמתן .

       שמיים, תודה יקירה.

      יש ויש ויש.. 

       

        29/5/10 13:45:


      יקירתי

      כמה כאב ופכחון במילים

      ציפור נודדת המחפשת את דרכה בחיים

      ומעל לכל חשתי ברצון הזה למצוא את האחד

      למצוא אהבה .

       

      אני ציפור נודדת

      מחפשת את ביתה

      קוצים אוספת לחיקה

      מהסה את דם פצעיה בעדנה

      מורחת גירגורי תינוקות כמרקחת ריפוי

      ועוטה כסות אדם

      בשר ודם.

      המילים פצעו את הלב בעוצמתן .

        29/5/10 12:58:

      צטט: טאקילה 2010-05-29 12:53:03


      נהנתי לקרוא אותך.

       

       

      תודה!!

      רבה!!

      טאקילה 

        29/5/10 12:53:

      נהנתי לקרוא אותך.
        29/5/10 12:31:

      צטט: hilulala 2010-05-29 10:40:44

      אני נשארתי בלי מילים

      הלה 

       

       הלה, תודה רבה לך,

      זוהר 

        29/5/10 10:40:

      אני נשארתי בלי מילים

      הלה 

        29/5/10 02:50:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-05-29 00:19:30

      אני ציפור נודדת        

      מחפשת את ביתה   

      ---מה מוזר, מחפשת את ביתה..

      ואז משלא מוצאת מה היא עושה???קוצים אוספת לחיקה

      אולי מהם מהקוצים האלה... תבנה קן ...

      להגיע למצב שבו עליה לאסוף קוצים

      זה משהו שמרמז על כאב.. על אין אונים..

      אין קש לוקחים קוצים....

      מהסה את דם פצעיה בעדנה

      מתארת לעצמי שאל הקן-הבית שתבנה מהקוצים

      עוד תרצה לגדל גוזלים

      אז היא מהסה את דם פצעיה ..

      שאף אחד לא יראה.. לא ישמע את גניחות הכאב

      לא ימתח ביקורת 'לא מצאת לך משהו אחר ? רק קוצים?

      לא יאמר דברי תוכחה  :מגיע לך! תדממי!!'

      מורחת גירגורי תינוקות 

       א. תינוקות - בנוכחותם מסלקים מרעישנים למיניהם

      ב. יש משהו בתינוקות שמרפא בנו את הכאב 

       כמרקחת ריפוי

      ועוטה כסות אדם

      בשר ודם. וזו כבר התוצאה הסופית
      ואם הגזמתי בניתוח - את בטח תמחלי לי,

      שבת שלום

      ותודה על הפוסט המקסים

       בבקשה.

      מעניין לקרוא 

       

      אני ציפור נודדת        

      מחפשת את ביתה   

      ---מה מוזר, מחפשת את ביתה..

      ואז משלא מוצאת מה היא עושה???קוצים אוספת לחיקה

      אולי מהם מהקוצים האלה... תבנה קן ...

      להגיע למצב שבו עליה לאסוף קוצים

      זה משהו שמרמז על כאב.. על אין אונים..

      אין קש לוקחים קוצים....

      מהסה את דם פצעיה בעדנה

      מתארת לעצמי שאל הקן-הבית שתבנה מהקוצים

      עוד תרצה לגדל גוזלים

      אז היא מהסה את דם פצעיה ..

      שאף אחד לא יראה.. לא ישמע את גניחות הכאב

      לא ימתח ביקורת 'לא מצאת לך משהו אחר ? רק קוצים?

      לא יאמר דברי תוכחה  :מגיע לך! תדממי!!'

      מורחת גירגורי תינוקות 

       א. תינוקות - בנוכחותם מסלקים מרעישנים למיניהם

      ב. יש משהו בתינוקות שמרפא בנו את הכאב 

       כמרקחת ריפוי

      ועוטה כסות אדם

      בשר ודם. וזו כבר התוצאה הסופית
      ואם הגזמתי בניתוח - את בטח תמחלי לי,

      שבת שלום

      ותודה על הפוסט המקסים

        28/5/10 21:15:

      צטט: זהבית שחר-י' 2010-05-28 13:08:00


      אולי...הן הכל בתוכנו

      כל הכח והאמונה

       

       

      מאחלת טוּב ויופי,

      חיבוקונים בריח ים  

        28/5/10 21:13:

      צטט: נאה מקיים 2010-05-28 10:26:12


      החיים הם רצף של "אולי" ובחיפוש מתמיד אחר ביטולו.

       

      מאחל לך להפסיק לאסוף אל חיקך קוצים.

       

       אני לא יודעת אם זה ביטולו,

      כי אי אפשר לבטל

      אפשר לבחור דרך

      לפחות לנסות לבחור

      ועם הלב.

      מאחלת לעצמי את זה גם כן.

      תודה

      חיוך

      ועוד

      ועוד

      ועוד 

        28/5/10 21:12:

      צטט: אינדיאנית אדומה 2010-05-28 10:17:53

      אולי,

      תנועתי תהה מוסכמת לעיני כל

      אולי,

      אמצא אחד  - כל

      אולי,

      יהה המהסה העיקרי

      אולי,

      יחפוץ בתנועות החשמל שבתוכי.

       

      אני מהאסכולה שמאמינה שכל זה יקרה לאחר שתהיי מוסכמת לעיניך, תמצאי עצמך-כל ותקבלי את תנועות החשמל בתוכך.

      אני מהאסכולה שמסכימה איתך מאד.

      יש כאן שיקוף של תרבות בגוון ביקורתי. 

      ואז, אז התדרים יתחברו, זרמים יזרמו והחשמל לא יידע גבול.

      נכון. לא תמיד קל לביצוע, אבל כל כך נכון. 

      מאחלת לך כל זאת ועוד.

      וגם שבת שלום!

      (את כותבת מדהים, אמרתי?)

      תודה יקרה,

      במהרה בימינו: קפה 

      מיכל

      זוהר 

       

       

        28/5/10 21:07:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-05-28 10:05:20


      אני ציפור נודדת

      מחפשת את ביתה

      קוצים אוספת לחיקה

      מהסה את דם פצעיה בעדנה

      תמונת מצב רגשית של הדוברת כלי קשר מסויים

      לא חפצה בכבלים, תחושת נדודים

      אין תאום בין השניים

      הוא רוצה קשר קבוע

      והדוברת רואה בקשר את הזמני

      כך לפחות אני חוויתי וראיתי בין השורות

      יתכן וטעיתי

      סופ"ש נעים

       

      מרינה,

      מאד מעניין לקרוא אותך,

      אין כאן השקה למציאות,

      אבל אין זה משנה,

      היות והחשוב הוא המנעד הפנימי הנוצר אצלי בפרטי שלי בזמן הכתיבה, ואצל האחר בתוך עצמו, בזמן הקריאה.

      ללא קשר למציאות.

      שוב, תודה! 

        28/5/10 13:08:


      אולי...הן הכל בתוכנו

      כל הכח והאמונה

        28/5/10 10:26:


      החיים הם רצף של "אולי" ובחיפוש מתמיד אחר ביטולו.

       

      מאחל לך להפסיק לאסוף אל חיקך קוצים.

      אולי,

      תנועתי תהה מוסכמת לעיני כל

      אולי,

      אמצא אחד  - כל

      אולי,

      יהה המהסה העיקרי

      אולי,

      יחפוץ בתנועות החשמל שבתוכי.

       

      אני מהאסכולה שמאמינה שכל זה יקרה לאחר שתהיי מוסכמת לעיניך, תמצאי עצמך-כל ותקבלי את תנועות החשמל בתוכך.

      ואז, אז התדרים יתחברו, זרמים יזרמו והחשמל לא יידע גבול.

      מאחלת לך כל זאת ועוד.

      וגם שבת שלום!

      (את כותבת מדהים, אמרתי?)

      מיכל

        28/5/10 10:05:

      אני ציפור נודדת

      מחפשת את ביתה

      קוצים אוספת לחיקה

      מהסה את דם פצעיה בעדנה

      תמונת מצב רגשית של הדוברת כלי קשר מסויים

      לא חפצה בכבלים, תחושת נדודים

      אין תאום בין השניים

      הוא רוצה קשר קבוע

      והדוברת רואה בקשר את הזמני

      כך לפחות אני חוויתי וראיתי בין השורות

      יתכן וטעיתי

      סופ"ש נעים

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין