ההתחלה של הפרק השמיני לא נראתה לי מבטיחה ביותר. הפרק עוסק בכסף, שפורטגנג טוענת שהוא נושא טעון מאוד אצל רבים, אבל איכשהו יש לי הרגשה שיחסית היחס שלי לנושא די בריא וגם יצא לי לעבוד עליו כמה פעמים. ואכן, שלושת התרגילים הראשונים נראו לי מיותרים בשבילי. התרגיל הראשון היה לרשום את הערך הכספי של כל מה שיש לנו (דירה, חסכונות, חובות, ועוד). תרגיל כזה עשיתי כבר לפני כשנתיים ולא נראה לי שדברים השתנו באופן דרמטי. התרגיל השני היה לעקוב במשך שבוע לפחות אחרי ההוצאות שלנו ואני כבר שנתיים עוקבת באופן שוטף אחרי ההוצאות (מאז שגיליתי את האקסל זה הפך לקלי קלות). שני התרגילים נועדו להעמיד אותנו מול מצבינו הכלכלי האמיתי שלגביו, טוענת פורטגנג, רבים מאיתנו מעדיפים את מדיניות בת היענה, כלומר לא לדעת. אני אף פעם לא הייתי שותפה למדיניות הזו ולכן התרגיל נראה לי מיותר. התרגיל השלישי הוא לקבוע לעצמנו תקציב חודשי. גם התרגיל הזה לא נראה לי חשוב במיוחד כיוון שהמעקב שלי מראה שאני די עקבית בהוצאות. המפנה הגיע בתרגיל הרביעי שם השאלה היתה "כיצד הכסף משפיע על מי שאנחנו?". האם הוא מאפשר לנו להיות מי שאנחנו רוצים להיות או שהוא גורם לנו להיות מישהו שהיינו מעדיפים לא להיות? באופן ספציפי יותר עלינו לענות על השאלות הבאות: איך הכסף גורם לנו להיות עם אנשים אחרים? איך הוא משפיע על מי שאנחנו בעולם? איך הוא משפיע עלינו לטובה? איך הוא משפיע עלינו לרעה? מי היינו רוצים להיות ביחסינו לכסף אחרי שנעשה את השינוי?
כסף מאפשר לי לא להרגיש חייבת לאחרים. כסף מאפשר לי יחסים בריאים עם בעלי. כסף גורם לי להרגיש נינוחות מסויימת. כסף מאפשר לי להרגיש גדולה (בניגוד לילדה). כסף גורם לי להרגיש שליטה. כסף גורם לי להיות כבולה לעבודה. כסף גורם לי להרגיש אשמה שאני לא מספקת מספיק את הסחורה (בעבודה). כסף גורם לי לפעמים להיות מחושבת מדי וקפוצה מדי. הייתי רוצה שכסף יאפשר לי לא להיות חייבת לעבוד למחייתי.
הייתי רוצה שכסף ועיסוק לא יהיו קשורים זה לזה. |