לומד שוב ללכת צעד אחר צעד, מדוד עד כמה שאפשר, נושם אויר חדש, כול כך לא מוכר, זה חודר לראותי, אני מפנים את המצב החדש או מנסה לפחות ,פתאום שוב פרחים כולם כרגע אפורים אבל גם הם יפתחו לקראתי רק אם ארצה,שוב הולך לבד היא לא שם ובטח לא כאן היא בעולם שלה, טוב או רע לא בטוח כבר רוצה שיהיה טוב מקווה לשוב ללכת לא לפחד שוב לחיות וליהנות להביט קדימה אם כמה שפחות צלקות ,לא משקר עכשיו בעיקר לא לעצמי ,יודע שרציתי יודע שרוצה ,יודע שרוצה לא לבד מקווה לביחד ,חודשים של כהות חושים נידפים בפני עכשיו, מבין יותר עדין לא מספיק ,אוסף את השברים מאחה את הכאב לומד ללכת אם הפצע מרים את הראש מנסה לחייך ,מתייאש ושוב מקווה לא לוותר, אופק חדש מביט בי אני לא יוצר קשר עין,מעדיף כרגע לא לדעת, חושב אליה המון, משחזר את הכול בעיקר זיכרונות טובים ,יודע שלא הכול ורוד,רוצה להאמין שאוכל שוב לאהוב שאחוש נחמה שאוכל להעניק מעצמי ולקבל בחזרה .לומד שוב ללכת בשביל מפותל ולא ידוע יודע שכואב לי רגליי מדממות, מסע שחשבתי שנגמר מתחיל שוב,מקווה שוב לטוב ,מרוויח עוד יום עוד דקה, קשה לי זו מנת חלקי כרגע ואיתה לומד שוב ללכת. |