רוב בעלי זכות הבחירה האמריקנים הם אדישים לבחירת נשיאם. קרוב למחציתם אינם טורחים להגיע אל הקלפי ביום בחירת הנשיא. בבחירות האחרונות, אלה שטרחו והלכו לקלפי, עשו זאת כי נמאס להם משמונה שנות נשיאותו של ג'ורג' בוש הבן, שהצטיין בחוסר תחכום וידע בפוליטיקה העולמית, אם לנקוט לשון המעטה. על כן צעיר הנראה כמו נער, מזכיר כוכב רוק, הצליח לשבות את לבם במשפטים קצרים ופשוטים שהציתו את דמיונם ורצונם בשינוי, שינוי מהנשיאות הנואלת של בוש הבן. והם בחרו בברק אובמה, נער תמים, מלא רצון טוב המתהלך ללא מקל בין הזאבים הטורפים. הוא הספיק בשנה אחת של נשיאותו לעשות כמות של טעויות המספיקות לקדנציה שלמה. בחלקם הוא הודה, זאת יש לומר לזכותו. אך הוא לא הצליח להבין שחלומו האוטופי להשיג את האנושות לאחור, לתקופה שבה היא לא ידעה מהו נשק גרעיני, לא יצלח בגלל הזאבים שאורבים לו: רוסיה סין ועוד כמה תנים וצבועים דוגמת קוריאה הצפונית. לכן, כדי להימנע מכישלון הועידה לפירוז גרעיני של שנת 2005 הוא הסכים, ברוב תמימותו/איוולתו (בחר את המתאים לך) להימנע מהתנגדות לסעיף על פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, ובכך הסב נזק חמור למדינת ישראל. אויביה הצליחו להביא להסכמה של 189 מדינות כי על ישראל לאפשר פיקוח בינלאומי על מתקניה הגרעיניים והמשיכו להתעלם מכך שגם הודו ופקיסטן, שיש להן נשק גרעיני במוצהר, לא מאפשרות פיקוח על מתקניהן הגרעיניים ואינן חתומות על האמנה להפצת הנשק הגרעיני (NPT) בדיוק כמו ישראל.

זוהי מכה אנושה על מדיניות העמימות ביחס לנשק הגרעיני, שישראל נוקטת שנים רבות. מדיניות זו אומרת: אנחנו לא משתתפים במשחק הצבוע של פיקוח על הנשק הגרעיני כי אנחנו היחידים שניסו להשמיד אותנו. כשנרגיש שמישהו מנסה שוב להשמיד את מדינת ישראל, נדע מה לעשות. 

נראה שכעת, לאחר שהתקבלה ההחלטה הפוגעת רק בישראל בוועידה לפירוז גרעיני, אובמה התפכח (מאוחר מדי, כרגיל) ומכריז: "אנחנו מתנגדים בחריפות למאמצים לבודד את ישראל ונתנגד לפעולות שיסכנו את ביטחונה." ואפשר כאן להוסיף את כל הקלישאות הלעוסות עד זרא: מעט מדי ומאוחר מדי ו/או שפך את התינוק עם מי האמבט.

במקום הקלישאות הללו אני רוצה לצטט שתי שורות מתוך אלפים שכתב איש חכם ושמו ז'אן דה לה-פונטיין:

אין דבר נדוש יותר מהמילה "חבר,

ואין דבר נדיר יותר  -  מן החבר!