היו בשבועיים האחרונים הרבה התפתחויות בכל הנוגע לכלכלה האירופאית.

ההתפתחות האחרונה היתה בשבוע האחרון כאשר חלק גדול ממדינות אירופה הודיעו על קיצוצים בתקציב על מנת להפחית את הגירעון ולהחזיר את אימון השווקים בחובות הלאומיים.

כפי שאנחנו רואים השבוע הצעדים הללו החזירו את אמון השוק והאירו התחזק קצת אבל השאלה שצריכה להשאל היא מה זה עושה לכלכלה האירופאית ?  בואו נחשוב שניה, הכלכלה בצרות ועכשיו גם הממשלות יבזבזו פחות אז נוסיף מיתון ממשלתי על מיתון צרכני ומה יצא לנו ? יותר אבטלה ויותר מיתון.

בהנחה שמקבלי ההחלטות באירופה מחפשים להשיג ירידה באבטלה ועליה בצמיחה או לפחות למנוע התכווצות כלכלית למה שהם יחפשו ללכת בדרכן של המדינות הבלטיות ?

קרוגמן סיכם את זה יפה:

(תרגום חופשי שלי ללא קונטקס)

תקחו את לטביה בתור דוגמה (לאחר קיצוצים מאסיבים בתקציב): האבטלה עלתה מ 6% ל 22.3%, המשכורות באמת נופלות (דבר שיוון,פורטוגל וספרד חייבות שיקרה כדי להמנע מפשיטת רגל) אבל עלויות העסקה ירדו רק ב 5.4% כך שיקחו עדיין שנים עד שהכלכלה שלהם תחזור להיות תחרותית (לעומת העולם).

(מקור: הבלוג של קרוגמן ב NYT)

לדעתי (ולא רק) קדחת הקיצוצים תביא את אירופה במקרה הטוב לעשור אבוד נוסך יפן.

העיקר שהאירופאים הצילו את בעלי החוב (בעצם הבנקים האירופאים עם דגש חזק על הבנקים הגרמנים והצרפתים).

נ.ב. האירופאים שומרים בקנאות על אינפלציה מאוד נמוכה, לכאורה כי זה מאוד סוציאלי אבל בעצם כאשר זה פוגע בכלכלה קשה לטעון שהם מגינים על הצרכנים כאשר הם מייצרים אבטלה בכמויות כאילו גדולות. הפתרון האמיתי לאירופה היא אינפלציה ואירגון מחדש של חובות כמעט ההיפך מהפתרון שהם בחרו.

נ.ב. 2 כמובן שההגיון של כולנו הוא שכאשר אתה מבזבז יותר מידי אתה צריך להוציא פחות או להרוויח יותר. הבעיה היא שמה שעובד למשק בית אחד לא תמיד עובד לכלכלה שלמה כי כאשר מקטינים את הצריכה מורידים גם את ההכנסה (ביחס ישיר ובשיעור גבוה) מה שמצריך עוד קיצוץ ועוד קיצוץ. הדרך היחידה להוריד את הצריכה ובאותה שעה להגדיל את ההכנסה היא פיחות של המטבע (מקטין את היבוא ומגדיל את היצוא).