הלכתי לקנות למיכאל מתנה ליום הולדתו השביעי. מצאתי בסנטר ליבנת זכוכית קטנה עם חריטה פנימית של סוס מכונף, שיושבת על בסיס מתכת עגול מיסתובב עם לד מחליף צבעים. אובייקט פנטסטי. בפילוסופיה פגסוס (כמו החד-קרן) ניתן פעמים רבות כדוגמה לישות שקיימת רק במחשבה. אנשים חושבים עליה, כותבים עליה, מדברים עליה, אבל היא לא קיימת במציאות.
מתנת יום-הולדת. מסתבר שפגסוס מסמל חיי אלמוות. מיכאל הצעיר מדבר רבות על מוות ואובדן, אולי בהשפעתי. אני מסבירה לו שאין חיי אלמוות- כל פרח סופו קמילה. במיתולוגיה היוונית האפלה, פגסוס הוא בנם של הגורגונה מדוזה ואל הימים והסוסים פוסידון. לידתו מתוארת בשתי גירסאות: באחת- פגסוס ואחיו הענק כריסאור בקעו חיים מתוך צווארה השחוט ל מדוזה שנקטלה על ידי פרסאוס. בשנייה הם נולדו מן האדמה נתערבבה בדמה של מדוזה.
מתנת יום הולדת. הסיודוס (משורר אפי יווני מוקדם מהמאה השמינית לפנה"ס) קישר את שמו של פגסוס עם המילה "מעיין". בכל מקום שבו פגסוס רקע בפרסותיו על הקרקע, פרץ מעיין שופע. תהילת ילדות אופטימית. מעיין, שפע, פרץ חיים.
http://ftshar.cafe.themarker.com ftshar.com
|